רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" סווגה זה מכבר כסוג של איום על יציבות משטרים בעולם הערבי, ובפרט על המדינות הפרגמטיות הפרו-מערביות . בתוך כך מיצבה הרשת את עצמה כמדיום תקשורתי בינ"ל המהווה גם פלטפורמה בשרות ארגון אל-קאיעדה והג'האד העולמי. אין תימה כי בעיתות משבר בזירה הערבית מזוהה "אל-ג'זירה" כגורם מתסיס ומלבה, ובתור שכזו ננקטו לא אחת סנקציות נגד מוקדי התחנה במדינות שונות במזה"ת.
ברי כי בהתייחס לסכסוך הישראלי-פלשתיני כמו גם הסוגיה הישראלית -לבנונית, נקטה "אל-ג'זירה" בקו עויין ובוטה כלפי ישראל, עובדה שהשתקפה במלוא עוצמתה במהלך מלחמת לבנון השנייה ובמבצע "
עופרת יצוקה". גם הצבא האמריקני חש את נחת זרועה של "אל-ג'זירה" שפעלה למעשה בשירות גורמי טרור בעירק ובאפגניסטן והיה לה משקל בלתי מבוטל בכשלונות מבצעיים של ארה"ב בזירות אלה.
קמפיין הדלפת מסמכי המו"מ הישראלי-פלשתיני, יש בו כדי לשדרג את משקלה של "אל-ג'זירה", שכן הפעם המדובר בכניסה ברגל גסה ל"מגרש המשחקים" האסטרטגי, באופן שיותיר חותם מהותי על סוגיה הניצבת במוקד עיסוק של הדיפלומטיה הבינ"ל.
מטבע הדברים, לבד מסיפוק יצר הסקרנות כדבר הנובע מחשיפת עמדות הצדדים למו"מ שנוהל בתקופת ממשלת אולמרט, שגם כך הציפה תובנות בלתי מבוטלות, לפחות בעיני הציבור בישראל וברחוב הפלשתיני, הרי שלא ניתן להתעלם מהעלאת תהייה באשר למניעי רשת "אל-ג'זירה" בהובלת מהלך ההדלפה. בהקשר זה מיהר ה"גארדיאן" הבריטי לספק מסקנה חד-משמעית אשר "מפלילה" את ישראל כמי שטירפדה את התהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית; לעומת זאת נטען בפרשנויות אחרות, בעיקר מן הצד הפלשתיני, כי הדלפת המסמכים הייתה מעין "סיכול ממוקד" למנהיגותו הרופסת ממילא, של אבו מאזן ברחוב הפלשתיני, נוכח העובדה שהציג במהלך המו"מ, נכונות לוויתורים מהותיים בעיקר בסוגיית ירושלים, ההתנחלויות והפליטים, זאת בניגוד לעמדה הפומבית הנוקשה והקטיגורית שמשמיע יו"ר הרש"פ מעל כל במה אפשרית.
ניכר כי בסביבתו הקרובה של מחמוד עבאס שוררת עתה מעין חרדה לבאות, כאשר התקווה היא כי הרווחה הכלכלית הנוכחית בשטחי הגדה תאפיל על סערת מסמכי "אל-ג'זירה", ואולי תעמעם מהשפעתה. אולם מאחר שהגדה המערבית אינה "בועה" העומדת בפני עצמה, יש להניח כי טרם נאמרה המילה האחרונה במישור זה בזירה הפלשתינית הנרחבת יותר.
הוקעתו של אבו מאזן כבוגד באינטרסים הפלשתינים, בעיקר מצד תנועת החמאס וחוגים פלשתינים קיצוניים, עלולה לבשר גל מתעצם של ביקורת והסתייגות ממנהיגותו וסמכותו כמוביל המו"מ עם ישראל. בעיני מתנגדיו של מחמוד עבאס נוצרה עתה שעת כושר לחתור לסילוקו מעמדת יו"ר הרש"פ, גם מאחר שהפגין גישה "תבוסתנית" במו"מ עם ישראל . ניכר כי אבו מאזן נזקק עתה ל"עידוד מוחשי" מצד ישראל וארה"ב יותר מתמיד, בהנחה שיחליט לאחוז ברסן השלטון ברמאללה בכל מחיר, שכן איתנות מנהיגותו ספגה זעזוע של ממש.
פרשת ההדלפות האחרונה מחדדת את העיסוק בשאלה האם קיים פרטנר פלשתיני להידברות עם ישראל. באופן בלתי מפתיע, גורמי שמאל ישראלים מיהרו "לחגוג" את התובנה לפיה "יש פרטנר, הפערים קטנים ולפיכך ההסכם אפשרי". במשתמע, אבו מאזן הוא האיש ועליו יש להטיל את מלוא יהבנו, מה גם שזה האחרון נהנה מהכרה בינ"ל גוברת כנשיא המדינה הפלשתינית, כפי שמשתקף מ"נחשול" ההצלחות של הדיפלומטיה הפלשתינית בדרום אמריקה ובחלק ממדינות אירופה.
דומה כי בסוגייה כה חשובה לביטחון ישראל ועתידה, עלינו להידרש לחשיבה עמוקה ולהערכה מושכלת, אשר תביא בחשבון את מכלול הזעזועים הפוקדים את העולם הערבי, כמרכיב בעל השפעה על הזירה הפלשתינית. היחלצות נמרצת ל"הצלת עורו" של מחמוד עבאס נוכח הנשורת של מסמכי "אל-ג'זירה", עלולה להתחוור כמעשה נמהר ומסוכן, שכן טרם נאמרה המילה האחרונה ברחוב הפלשתיני, מה גם שגם בקרב ההנהגה הפלשתינית מתחולל מאבק כוחות שאין לזלזל במשמעותו.
מעבר לכך, הפיצול העמוק בזירה הפלשתינית והנוכחות הלטננטית של גורמי חמאס בשטחי הגדה המערבית הם בבחינת חסמים לא פשוטים המגבילים את מרחב התמרון של אבו מאזן ואנשיו . כך איפוא, גם מבחינת העיתוי, תשכיל הדיפלומטיה הישראלית אם תבכר להמתין למיצוי התהליכים הדרמטיים הפוקדים את מצרים ולבנון, בטרם תידרש "להתמסר" לחסדיו של מחמוד עבאס.
לפי שעה ניתן להתרשם כי גורמי ההערכה בישראל אינם מתרגשים יתר על המידה מההתרחשויות במצרים ובלבנון, וסבורים כי אין בהם, בשנה הקרובה לפחות, כדי לשנות באורח משמעותי את התמונה האסטרטגית במזה"ת. נראה כי זוהי הערכה "סטרילית" מדי, והיה מקום לצפות לניתוח סבירותן של "תפניות" המביאות בחשבון תרחישים אחרים, כאלה שהמזה"ת היה עד להן לא אחת.
תיאום מודיעיני הדוק בינינו לבין ארה"ב הוא צו השעה כדי לצמצם את מרחב הטעות ההערכתית, בפרט בהתייחס לתהליכים המסעירים בקהיר ובביירות. מהפכים מובהקים בזירות אלה יגמדו את דחיפות העיסוק התזזיתי במו"מ הישראלי-פלשתיני מחד-גיסא, ויסייעו להבהרת התמונה בהתייחס לאיתנותו של אבו מאזן כ-פרטנר של ממש.
