|   15:07:40
דלג
  אורן פרסיקו  
מבקר עיתונות העין השביעית
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

אשליה של שקיפות

מעבר סלקטיבי של הפרסום הממשלתי מהדפוס לאינטרנט לא יפגע באוכלוסיות חלשות, אלא להפך: יגביר את הזמינות, הנגישות, היעילות והאפקטיביות של הבאת המידע לציבור
26/01/2011  |   אורן פרסיקו   |   כתבות   |   תגובות
האינטרס הציבורי לפרסום הממשלתי זניח לעומת האינטרס הכלכלי

סדרת כתבות שהתפרסמו מתחילת 2010 באתר "העין השביעית" סקרו את סוגיית הפרסום הממשלתי בעיתונים: החובה המוטלת על-פי חוק על גופים ציבוריים שונים לפרסם הודעות לציבור בעיתונות המודפסת, והאופן בו ניסיון לשנות ולעדכן את החוק בעניין, מטורפד פעם אחר פעם. בפוסט שנשא את הכותרת "על הפרסום הממשלתי בעיתונות והפער הדיגיטלי בעין השביעית" ביקר יואב ליפשיץ, בעל הבלוג "שיבוש הוגן", את היחס באתר זה לסוגיית הפרסום על-פי חוק בעיתונות המודפסת.

"הרושם שמתקבל מסדרת הכתבות של העין השביעית הוא כי אומנם קיים האינטרס הציבורי לפרסום הודעות הממשלה גם בעיתונות, אך זהו אינטרס זניח לעומת זה הכלכלי וקל למצוא פתרונות נקודתיים במקומות בהם הוא רלוונטי", כתב ליפשיץ. "הרי אם היה מתקיים דיון אמיתי באינטרס הציבורי במסגרת המגזין, והטענה כי אינטרס זה עולה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי של עיתונות הדפוס היה זוכה למקום נרחב, אזי היה קשה למסגר את סדרת הכתבות כסיפור סקסי על שדידת הקופה הציבורית".

ליפשיץ מעלה טיעונים נכונים ובעלי משקל. החובה החוקית לפרסום הודעות ממשלתיות בעיתונים אכן נועדה להבטיח כי המידע יהיה נגיש לכלל הציבור, ומכיוון שלאחוזים ניכרים מהציבור בישראל אין גישה ראויה לאינטרנט, ואין די ידע לשימוש מושכל באינטרנט, מעבר מפרסום על-פי חוק בעיתונות המודפסת לפרסום על-פי חוק באינטרנט, עלול לפגוע באוכלוסיות החלשות והמוחלשות ביותר, אותן אוכלוסיות שגם כך מועדות יותר לפגיעה מידי הממסד.

"מי שנמצאים בצד הלא נכון של הפער הדיגיטלי הן הקבוצות החלשות ממילא: ערבים, חרדים, עניים, קשישים ונשים", כותב ליפשיץ, "מכל אלו מבקשים בהעין השביעית, שקוראיו ודאי נמנים על הצד הנכון של הפער הדיגיטלי, למנוע את האפשרות להיתקל במידע אותו מוצאת הממשלה לנכון להביא לידיעת כלל הציבור במועד בו הוא מפורסם". לדעת ליפשיץ, "מדובר בקריאה שהיא אנטי-דמוקרטית במהותה".

אלא שליפשיץ יוצא נגד יוזמה שאינה קיימת וקריאה שלא הושמעה. סעיף 74 בחוק ההסדרים האחרון, שקרא להעביר את הפרסום על-פי חוק מהעיתונות המודפסת לאינטרנט והוצא בסופו של דבר מהחוק, כלל סייג. "מכיוון שקיימים סוגי פרסומים אשר בשלהם לא ניתן להסתפק בשלב זה בפרסום באינטרנט, וזאת לאור אופיו של הפרסום הספציפי", נכתב בו, "מוצע לקבוע בסעיף 26א(ג)(4) המוצע כי הוראות הסעיף לא יחולו לגבי הודעות מסוימות שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר".

