"
עזר כנגדו" - כך כתוב בספר בראשית. זוהי תדמיתה של האישה אשר התפתחה במהלך מאות שנים ביהדות האורתודוכסית. האישה לעולם תהיה מספר שתיים - תפקידה ומעמדה משני.
כאשר אנו באים לתאר את תדמיתה של האישה החרדית, אנו חייבים לזכור שהאישה החרדית הטיפוסית רואה לנגד עיניה מטרה חשובה ונעלה - הולדת ילדים. היא מצווה לקבל על עצמה את ציווי הדת לגבי מעמדה, להכיר בעליונותו של הבעל ולספק לו תמיכה כדי שיוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות. עובדה זו יוצרת לעיתים השפעה רבה על דימויה העצמי שאינו גבוה במיוחד ולוקה בחוסר אסרטיביות.
השכלתה של האישה החרדית אינה חשובה לבניית שותפות בחיים המשפחתיים. אישה המצטיינת במתמטיקה, דוברת שפות, ואף בעלת כישרונות מוסיקליים, לא פעם נתפסת כבעלת חסרון, שכן אותה אישה תפנה את תשומה ליבה ומרצה לעיסוקים אלו, דבר העלול להביא להזנחת הבית, הבעל והילדים. והדבר עומד בניגוד לתכונות הנדרשות ממנה - צניעות, שקט, צייתנות, חריצות וזריזות בעבודות הבית.
בנוסף, הופעתה החיצונית של האישה החרדית משדרת היעדר דמות של אישה. ראשה חבוש בשביס, והגבר היחיד אשר יכול לראות את שיערה הוא בעלה (על-מנת שלא יחשקו בה אחרים). היא מקפידה על ה"חלוק" - פריט לבוש בעל חשיבות מרובה ביותר (זהו הטרנינג החרדי) ובו היא לבושה כאשר היא יורדת לערוך קניות.
האישה החרדית מצווה ללבוש לבוש צנוע - חצאיות ארוכות (תמיד כהות, בגזרה רפויה), חולצות ארוכות סגורות עד הצוואר וגרביים. מאז ילדותן אין שינוי בהופעתן החיצונית.
(במידה ואינה מתלבשת בצניעות נהרס שמה הטוב, ולו כך גם אם תגרוב גרביים מעוטרות).
בפשקוויל שנתלה בירושלים נכתב "כחילת וצביעת עיניים, פנים ושפתיים לאישה היא איסור מוחלט, והם הדברים שגרמו לחורבן בית המקדש". להתאפר אסור באיסור מוחלט. אומנם על-פי ההלכה לאישה תפקיד משני בבית, השכלתה אינה בעלת חשיבות, ולבושה צנוע ובלבד שלא תורגש, אך דבר זה אינו עומד במבחן המציאות. האישה החרדית לרוב היא המפרנסת היחידה בבית, היא המאפרת את לימודיו של בעלה התלמיד החכם, ותורמת רבות לכלכלת המשפחה.
משום שכך הבינה החברה החרדית של ימינו, שדפוסי חשיבה והתנהגות אלו כבר אינם תקפים. האישה חייבת ללמוד, שכן באמצעות השכלתה היא תוכל לפרנס את משפחתה בכבוד רב יותר והיא חייבת להיראות אטרקטיבית הרבה יותר, כדי שתוכל להתמודד בהצלחה בראיונות עבודה.
ואומנם כיום, ניתן לפגוש יותר ויותר נשים שנכנסות למעגל לימודים. הן לומדות במכללות חרדיות ובמרכזים להכשרה מקצועית, קורסים שמכינים אותם לעולם התעסוקה, ורבות מהן מוצאות עבודה גם אצל מעסיקים חילוניים. סוף סוף החברה החרדית הבינה את הצורך בכרטיס ביקור.
הנשים הבינו שהרושם הראשוני שהן יוצרות כבר במפגש השידוך הראשון, קובע ביותר. כתוצאה מתפישת תדמית משודרגת הבנות החרדיות רוצות להצטיין בלימודים וזאת על-מנת שתוכלנה להתקבל לסמינר יוקרתי. היופי החל להיות חשוב מאוד, שכן הוא זה הנראה לעיניי כל. הרי אופי ותכונות הן נסתרות ואין אפשרות להציגן, ולכן ההופעה החיצונית תופסת מקום ראשון בתהליך השידוך.
הבנות הצעירות החלו מגלות את נשיותן ומביעות רצון לשדרג את הופעתן באמצעות איפור ואקססוריז. הן מופיעות לפגישת השידוך במיטב מחלצותיהן ומשתדלות לשדר תדמית אטרקטיבית.
בקרב האליטה החרדית שינוי התפישה יצרה דמות חדשה ומרתקת של האישה החרדית. זוהי אישה המעורה בנעשה בעולם המערבי. אישה זו מאמצת את הנאמר "אישה נאה וכלים יפים מרחיבים דעתו של אדם". ומצטטת את מזמור "אשת חיל" ששם אישה אשר "מכבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה" זוכה למחמאות ולתשבחות. אומנם קוד הלבוש הדתי אינו מאפשר ללבוש בגדים חשופים, אך האליטה המודרנית "לבושה כהלכה" ולא פעם נראית טוב מחברתה החילונית.
האליטה החרדית מאמצת את מיטב בגדי המעצבים בארץ ובחו"ל בסגנון אלגנטי מוקפד. ניתן להבחין בנשים חרדיות הלובשות חצאיות צמודות מאוד ונועלות נעלי עקב גבוהים, המשקיעות כסף רב בפאות איכותיות בעיצובים עדכניים. הן הולכות קבוע למכוני יופי, מתאפרות ומשדרות תדמית אטרקטיבית ואפקטיבית.
כיום יותר ויותר נשים חרדיות מבינות את חשיבותה של התדמית אותה הן משדרות. אך עדיין אחוזים גדולים מחברה סגורה זו נתונה באפלה. ולאותן נשים שעדיין נמצאות באפלה אני קוראת - "לא נבראה אישה אלא ליופי"! וכאשר נשים מממשות את הווייתן הן משפיעות טוב וחסד סביבן. גוף ונפש חד הם.
יש קשר הדוק בין הדימוי העצמי לתדמית חיצונית. יופי פנימי ניזון מיופי חיצוני ולהפך. ולכן כאשר הביטחון העצמי עולה, באמצעות ההופעה החיצונית, נשים מגלות את היכולות הפנימיות שלהן ונוסקות כלפי מעלה בחברה, בעבודה ובמשפחה.
