גזר הדין של הנשיא לשעבר
משה קצב אמור להפוך את מעיו של ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט.
כי התברר לאולמרט מה שידוע כבר אלפי שנים: העם אוהב את מנהיגיו - במיוחד כשראשיהם "מותזים".
בשפה עכשווית קוראים לזה חגיגה לדמוקרטיה.
ואם ההמון אוהב את החגיגה הזו - בית המשפט כמובן שיספק לו אותה.
אהוד אולמרט כבר מבין, שכאשר מנהיג בדרג של נשיא המדינה הולך לכלא לשבע שנים, נפרץ כאן מעין מחסום בתודעת הציבור, וכאשר יגיע תורו של אולמרט - יהיה זה כבר עניין של הרגל.
וההרגל הזה יהיה בעוכריו של אולמרט.
אולמרט יודע היטב, שבעקבות משפט קצב והגיבוי הציבורי הרחב שהוענק לבית המשפט - הן בהכרעת הדין והן בגזירת העונש - גבר בטחונן העצמי של מערכות האכיפה והצדק, והדבר יקבל את ביטויו בטיפולן של המערכות הללו בתיקים הפליליים של אולמרט עצמו.
כדאי, אפוא, שאהוד אולמרט ילמד לעומק את פרשת קצב על כל היבטיה ותוצאותיה ויסיק מכך מסקנות באשר להתנהלותו הוא.
אלא אם כן אהוד אולמרט כבר מכור לספינים ולשטיקים שהוא מפיק חדשות לבקרים והפך אותם לתכלית חייו.