יודגש מיד כי גם בהתחשב בסייג שהוכנס לסעיף 74 בהצעת חוק ההסדרים, הסעיף עדיין נוסח באופן גורף וכללי מאוד. יחד עם זאת, כשדנים בפרסומים על-פי חוק יש לזכור כי תחת הכותרת הזו נכללים סוגים שונים של פרסומים: הודעות על מכרזים, על תכנון ובנייה, על ירושות וצוואות, על כינוס נכסים ועוד. חלק מהמידע הזה אמור להגיע לקהל רחב ככל שניתן, חלק אחר פונה ממילא לקהל יעד מצומצם של בעלי מקצוע.

משום כך טוב עשה יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין כשהחליט, בעצה אחת עם נציגי העיתונים ומשרד האוצר, כי יש מקום להוציא את סעיף 74 מחוק ההסדרים ולקיים דיון רציני ומעמיק, מקיף ויסודי, בחובת הפרסום על-פי חוק, וזאת על-מנת לחלץ "בפינצטה", כפי שהגדיר זאת מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, את אותם פרסומים שניתן להעביר לאינטרנט מבלי לפגוע בכוונת המחוקק המקורית, מיתר הפרסומים המנדטוריים, שבשלב זה לפחות, ראוי להשאיר בעיתונות המודפסת בלא שינוי.

אך כפי שדווח כאן, דיון שכזה לא התקיים, ולא נראה שיתקיים בעתיד הנראה לעין. חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת שאמור להחליט איזו ועדה תדון בסוגיה, אמר ל"העין השביעית" כי אין לו רצון או כוונה לקדם את שהוטל עליו; לחברי הכנסת בוועדות השונות אין עניין, כך נראה, להתעמת עם העיתונות המודפסת; למשרד האוצר יש מן הסתם מלחמות עקרוניות יותר לנהל.

הראייה הכוללת

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' טענה טענות דומות לאלו שמעלה ליפשיץ בדיון שהתקיים בוועדת הכספים לפני כמה חודשים, כשדיברה על חוסר הנגישות של אוכלוסיות מסוימות ועל החובה של הפרסום על-פי חוק להגיע לכלל הציבור. אך יחימוביץ' הייתה כנה דיה כדי להודות בכך שיש טיעונים ראויים למעבר הפרסום על-פי חוק, לפחות בחלקו, לאינטרנט.

לאחר שהתייחסה לתפקיד החשוב שממלאת עיתונות הדפוס בדמוקרטיה הישראלית, ולחשיבות של חוסר תלותה במפרסמים בעלי ההון, הוסיפה יחימוביץ' כך: "אומר לי שוני [שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך] לפני הישיבה, ובצדק, 'מה זה ענייני'. הוא אומר שזה לא רלוונטי, הוא רוצה להתקין תקנה וזה לא קשור אליו והוא צודק כי אכן אליו זה לא קשור אבל אלינו זה כן קשור. זה ההבדל בין אדם שהוא פקיד ציבור והוא בא עם המשימה הממוקדת שלו לבינינו, שאנחנו חברי כנסת ואנחנו צריכים לראות את הראייה הכוללת".

במילים אחרות, כדי לאפשר את המשך קיומה של עיתונות דפוס עצמאית יחסית, מנציחים חברי הכנסת מצב של סבסוד ממשלתי עקיף על-ידי פרסום בעיתונות המודפסת, פרסום שלפחות חלקו יכול היה להיות גם יעיל יותר וגם זול יותר לקופה הציבורית.

מטרת חובת הפרסום על-פי חוק, יש לזכור, היא הבאת מידע בפני הציבור ולא סבסוד העיתונים. סבסוד כזה או אחר לעיתונות המודפסת הוא נושא ראוי לא רק לדיון, גם לתמיכה. להערכת חבר הכנסת חיים אורון, בשוק הנוכחי של עיתונות הדפוס בישראל, הכולל את החינמון "ישראל היום", הדיון בסבסוד רשמי הוא משימה קשה לביצוע. זהו מצב מצער מאוד כמובן, אך לא בלתי הפיך.

