|   15:07:40
דלג
  פזית רבינא  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
כתיבת המומחים
טיפול בתא לחץ: להתחזק בנשימה

במאמר מוסגר

כיצד פעלו בחורינו המצוינים לאיתורו של פושע המלחמה אלכסנדר צבטקוביץ' שהוסגר לבוסניה? האם כך, ברשלנות כזו, מסתתר פושע מסוכן? האם מערכת המשפט של בוסניה בשלה לשפוט אדם אליו היא רוחשת כל-כך הרבה שנאה? כמה ספקות למחשבה
23/01/2011  |   פזית רבינא   |   כתבות   |   זכויות אדם   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]
פושע המלחמה אלכסנדר צבטקוביץ'
[צילום: פלאש 90]

אמנסטי קבע שמערכת הצדק בבוסניה לא בשלה, בלשון המעטה. האם זה סוג המערכת שהפרקליטות רוצה לשלוח אליו אזרח ישראלי? זה לא יהיה הכישלון הראשון שלה, ראו מקרה יאיר קליין

במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים שוררת לאחרונה רוח יוצאת דופן של יצירתיות. עוד לא יבש הדיו מעל כתב ההסגרה של האברג'ילים לארצות הברית, והנה המחלקה לעניינים בינלאומיים הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה להכריז על אחד, אלכסנדר צבטקוביץ', המבוקש על-ידי ממשלת בוסניה בגין עבירות של רצח עם, כעל בר-הסגרה.

על-פי הודעה שהוציאה השבוע המחלקה הבינלאומית, צבטקוביץ' חשוד כי השתתף בטבח באוכלוסיה המוסלמית בבוסניה ביולי 1995, כחלק מכיתת יורים. מעשים אלו, הידועים כ'טבח סרברניצה' שבו נרצחו מעל 7,000 איש, הוכרו על-ידי הקהילה הבינלאומית כמעשה של רצח עם. מדובר באחת הפרשיות המשפטיות היותר קשות והיותר מורכבות שהקהילה הבינלאומית מתמודדת עימן בשנים האחרונות.

מה לכל זה ולנו, אתם תוהים בשלב זה. וכיצד בכלל הגיע חשוד ברצח עם בבוסניה, מכל המדינות בעולם, דווקא לישראל - מדינה שקמה על חורבות השואה? ובכן, צבטקוביץ', כך על-פי הודעת הפרקליטות, עלה לישראל יחד עם אשתו וילדיהם ב-2006, וקיבל את אזרחותו הישראלית מתוקף היותו נשוי ליהודייה. לפני כארבעה חודשים פנתה ממשלת בוסניה והרצגובינה לפרקליטות בבקשה להסגיר את צבטקוביץ', וכפי שנאמר בהודעת המחלקה הבינלאומית: "לאחר בדיקה קפדנית של החומר וקבלת השלמות והבהרות מהרשויות בבוסניה, החליט שר המשפטים יעקב נאמן על פתיחה בהליכי הסגרה".

ואכן, הלב מתרחב למקרא הידיעה כיצד פעלו בחורינו המצוינים במהירות וביעילות לאיתורו של הפושע המסוכן ולמעצרו. צבטקוביץ', על-פי לשון ההודעה, "נעצר על-ידי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית בלהב 433, וזאת לאחר פעילות של המחלקה לתיאום מבצעי משולב בחטיבת המודיעין במשטרה".

אלא שבשלב הזה, מעשה שטן, מתחילים להתגנב הספקות. בדיקה מהירה בשירות 144 של בזק מעלה כי בישראל דרות שלוש משפחות הנושאות את השם צבטקוביץ', וכי לא זו בלבד שהפושע המסוכן שברח לישראל כלל אינו מסתתר, אלא ששמו מופיע במדריך הטלפונים כתושב כרמיאל. ואתה מתחיל לתהות, האם כך נוהג פושע מסוכן?

