בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
באיזו דרך יבחרו לצעוד? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
הבחירה של הפלסטינים ביום שלישי הגדול
|
שתי דרכים נפרדו בקורות חייו של העם הפלסטיני, זו של טרור וזו של מחאה אזרחית בלתי-אלימה ● האם יבחרו המפגינים הפלסטינים היום בדרך השנייה, זו שהעם הפלסטיני הלך בה פחות? ● זאת השאלה שישאלו אזרחי ישראל כשרחובות הגדה יתחילו להתמלא
|
|
|
|
|
עיקר הדיונים ברשתות החברתיות הערביות מתמקדים בעניינים פנימיים של החברה הפלשתינית... נראה שהדיונים לקראת ההפגנה היום התמקדו בבניית פלשתין העתידית, ולא בהשמדת ישראל. זהו כיוון חיובי, שמשקף שינוי חשוב ורחב יותר באסטרטגיה הפלשתינית מזה שנים | |
|
|
|
אינתיפאדת הפייסבוק
|
שלמה גזית
|
אינני יודע מי עומד מאחורי היוזמה הפלסטינית בפייסבוק, הקוראת לאינתיפאדה חדשה נגד ה"כובש הישראלי". אינני יודע גם אם הרצח הנורא באיתמר, שאני - ככל אדם - מגנה בכל תוקף, הוא "חלוץ" מעוות שלה (או תגובת "תג מחיר" ל"תגי המחיר" המצטברים של המתנחלים)
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"שתי דרכים נפרדו ביער עבות. בחרתי בזאת שהלכו בה פחות, וזה היה כל ההבדל" - כך כתב המשורר רוברט פרוסט ב-1915. היום, יום שלישי, ה-15 במרס 2011, עלולים-עשויים המונים בגדה המערבית וברצועת עזה להיאלץ לבחור גם הם. לאחר הטבח המזוויע של ליל שבת באיתמר, לא רבים מאיתנו בישראל מודעים למה שצפוי להתרחש בשטחי הרשות הפלסטינית היום. מזה מספר שבועות, בהשראת ההתקוממויות העממיות בעולם הערבי, מתכננים הפלסטינים הפגנות גדולות בלב רמאללה, בלב עזה, ואף מול התנחלויות מבודדות בלב הגדה. ההפגנות המתוכננות מתבססות על יוזמה של קבוצת צעירים שאינם מייצגים שום תנועה פוליטית, בהשראת ההצלחה האדירה שנחלה החברה האזרחית בעולם הערבי, והזעזוע שלו היא גרמה ברחבי העולם כולו במאבקה הנחוש, העיקש והבלתי-אלים. דף הפייסבוק הרשמי של ההפגנה כבר מונה רבבות בני אדם. נראה שמטרותיה קשורות בחלקן הקטן לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אלה כוללות את התביעות הרשמיות והישנות של אש"פ - הארגון לשחרור פלסטין, התביעות החוזרות ועולות כמנטרה כמעט בכל יום. מקצתן ממילא מופרכות - כמו זכות השיבה למיליוני "פליטים" פלסטיניים. חלקן האחר כבר התקבע בלב הקונצנזוס בישראל - כזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית במסגרת הסדר של שתי מדינות לשני עמים. בכל מקרה, בתביעות אלה אין חדש. עם אלימות או בלי אלימות? מעניין שעיקר הדיונים ברשתות החברתיות הערביות מתמקדים בעניינים פנימיים של החברה הפלסטינית: איחוי הקרע בין הגדה לעזה, דמותם הרצויה של מוסדות המדינה הפלסטינית העתידית, שקיפות, דמוקרטיה, בחירות חופשיות וכדומה. נראה שהדיונים לקראת ההפגנה היום התמקדו בבניית פלסטין העתידית, ולא בהשמדת ישראל. זהו כיוון חיובי, שמשקף שינוי חשוב ורחב יותר באסטרטגיה הפלסטינית מזה שנים. את השינוי מובילים נשיא הרשות מחמוד עבאס (אבו-מאזן), וראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד. שניהם נוקטים בקו פעולה שדוחה את האלימות - במיוחד כלפי אזרחים - כאמצעי בלתי מוסרי ובלתי יעיל לקידום פתרון שתי המדינות. לכן גם גינו בלשון חד-משמעית את הרצח הברברי שהתרחש בליל שבת בבית משפחת פוגל באיתמר. עם זאת, ועם כל הכבוד לדיונים של הציבור הפלסטיני המתון בפייסבוק על דמוקרטיה ואחדות, הזוועה של ליל שבת הראתה לכולנו שקו הפעולה החדש של ההנהגה הפלסטינית טרם חלחל אל כל שכבות העם. אין ספק שהרצח הנתעב מחייב את המנהיגים באזור להוביל מהלכים נועזים ונחרצים של אכיפת חוק והנחלת מוסר אנושי בסיסי במערכת החינוך, בתקשורת, במקומות התפילה - ובפרט במערכת הפוליטית. כל אדם מתון בין הנהר לירדן - יהודי, מוסלמי או נוצרי; שמאלני או ימני; ישראלי או פלסטיני - חייב להתאחד כנגד קיצוניים האחראיים לרציחות כבאיתמר. אם המפגינים הפלסטינים של "יום שלישי הגדול" מבקשים להתמקד בשינויים מבניים וברפורמות פנימיות ברשות הפלסטינית, לאור התקווה שנתנו להם ההפגנות הגדולות בעולם הערבי בכלל - הרי שהטבח המחריד באיתמר מחייב אותם להתמודד עם הדילמה המפורסמת של המשורר רוברט פרוסט. שתי דרכים נפרדו בקורות חייו של העם הפלסטיני, זו של טרור וזו של מחאה אזרחית בלתי-אלימה. האם יבחרו המפגינים הפלסטינים היום בדרך השנייה, זו שהעם הפלסטיני הלך בה פחות? זאת השאלה שישאלו כל אזרחי ישראל - ומדינות העולם - בעוד שעות ספורות, כשהרחובות יתחילו - אולי - להתמלא, וחיילי צה"ל יידרכו - אולי - בעמדותיהם. שתי דרכים נפרדו בקורות חייו של העם הפלסטיני. אם יעזו הפלסטינים לדחות מעליהם את האלימות - יהיה זה כל ההבדל.
