יומן אישי מהשואה, ובו מכתבי אהבה שנכתבו על-ידי נערה יהודייה לחבר ההולנדי שלה, בזמן שהיתה שבויה במחנה ב-1943, התגלה בהולנד.

בארכיב ההולנדי של טילבורג מצאו מה שנראה כמו תגלית מקבילה לזו של יומניה של אנה פרנק. היומן נכתב על-ידי הלגה דין בת ה-19 במהלך השבי בחודשים אפריל-יולי 1943. היא שמרה אותו בסוד כדי לעזור לחבר שלה להבין - מה עבר עליה. כך הסבירו בארכיב ההולנדי.

דין, אח של הנערה, אמה ואביה נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור שבפולין בחודש יולי. כל הארבעה מתו במחנה.

משפחתו של החבר, קיס ואן-דן-ברג, תרמו את היומן לארכיב בתחילת השנה. המשפחה כתבה לדין על כמה מהעמודים הריקים של היומן, אשר הוסתר בתוך מחברת בית ספר שעליה נכתב "פיסיקה", וככל הנראה הועברו הלוך ושוב, בין שני הצדדים.

הוא שמר על היומן לאחר שדין הוגלתה, יחד עם תלתל משערה. ביומן מתעדת דין כמה מחוויותיה היומיומיות לחבר, אך הרבה יותר - את רגשותיה.

הוא לא מכיל עובדות, כך מסרו מהארכיב, אך יש בו קונפליקט, ספקות, ייאוש, מבוכה וריקנות. ביומן תיארה דין את ההקלה שחשה לאחר שבאחת הפעמים משפחתה לא נבחרה לגירוש, ואת הפחד כי בפעם הבאה - היא עלולה להיבחר. "אין לנו בית, אין לנו ארץ ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לדרך הזו של החיים. מה שראינו בחודשים האחרונים הללו - אי אפשר לתאר, ועבור מישהו שלא היה שם, אי אפשר לתאר זאת".

הפעם האחרונה בה כתבה ביומן היתה ב-2 ביולי, 1943. במשפט הסיום, עד כמה שניתן לחשוף ולהבין, נכתב: "...בין החבילות, כי אנחנו עוזבים בקרוב", ככל הנראה מתייחס לניסיון להבריח את היומן מחוץ למחנה, בפעם האחרונה.

חלקים מהיומן יוצגו למשך יום אחד ב-30 באוקטובר בטילבורג, והארכיב מקיים כעת מו"מ עם מוזיאונים על תצוגות נוספות במקומות אחרים.

אנה פרנק כתבה את יומנה אשר הפך למפורסם, כשהיא ומשפחתה היהודית הסתתרה באמסטרדם, בעליית הגג, למשך 25 חודשים. לבסוף הוסגרה המשפחה לנאצים, ואנה מתה בגיל 15 מטיפוס, במחנה ברגן-בלזן, גרמניה, ב-1945, רק שבועות לפני שהבצא הבריטי שחרר את המחנה.

רק אביה של אנה שרד את המלחמה, ושב לאסוף את רישומיה ופרסם אותם. הרישומים הפכו לספר מפורסם ואנה הפכה לסמל של קורבנות השואה. את הספר, תמונות ומזכרות נוספות אפשר לראות בבית המקורי באמסטרדם אשר הפך עם השנים למוזיאון.

אנה פרנק כתבה ביומנה, בעודה בת 15 בלבד: "אף אחד לא צריך לחכות רגע אחד נוסף, כדי לשנות את העולם".

לאתר הארכיב [קישור]
לאתר אנה פרנק www.annefrank.com