לא זו בלבד. בהמשך אף עולה מן ההודעה שפרסמה הפרקליטות צל-צלו של אד בלתי נעים. הפרקליטות על-פי טבעה אמורה להיות מופת של איפוק ומתינות, אלא שהודעתה המפורטת אינה כזו. במקום להסתפק בפירוט העובדות היבשות של המעשים המיוחסים לחשוד, הודבקו להם שמות תואר. כך הפכו השבוע העובדות ל"מצמררות" ובדיקתן על-ידי הפרקליטות ל"קפדנית". כאילו שהיינו מצפים לפחות מזה. מובן שבמסגרת שביעות הרצון העצמית שעולה מלשון ההודעה, גם הקרדיטים לא חסרו. "תיק ההסגרה מטופל על-ידי עו"ד גל לברטוב, מנהל המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות, עו"ד טל ורנר-קלינג ועו"ד טל תבור, בשיתוף פעולה עם חוליית אינטרפול במשטרת ישראל, בראשות רפ"ק גל בץ".

בשלב הזה, אתה אומר לעצמך: או-קי, אז הם התלהבו קצת יותר מדי. לא בכל יום נופל לידי הפרקליטות תיק של חשוד ברצח עם. מבחינתם זו הזדמנות נדירה להקפיץ שרירים ולהפגין תעוזה וכישורים מקצועיים אל מול הקהילה המשפטית הבינלאומית. אולם גם הרציונליזציה הזו נדחקת למקרא עתירת הפרקליטות לבית המשפט להכריז על החשוד צבטקוביץ' כעל בר-הסגרה.

נימוקי העתירה אינם אלא בליל ארוך ומייגע, המפרט את תולדות המלחמה ביוגוסלביה בכלל ואת האירועים שהובילו לטבח בסרברניצה בפרט. הטקסט עמוס עשרות שגיאות תעתיק של שמות ומקומות, המעלות חשד סביר שלא רק שמדובר בסוג של קופי-פייסט המוכר לכל סטודנט, אלא שלמחברי העתירה אין שום ידע או הבנה ראויים של האירועים שהובילו לטבח בסרברניצה. נראה כי תרגום בלתי מדויק של שמות אנשים ומקומות, כמו גם של אירועים קריטיים לבקשת ההסגרה, מייצג לעתים את גרסת האירועים הבוסנית ולא את זו של הקהילה הבינלאומית.

הוסגר לקן צרעות משפטי
[צילום: פלאש 90]

לעדותו הבעייתית של ארדמוביץ' יש להוסיף את העובדה שצבטקוביץ' נחקר כבר באוקטובר 2005 בידי חוקרי הטריבונל לפשעי מלחמה ביוגוסלביה. באותו שלב עמדה בפני חוקרי הטריבונל עדות המפתח של ארדמוביץ' נגדו, כמו גם של חיילים אחרים ביחידה. צבטקוביץ', שמסר אז את גרסתו, שוחרר. יתרה מזו, לא נאסר אז על צבטקוביץ' לעזוב את בוסניה, לא ננקטו נגדו כל צעדים, והתאפשר לו להוציא דרכון ולעזוב את בוסניה. מאז חלפו כשש שנים, ובעתירה אין רמז מה השתנה מאז. התעלומה גדולה עוד יותר מכיוון שמישה פלמיש, מפקד היחידה שבה שירת צבטקוביץ' ואשר מככב בעתירה שהוגשה השבוע, הוא איש חופשי המתגורר בסרביה, וככל הידוע לא הוגשה נגדו בקשת הסגרה.

כל זה לא בא לומר אם צבטקוביץ' אשם או לא, אלא להצביע על המורכבות והבעייתיות בהחלטה להסגיר אזרח ישראלי למדינה כמו בוסניה. מדובר בסוג של קן צרעות משפטי, וכלל לא בטוח שבמשרד המשפטים הישראלי נעשתה בחירה שקולה בין הצורך לעמוד בהתחייבויות בינלאומיות, ובין מעמדו וזכויותיו של אזרח ישראלי.