|
תאריך:
|
15/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2011
|
|
טל הריס
|
הבחירה של הפלסטינים ביום שלישי הגדול
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלכס קרייניס
|
15/03/11 10:08
|
|
2
|
|
ישמעאל
|
15/03/11 10:21
|
|
3
|
|
פסיכיאטר מדופלם
|
15/03/11 10:24
|
|
4
|
|
מורה נבוכים
|
15/03/11 10:27
|
|
5
|
|
מיכל מירושלים
|
15/03/11 10:49
|
|
6
|
|
אליהו פז
|
15/03/11 10:57
|
|
7
|
|
פלא יועץ
|
15/03/11 15:02
|
|
8
|
|
ע. הנביא
|
15/03/11 15:39
|
|
9
|
|
דוריאן
|
15/03/11 17:20
|
|
|
|
|
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ייאלץ בקרוב, קרוב מתמיד, להתייצב בפני בית המשפט ולעמוד לדין על עבירות שוחד חמורות שביצע. אחרי מהלכי השימוע, כמובן. שוחד במיליונים. אולמרט, שעמד בראש ארגון שנראה ופעל כארגון פשיעה לכל דבר ועניין, הצליח במשך שנים רבות לשטות ברבים וטובים. הוא הוכרע בתקופה האחרונה בזכות מאבק עיקש וממושך - מאבק אותו הובלנו מסוף 2005 ועד ימים אלה ממש.
|
|
|
תארו לעצמכם שהמשטרה הייתה מודיעה, שכל פעולה משמעותית בכל יישוב כפופה לאישורו של מפקד התחנה במקום. יש בזה היגיון, לא? הרי סלילת כבישים והחלפת ביוב מחייבות תיאום של סידורי תנועה; עצרות וירידים מצריכים אבטחה; הקמת בית ספר צריכה להביא בחשבון שיקולי ביטחון; וכך הלאה. אז למה שהמשטרה רק תדע בדיעבד על התוכניות ולא תאשר אותן מראש?
|
|
|
במאמר שפורסם בידיעות אחרונות (13.3.11), כתגובה לרצח המזוויע של חמשת בני המשפחה הי"ד ביישוב איתמר, גילה בכיר הכותבים באותו עיתון, נחום ברנע, תגלית מפתיעה ואולי גם מרעננת. בהתייחסו לטענות בדבר ההסתה הפרועה, המתנהלת בתחומי "הרשות הפלשתינית", כתב ברנע כך:
|
|
|
כ-16 אלף עובדים סוציאליים - רובם נשים - הם הנושאים בנטל החברתי הקשה של טיפול בעוני באבטלה ובהזנחה שמאפיינים את ישראל כיום. משפחות פגועות, ילדים במצוקה, אנשים עם צרכים מיוחדים, קשישים חסרי אמצעים, נערות ונערים בסיכון, קרבנות אלימות במשפחה ובקהילה, מכורים לסמים - כל אלו נופלים בסופו של דבר לפתחם של העובדים הסוציאליים.
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
יעקב אחימאיר
הטילים בארסנל של אירן לא יצברו שכבות אבק האירוע אכן לא נסתיים, אבל דומה שנפתח צוהר אשר דרכו ניתן לחשב את המעשה הראוי לעשותו בעתיד
|
|
|
יוסף גערליצקי
כדי להצליח בעניין זה של שכנוע המעצמה הנוגעת בדבר לתת גאולה פרטית ליהודים שלה ולאפשר להם לצאת מן השבי - לא די בהפעלת דעת הקהל, שהיא יצירת הכלי הטבעי, אלא יש צורך לפעול בכיוון של הבא...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|