פרשת שי ניצן: לא להסתה, לא לאפליה

אורי ברעם, תושב רעננה בן 33, עשה מעשה שלא ייעשה. על-פי החשד הוא פרסם סרטון ובו קריאה מפורשת להתנקשות בחייו של שי ניצן. הנזק ממעשים כאלו למרקם החברתי הישראלי השברירי הוא חמור, ורשויות החוק חייבות למצות עִמו את הדין בחומרה. צריך לזכור שהשמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים היא אינטרס חיוני בראש ובראשונה למחנה הלאומי, שמשלם בריבית קצוצה על חוסר האחריות של השוליים ההזויים שמסתובבים בו.

עם זאת, אסור שמעשים אלו ישתיקו את הביקורת הציבורית הנוקבת כנגד שי ניצן. כזכור, משנת 2004 מכהן ניצן כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים. המחלקה לתפקידים מיוחדים הוקמה בעקבות אירועי מערת המכפלה ורצח רבין, ובמהלך השנים עמדו בראשה חובבי ציון ידועים כטליה ששון ומייק בלאס. היא ממשיכה לפעול בניגוד חמור להחלטת הממשלה והיועמ"ש רובינשטיין משנת 1998 שהורו על ביטולה. דוח שפרסם הארגון לזכויות האדם ביש"ע בסוף שנת 2009 הוכיח עובדתית את אכיפת היתר המפלה שמנהלת המחלקה כנגד המתנחלים.

בין השערוריות שניצן וצוותו אחראים להן ניתן למנות את השימוש במעצרים לצורכי הרחקה, כולל הפעלת לחץ ישיר על השופטים (עיינו בדברי השופטת אביב בפרשת זאב בראודה מקריית ארבע, השופטת נצר, השופט דרורי ועוד); מעצרי מנע שזכו לביקורת קשה של בתי המשפט; אכיפה מפלה מול מפגינים כנגד ההינתקות; המאבק העיקש נגד חקיקת חוק החנינה; העסקת תובעים חיצוניים על חשבון תקציב המדינה לניהול הליכים פליליים כנגד משפחות שבנו את ביתן ביישובים לא מוכרים ביו"ש; הגשת כתבי אישום לפי מכסה (כ-15 בחודש) כולל פתיחה מחדש של תיקים שנסגרו כדי לעמוד במכסה; פינוי ברוטלי של יישובים לא מוכרים, כמו עמונה ובית פדרמן שנהרס על ציוד המשפחה; ייזום צווי הגליה מנהליים כנגד פעילי ימין וחידושם באופן סיטוני; הוצאת צווי שטח צבאי סגור ללא נימוק ביטחוני ממשי (למשל לרכוש היהודי בחברון); החרמת נשקים מתושבי יהודה ושומרון, שבגינה (באופן עקיף) הסתיים הפיגוע כנגד בני משפחת אימס בצורה כה טראגית; דרישה לעונשי מאסר בפועל על עבירות זוטות ועוד.

הטענה שניצן פועל בנחרצות גם כנגד ארגוני שמאל מופרכת לחלוטין: ניצן סגר את התיק כנגד דנה אולמרט, בִתו של ראש הממשלה לשעבר שהפגינה מול בית הרמטכ"ל, אך המשיך את ההליכים מול פעילי ימין שהפגינו מול בית הרבצ"ר בתקופת ההינתקות. ניצן פתח בחקירה כנגד המזרחן ד"ר דוד בוקעי, וגם לאחר שהתיק נסגר מחוסר ראיות המשיך לרדוף אותו ולדרוש ממנו לחתום על התחייבות שלא להביע את דעותיו. ניצן סירב לחקור את דורית לויטה הרטן, אוצרת התערוכה "איווט" שהציגה את שר החוץ באופן מבזה ומשפיל, אך הורה לחקור קבוצות בפייסבוק שפרסמו ביטויים פוגעניים כנגד ערבים.

בישיבת ועדת המשנה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-07.01.2010 הודה ניצן שהעיסוק העיקרי של צוותו הוא הידוק האכיפה כנגד המתנחלים. הוא גם הודה שהוא מתייחס ברצינות ובכובד ראש לתלונות שמגיעות מארגוני השמאל הקיצוני, אך דוחה את התלונות שמגיעות מגופי ימין. את ההסתה ואת הקריאה לאלימות צריך להוקיע מכול וכול, אך כל מי שהדמוקרטיה הישראלית חשובה לו צריך להתקומם ולמחות כנגד המעשים הפסולים של ניצן וצוותו.