הנה, אם כן, יוזמה וקריאה שניתן אולי להגדירה "דמוקרטית במהותה": יתכבדו נא חברי הכנסת לנהוג כאילו ישראל היא מדינה מתוקנת, לא יסתפקו בהסדר עקום למען מטרה טובה, אלא יתגברו על הקושי ויקיימו דיון רציני ומעמיק בסוגיית הפרסום על-פי חוק ובסוגיית סבסוד עיתונות הדפוס בישראל.

לא רק עלות, גם תועלת

כך מונצח המצב העכשווי, שאינו רק בזבזני אלא גם בלתי יעיל בחלקו. בעקבות פניית "העין השביעית", נמסר מטעם משרד האוצר כי להערכתו כיום אוכלוסיות רבות כלל אינן נחשפות למודעות שמתפרסמות על-פי חוק בעיתונות הדפוס. "העובדה כי מודעה מתפרסמת פעם אחת בשני עיתונים יש בה כדי לפגוע ביכולת של הציבור להגיע למידע", נטען. "במקרים רבים המודעות אינן מתפרסמות בעיתונים של מגזרים כאלו ואחרים. אי לכך מעבר לפרסום באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה (תוך מתן שיקול דעת למנכ"ל המשרד לגבי פרסום המודעה) היא דרך יעילה גם לחסוך בכספי ציבור וגם להגיע לקהלים גדולים יותר וכך ליצור שוויון אפשרויות בציבור".

במשרד האוצר נתנו כדוגמה את סוגיית פרסומי מכרזים, התופסים נתח נכבד מהפרסום על-פי חוק ופונים ממילא לקהל יעד מצומצם. "אם התפרסם מכרז מסוים בעיתון אחד או שניים", טוענים במשרד, "רק מי שמנוי על עיתונים אלו ובמקרה ראה את המודעה מודע לקיומו של המכרז וישקול האם להשתתף בו. אילו התפרסם המכרז באתר האינטרנט של המשרד הרלוונטי הרי הוא גלוי, ללא תשלום, לכלל הציבור והסבירות שמספר המשתתפים בו יגדל, גבוהה יותר".

גם אם מפקפקים במסקנות של משרד האוצר, ראוי לקחת בחשבון את מסקנות המחקר "פרסום על-פי חוק בעיתונות ובאינטרנט: עלות, זמינות ואפקטיביות", שבוצע על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת והוגש במרץ 2009. במחקר זה נמצא כי "הפרסום בעיתונות הכתובה אומנם נתפס כמעין גילוי דעת או חשיפה לטובת הציבור, אך הלכה למעשה הוא לא תמיד מגשים את תכליתו להביא את המידע לידיעת הציבור ולעשותו נגיש לכל, וכך נוצרת אשליה של שקיפות ושל דיווח, ללא מימוש של עקרונות אלו בפועל".

"היתרונות הגלומים במימוש חובת הפרסום הקבועה בחוקים רבים באמצעות פרסום באינטרנט הופכים ברורים יותר ויותר", נכתב במחקר, "זמינות ונגישות; עלויות פרסום נמוכות ואפשרויות הפצה חדשות – היכולת לפרסם מידע ב'שטח פרסום' כמעט לא מוגבל ולעשותו לנגיש ולזמין באמצעות מנועי חיפוש; הפצה ישירה לבעלי עניין לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם ללא צורך במעקב אקטיבי מצדם. זאת ועוד, האפקטיביות של הפרסום בעיתונות הכתובה במתכונתו הנוכחית מוטלת בספק מסיבות שונות: משך הפרסום; מיקומו ה'פריפריאלי' בעיתון; שיבוצו בעיתון שתפוצתו מצומצמת, בחלק מהמקרים – אם הגוף המפרסם מעוניין לצאת ידי החובה החוקית ותו לא, ועוד".