העובדות מצביעות על כך שבכל הקשור בבוסניה, מדובר במערכת צדק בלתי בשלה בעליל. בשנה שעברה קיבל הפרלמנט הבוסני החלטה שלא להאריך את המנדט של תובעים ושופטים בינלאומיים במערכת המשפט הבוסנית. דוח אמנסטי 2010 הסוקר את מערכת המשפט של בוסניה, מדגיש כי ההחלטה גרמה לאמנסטי ולארגונים נוספים להביע חשש כבד באשר ליכולתה של מערכת המשפט הבוסנית לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המתחייבים במשפטי פשעי מלחמה. השופטים הוחזרו לתפקידם לא בזכות משרד המשפטים הבוסני, שנעמד על רגליו, אלא בזכות הנציב העליון לבוסניה, שביטל את ההחלטה וכפה את שובם של השופטים על המערכת.

האם זה סוג המערכת שאליה רוצה מדינת ישראל לשלוח אזרח ישראלי? אם כן, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות כשלה בשנה האחרונה. ראו מקרה יאיר קליין. גם כאן אין צורך להכביר מילים. קליין הוא אזרח ישראלי, שבלי קשר למידת הסימפטיה או האנטיפטיה כלפיו, בילה למעלה משלוש שנים בכלא רוסי בגלל בקשת הסגרה של ממשלת קולומביה. משרד המשפטים לא פעל אז לשחרורו של קליין כמתבקש, אלא התנדנד בין הסכמה להסגרה לקולומביה ובין הצעה לכך שקליין יירצה עונש מאסר בישראל.

את סטירת הלחי קיבלה המחלקה הבינלאומית כאשר בית הדין לזכויות אדם בשטרסבורג פסק לשחרר את קליין לאלתר. רק בזכות שטרסבורג, נמצא היום קליין בישראל. לכן, השאלה היא לא אם ראוי ונכון לשתף פעולה עם מסגרות משפט בינלאומיות. ודאי שראוי. השאלה היא אם, במידה שנוצר מצב מעין זה, יכול אזרח ישראלי לסמוך על המחלקה הבינלאומית בפרקליטות שתעשה את הדבר הנכון. ועל פניו, לא נראה שאפשר לומר שהתשובה חיובית.

העד המרכזי: טובח
ביתו בכרמיאל של אלכסנדר צבטקוביץ' [AP]

כיצד ייתכן שאדם שהודה ברצח של 70 גברים כפותים וחסרי אונים קיבל עונש של חמש שנים בלבד, והיום הוא איש חופשי? סביר שזה קשור לעדותו נגד חברו ליחידה, צבטקוביץ' הישראלי

אולם מעבר לענייני התרגום המעיקים, ככל שזה נוגע לבקשת הסגרה לב העניין הוא חומר הראיות שמוצג לשופט. בעניין זה העתירה נסמכת בעיקרה על עדותו של חייל סרבי בשם דרז'אן ארדמוביץ', ששירת יחד עם החשוד, אלכסנדר צבטקוביץ', ביחידת החבלה העשירית של הצבא הסרבי בבוסניה.

ארדמוביץ' היה מקרה מיוחד. הוא היה החייל הסרבי הראשון שהועמד לדין בבית הדין לפשעי מלחמה ביוגוסלביה בגין הטבח בסרברניצה. ארדמוביץ', שהודה כי חיסל במו ידיו כשבעים גברים כפותים, הורשע ודינו נגזר לחמש שנות מאסר.

בכל הקשור לצבטקוביץ', עדותו של ארדמוביץ' כוללת תיאור כיצד הגיעו למקום הטבח, שם ירו בגבם של גברים מוסלמים כפותים. נקודת המפתח בעדותו של ארדמוביץ' היא כי בשלב מסוים אמר לדבריו החשוד צבטקוביץ' שההוצאות להורג מתנהלות לאט מדי, והציע להשתמש במקלע M-84 כדי להחיש את התהליך.

