אחד (דווקא לא צעיר פוחז - בן 58 האמור להיות שקול יותר) התיישב שיכור מאחורי ההגה, עלה על מדרכה ואימלל את חייה של משפחה שלמה לעד. על העובדות אין כל ויכוח וגם התהליך והתוצאה המשפטיים היו עד הבוקר מובנים מאליהם: נהיגה בשכרות היא עבירה אבסולוטית, התוצאה מחרידה, הרשעה - כסכין בחמאה וכך גם עונש המאסר. על אורך המאסר יכול היה עורך-הדין של הפושע לטעון לעונש.
ההוא בפרקליטות שבכלל הסכים לעסקת טיעון בנסיבות אלו היה כנראה גם הוא שיכור - לא יכול להיות הסבר אחר לאמפתיה הגולשת על גדותיה עם העבריין. ההוא בפרקליטות, בין אם זה אותו אדם ובין אם אדם אחר, שהסכים לעסקת טיעון כזו (0 עגול מאסר, 1,000 שקל קנס, 600 שעות עבודות שירות, 6 שנים שלילה) הוא אחד משניים: או טעון אישפוז או טעון מזומנים שהחליפו ידיים. הסבר שלישי - אין.
השופט שהסכים לעסקת הטיעון מצטרף לשורה ארוכה מדי של שופטים ששירותם במערכת המשפט הישראלית הפך אותם לרפי-מוסר או לרפי-שכל (בהנחה הלא בדוקה שלא הגיעו לשם כאלה). פסקי דין והסדרי טיעון הזויים ניחתים עלינו בשנים האחרונות חדשות לבקרים בקצב של טור גאומטרי עולה. מי שמעוניין לקבל מנה גדושה של מסמכים בעניין (אי) תפקוד מערכת השפיטה, כשהיא מתובלת בהומור מושחז, מוזמן להקליד "התחתונים" ולהוריד את ספרו של יורם שדה (אותו השם) או לקנות את הספר. המהדרין מוזמנים לקנח במאבק הסיזיפי שמנהל עו"ד אבן-אור בהוצאה לפועל, המתעמרת בחייבים תוך ריסוק החוק לרסיסים, והכל נוכח עיניהם העצומות לרווחה של פרקליט המדינה, היועץ המשפטי, מנהל בתי המשפט ובקרוב מאוד - גם בג"צ.
הציפייה הכמעט אוטומטית היא שתנועות כגון אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון ינסו לעמוד בפרץ, אלא שידיהן כבולות: המעט שהן מצליחות לעשות בעניינים אחרים תלוי ביחסי עבודה יומיומיים עם גילדת אכיפת החוק ולכן כשבביקורת מערכת המשפט עסקינן קולן אינו יכול להישמע. התוצאה היא הפקרה מוחלטת של קורבנות מערכת המשפט בעבר ובעתיד לגורלם.
אין מי שיגן על משפחת גרינשפן מפני העלבון שספגה היום מיד מדינתה, אבל אולי ניתן לחסוך אותו מאחדים במורד הדרך. בסדום בה אנו חיים 70% מהמשפטים הפליליים (למיטב ידיעתי, השיעור באזרחיים גבוה עוד יותר) מסתיימים בהסדרי טיעון שתוכנם כלל אינו נשזף על-ידי עין הציבור, ומי ששמע מה קרה הבוקר יכול רק להתחלחל ממה שאינו יודע. באותה סדום שום גורם ציבורי או איש ציבור לא יעז להתמודד עם כנופיית שלטון החוק אחרי שראה מה עוללה לענקים רפול,
חיים רמון,
יעקב נאמן ו
אביגדור ליברמן כשאלה גילו סימנים שאינם פוחדים מפניה מספיק.
ובאותה סדום החוק - כן, החוק - שולל מיעל גרינשפן את הזכות להגיד לפרקליטות את מה שהיא כותבת לנו: "ונאמרו שם (בפרוטוקול ביהמ"ש) שקרים בנוסח 'ניסה לבקר בבית החולים אך גורש משם', מה שלא היה ולא נברא". אתה הבנת את זה, ברוך? חוק סדום מתיר לעבריין לשקר לפרקליטות ולבית המשפט כדי לשפר את עסקת הטיעון שלו על-ידי שהוא מערב בשקריו את קורבנותיו ללא חשש. הכיצד? מפני שאותו חוק - איך לא - שולל מהקורבן את האפשרות להזים את השקרים הללו: למי שעוד לא יודע - בעבירות תנועה אין הקורבן זכאי אפילו להודעה מהפרקליטות שהיא שוקלת הסדר טיעון! למה? כדי שלא יהיה מי שיתקע מקל בגלגל מרכבת הפרקליטות בבואה לדהור אל הסדר הטיעון, יהא הזוי ככל שיהיה.
מה שנותר לקורבנות הוא להקים גוף ולגייס את מעמדם המוסרי בעיני הציבור ללחץ שיטתי על הפוליטיקאים למען ישפרו, בכל זאת, את איכות מערכת אכיפת החוק, וקודם כל - על-ידי חקיקה שתפרק את הגילדה באמצעות פירוק המוסדות וניתוק ההליכים המאפשרים את יצירתה ואת חיותה. הגילדה הזו היא סרטן בגוף הדמוקרטיה הישראלית, סרטן המחליש אותה הרבה יותר מכל מושחתי קדימה, שס וליברמן (ככל שהוא אכן כזה) ביחד: כל אסון כגון זה שהומט היום על ראש משפחת גרינשפן, המוכה כל-כך גם בלעדיו, גורם להתנכרות מוחלטת של עוד כמה עשרות אלפי משפחות בישראל משארית האמון שעוד נותרה בהן במערכת המשפט. הכרחי לחסום את הגולם, הקם כל בוקר ומכרסם לתיאבון ביוצרו באמצעות פסקי דין והסדרי טיעון הזויים, בטרם תשתלט האנרכיה, שאכן הולכת וגוברת, על כל מערכות חיינו. לא נותר הרבה זמן.
אילו היו כספי העתק המופנים לניגוח נתניהו בעניין שליט מושקעים במטרה הנ"ל, ייתכן שהיה לנו סיכוי. יהיה צורך בכסף לא פוליטי למימושה.