מחברי המחקר התייחסו לסוגיית הפער הדיגיטלי והשפעתו האפשרית על יעילות הפרסום, אך ציינו כי ישנם פרסומים על-פי חוק, כגון פרסומים על בחינות למהנדסים וליועצים, שממילא "פונים לקהל יעד ממוקד של אנשי מקצוע שדפוס הצריכה שלהם אקטיבי" ועל כן המעבר לאינטרנט לא רק שיוזיל את עלות הפרסום אלא גם ישפר את נגישותו לקהל היעד. "נראה שככל שקהל היעד ספציפי יותר, אקטיבי יותר ומקצועי יותר, כך צפוי שתהיה לפרסום המנדטורי באינטרנט השפעה חיובית יותר", נכתב.

נניח שיש מקום להותיר רק מחצית מהפרסום על-פי חוק בעיתונות המודפסת ומחצית אחרת להעביר לאינטרנט. מהלך שכזה יחסוך, לכל הפחות, על-פי הערכת גורמים מקצועיים, למעלה מעשרה מיליון שקל בשנה. סכום קטן ביחס לתקציב המדינה, ובכל זאת אפשר לחשוב על מטרות טובות להשקעתו. נניח שאף פחות ממחצית ניתן להעביר לאינטרנט מבלי לפגוע בנגישות של קהל היעד. נניח שכתוצאה מכך ייחסכו שניים או חמישה מיליון שקלים בשנה. האם לא ראוי לפחות לדון בכך?

רשימות קשורות:

תאריך:  26/01/2011   |   עודכן:  26/01/2011
אורן פרסיקו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לא מזמן פגשתי מכר ישן. צעיר ממני בשנים רבות. הוא אינו יכול לשכוח מה שעבר עליו במלחמת לבנון בקיץ 1982. עשרים ושמונה שנים עברו מאז, אבל הוא זוכר הכל, כאילו קרו הדברים אתמול. הוא עצר אותי ושוחחנו קלות. לפתע התפרץ בהפתעה:
26/01/2011  |  אלישע פורת  |   כתבות
עד שלמדת להסתדר עם האקסל והכנסת נהלי עבודה מסודרים לעסק, אתה מוצא את עצמך מוצף במסרים של "קח CRM" או "קח ERP" כי "לא תבין איך הסתדרת בלעדיהם".
26/01/2011  |  ענת פרסמן  |   כתבות
אחת הבעיות הקשות שעִמן מתמודדים הדיינים בבתי הדין הרבניים והשופטים בבתי המשפט לענייני משפחה היא מירוץ הסמכויות שבין הערכאות. מדובר בערכאות שעוסקות בתחומים חופפים אך מתנהלות על בסיס תפיסות עולם שונות לחלוטין. במחקר מרתק, חקר עו"ד אורי צפת את ההבדלים שבין סדר הדין הפרוצדורלי של בית הדין לזה של בית המשפט, ואת השפעת ההבדל על התוצאה המשפטית. המסקנה המפתיעה היא שלאמת סיכוי רב יותר לצאת לאור בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט החילוני.
26/01/2011  |  יהודה יפרח  |   כתבות
השבוע נגיד מזל טוב למזל החודש - מזל דלי
26/01/2011  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
היזם / היזמית, במקרה שלנו - היא אותה דמות שהוגה רעיון חדש או שמתחילה עסק חדש. היזמית היא זו שמארגנת את העסק, דוחפת אותו קדימה, ולוקחת על עצמה את מלוא האחריות (וגם את הסיכונים). היכולת הזו היא כל כך חשובה שאפשר לומר בוודאות שבלעדיה לא ניתן לקיים עולם עסקי בכלל. בלי הרוח המיוחדת הזו אף אחת לא הייתה הופכת רעיון לעסק.
26/01/2011  |  אסנת פלאוט  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il