בשלב הזה, בלי כל קשר לצבטקוביץ', השאלה שכל אדם סביר שואל את עצמו היא כיצד ייתכן שאדם שהודה ברצח של שבעים גברים כפותים וחסרי אונים קיבל עונש של חמש שנים בלבד, והיום הוא איש חופשי לכל דבר ועניין. התשובה, שאין לה זכר בעתירה נגד צבטקוביץ', היא שארדמוביץ', ועל כך מסכימים היום גם משפטנים בכירים, היה עד בעייתי במיוחד.

לארדמוביץ' לא היו יותר מדי ברירות. היחידה שבה שירתו ארדמוביץ' וצבטקוביץ' לא הייתה יחידה צבאית רגילה, אלא מעין הכלאה בין יחידה צבאית לכיתת שכירי חרב היא לא השתתפה בקרבות בבוסניה אלא ביצעה משימות חבלה וקומנדו, שעבורן קיבלו חייליה תשלום מיוחד של אלפי מארקים. ארדמוביץ' חשש שחבריו ליחידה, אותם כוחות מיוחדים שהיו שותפים עמו למה שהתרחש בסרברניצה, יחסלו אותו מהר מאוד. מבחינתו, ההודאה ועונש המאסר שבא בעקבותיה היו הדרך היחידה שלו לא רק לשרוד, אלא גם לצאת במחיר זול במיוחד.

ארדמוביץ' עשה הסכם עם בית המשפט. במסגרתו העיד בין השאר, כי ביצע את החיסולים לאחר שהובהר לו כי אם לא יבצעם, יוצא בעצמו להורג. זה היה סידור שהלם את האינטרסים של ארדמוביץ' ושל בית המשפט גם יחד. בהמשך אף שימש ארדמוביץ' כעד מפתח במשפטים נוספים שחיזקו את מעמדו של הטריבונל. הוא היה שימושי ביותר מבחינת התביעה והופיע במשפטים נגד בכירים בצבא הסרבי ואף במשפט נגד סלובודן מילושביץ'.

במבט לאחור, גם התומכים הבולטים ביותר של הטריבונל לפשעי מלחמה ביוגוסלביה, מודים היום שארדמוביץ' היה עד בעייתי מבחינה משפטית ומוסרית כאחד. הוא סוג של עד, שבדוחק אולי היה לו מקום בשנים שבהן התגבשה פעילותו של הטריבונל לפשעי מלחמה ביוגוסלביה. ודאי לא היום. אולם כאמור, כל זה לא מופיע כחומר רקע לראיות המופיעות בעתירה.

תעודות עניות
מחנה פליטים של האו"ם בבוסניה (14 ביולי 1995) [AP]

בניסיון לברר אם יש בסיס לרושם המטריד הזה, פניתי השבוע הן לפרקליטות והן לשגרירות בוסניה בישראל, בניסיון להבין מי עומד מאחורי תרגום המסמכים שעליהם מבוססת העתירה. מן המחלקה הבינלאומית בפרקליטות נמסר כי המסמכים המתורגמים מסרבו-קרואטית שבהם נעשה שימוש, הגיעו ישירות מבוסניה. אך על המסמכים אין תיעוד של זהותו של המתרגם, חתימה שלו, או עדות לכך שמדובר בתרגום משפטי מקצועי.

משגרירות בוסניה ברמת-גן נמסר כי המסמכים, לפחות בחלקם, תורגמו על ידם פה בישראל. מדובר בשגרירות קטנה וענייה, שאין לה משאבים לספק תרגום הולם למסמכים משפטיים. המסמכים האלו שתורגמו לאנגלית, עברו תרגום נוסף לעברית. גם מהתרגום העברי ניכר בעליל שלמתרגם אין הכלים המקצועיים הדרושים לכתיבת טקסט העומד בסטנדרט המתבקש.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  23/01/2011   |   עודכן:  23/01/2011
פזית רבינא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
במאמר מוסגר
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נאצים מסתתרים
23/01/11 02:07
 
הניה
23/01/11 09:54
2
אהוד ברק למשל
23/01/11 15:12
3
ארצי
25/01/11 20:09
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כשהכול נגמר, נתקלו עינת וילף וניצן הורוביץ זה בזו במסדרון. דקות ספורות קודם לכן עוד התקוטטו בוועדת הכנסת. עכשיו, כשהמיקרופונים והמצלמות לא היו בסביבה, היו השניים משוחררים יותר. "למרות הכול, שיהיה לכם בהצלחה", איחל חבר הכנסת ממרצ. "גם לכם", השיבה חברת 'עצמאות' הטרייה, והוסיפה: "אני באמת מקווה שיקום עכשיו גוף חדש שיביא את המסר שלכם, של השמאל. הקו שלנו שונה, יותר מרכזי". "אולי", השיב הורוביץ והשניים נפרדו לדרכם.
22/01/2011  |  אריאל כהנא  |   כתבות
ישראל 2011 משופעת באורגנים האמורים לשמור על האינטרס הציבורי. לגונן, לבדוק, לחקור ובמקרה הצורך גם למצות את הדין עם חשודים, אם בדרך של חשיפה בפני הציבור ואם בדרך של העמדה לדין. אלא שבישראל 2011 פועלים אותם אורגנים באופן חובבני, למצער, או באופן זדוני, במקרה החמור יותר. עם אותם אורגנים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה, וועדת המינויים בראשות השופט טירקל, נמנים, מטבע הדברים, גם אמצעי התקשורת הגדולים. במחדלם ובכשלונם של האורגנים הנ"ל נעסוק להלן.
22/01/2011  |  יואב יצחק  |   כתבות
הבמאי חיים בוזגלו חווה את אחת התקופות הפוריות בקריירה שלו, אם לא את הפוריה מכולן. ב-2008 הוא ביים את הסרט "דלת מול דלת". ב-2009 את הסרט "כבוד" ואת המיני סדרה "לחיות מחדש" שאף נערכה מחדש לסרט קולנוע. ב-2010 היה לו את "סרק סרק" וכבר בתחילת השנה הנוכחית מגיע סשן, דרמת מתח פסיכולוגית שביים בארה"ב. אבל אתם ממש לא מתעניינים ברזומה של בוזגלו - אתם כאן בזכות בר רפאלי ובכורתה הקולנועית. אז קודם כל, אני איתכם. ושנית, חשוב לדעת מראש שרפאלי אינה השחקנית הראשית ב"סשן".
21/01/2011  |  אורון שמיר  |   כתבות
השבוע יצא "העין", שיר ראשון מאלבום חדש של ברי סחרוף שמהווה מעין סנונית שמבשרת על הבאות. גם חבריו, רמי פורטיס ואהוד בנאי מסיימים בימים אלה לעבוד על אלבומים חדשים שיצאו בקרוב, כך גם מיכה שטרית, נעם רותם, אסף ארליך, מאור כהן, נקמת הטרקטור ועמיר לב ועוד לא הזכרנו את הנוכחות המרשימה של מוניקה סקס (השמלה ממדריד), אסף אמדורסקי (איפה את היום), ירמי קפלן (עוד יהיה לך), משינה (הנה אנחנו), אייל אבן צור (גרה ממול) וקוואמי והחלבות (תסחטי אותי) במצעדי הפזמונים. כל אלה, חייבים להודות, נותנים תחושה שמזכירה קצת את טעמן של פטריות אחרי הגשם, כשהן מתובלות היטב גם בפמפום אפקטיבי מצד הרדיו.
21/01/2011  |  מתן אברמוביץ'  |   כתבות
ביום שני חש כל מי שעבר במסדרונות הכנסת את משק כנפי ההיסטוריה. מפלגת העבודה נפטרה.
21/01/2011  |  סופיה רון-מוריה  |   כתבות
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי    / 
"ארגוני זכויות אדם יכולים לעשות יותר למען מוגבלים"  /  עידן יוסף
יוזמים חוק להקמת נציבות זכויות הילד  /  ראובן לייב
אלוף מנדלבליט: הדפנו את דוח גולדסטון  /  אסף גולן
על צד שמאל  /  דוד מרחב
גזען וליברמן  /  ד"ר חנה ספרן
כן, לחקור  /  אורי אליצור
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
דן מרגלית
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il