מקלות בגלגלים

לבד מהיותה שפתו ההיסטורית של העם היהודי, העברית היא גם השפה המדוברת והנשמעת ביותר בישראל. מה מתאים יותר מלהפוך אותה באופן רשמי וחוקי לשפה הראשית במדינה? לאדם מן היישוב הדבר נשמע הגיוני ואף מתבקש. גם חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד חשב כך, אבל היו שרים במפלגתו שחשבו אחרת. לא סתם שרים, אלא אלו שיושבים בוועדה שקובעת את גורלה של כל הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת. ועדת השרים לחקיקה.

ועדת השרים לחקיקה דנה בכל הצעת חוק שמוגשת בכנסת, במטרה לקבוע את עמדת הממשלה לגביה. החלטתה של ועדת השרים לחקיקה מחייבת את כל חברי הכנסת בקואליציה. כך, אפילו מגיש ההצעה יהיה מחויב להתנגד לה בהצבעה במליאה - אם הינו חבר קואליציה - במקרה שהיא לא עברה בוועדה. לרוב הוא יוותר ולא ימשיך בתהליך החקיקה, כדי להימנע ממצב שבו יידרש להצביע כנגד ההצעה שלו עצמו.

בוועדה יש ייצוג לכל מפלגה החברה בקואליציה על-פי גודלה היחסי. הליכוד, כמפלגת השלטון, זוכה למספר השרים הגבוה ביותר. הצעת חוק השפות הרשמיות היא רק דוגמה אחת, מני רבות, להצעות חוק בעלות גוון לאומי וציוני שלא זכו לרוב בוועדת השרים לחקיקה. הדבר מעלה לא מעט תהיות, לאור העובדה שמדובר בממשלה הימנית ביותר שהייתה עד היום בכנסת ישראל. יתרה מזאת, גם בראשות הוועדות המרכזיות בכנסת יושבים נציגי ימין מובהקים; ועדת החוקה בראשות ח"כ דוד רותם וועדת הכנסת בראשות ח"כ יריב לוין הן שתי דוגמאות לכך.

הצעת חוק השפות הרשמיות קובעת שהעברית תהא השפה הרשמית הראשית, ומקנה מעמד משני לאנגלית ולערבית. ישנן משמעויות מעשיות להצעה, כמו למשל החובה לנאום מעל דוכן הכנסת רק בעברית, או הקביעה כי חובת שילוט שאינו בעברית תחול רק במקומות שיש בהם שיעור גבוה של תושבים שנזקקים לשילוט כזה. בהצעה תמכו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך ועדת השרים לחקיקה חשבה אחרת. ארבעה שרי ליכוד הצביעו נגד ההצעה בוועדה - דן מרידור, גדעון סער, בני בגין ומיכאל איתן. יוזם ההצעה, ח"כ יריב לוין, מגדיר את ההסברים שקיבל מחבריו לסיעה כ"מגוחכים". ההסבר שניתן היה שההצעה תפגע במרקם היחסים עם האוכלוסיה הערבית. "זו החלטה פוסט ציונית", אומר לוין. "השפה העברית היא חלק מיסודות הציונות, ואם במדינת ישראל אי-אפשר לעגן אותה כשפה הרשמית הראשית בחקיקה זו פשוט פשיטת רגל ערכית". בשיחות עם השרים בני בגין ומיכאל איתן הסבירו השניים כי התנגדו להצעת החוק מכיוון שראו אותה כניסיון להדרת השפה הערבית.

הצעת חוק נוספת שנדחתה על-ידי ועדת השרים לחקיקה ביקשה לתת מענק של נקודות זכות אקדמיות לסטודנטים שמשרתים שירות קרבי במילואים מעל ל-60 יום בשנה. יוזם ההצעה, ח"כ דני דנון מהליכוד, סיפר ששר החינוך גדעון סער הודיע לו מראש שהוא מתנגד להצעת החוק. לדברי דנון, נציגי האוניברסיטאות הטילו על ההצעה וטו. לטענתם, יש סכנה שלא תינתן הכרה לתארים שמוענקים במדינת ישראל, מכיוון שניתנות נקודות זכות עבור שירות צבאי. גם השרים מרידור, בגין ואיתן התנגדו להצעת החוק. "באים אליי שרים ממפלגות אחרות ואומרים לי: החוק שלך לא עבר בגלל השרים שלך", אומר דנון בכעס. "הם פועלים ממש במודע כדי לתקוע אותן".

השרים בני בגין ומיכאל איתן הסבירו כי אינם מתנגדים להטבות כלכליות לחיילי מילואים. התנגדותם להצעה נובעת מרצון שלא לתת לסטודנטים מסוימים יתרון אקדמי במהלך רכישת התואר, ולא מתוך כוונה שלא לתגמל את חיילי המילואים. מלשכתו של השר מרידור נמסר: "אם המדינה רוצה להיטיב עם משרתי המילואים, יש עשרות דרכים לעשות זאת. מתן נקודות אקדמיות דווקא ירע עם משרתי המילואים מכיוון ששום אוניברסיטה בעולם לא תכיר בשירות מילואים כשווה ערך אקדמי".

כשמנסים להבין את הדינמיקה בין חברי הכנסת והשרים, מתקבלת תמונה לא אחידה. "מיקי איתן, ייאמר לזכותו, הוא היחיד שאומר לך מראש שהוא לא תומך", מספר דנון. "אפשר להתווכח איתו, אבל עם האחרים אתה לא ממש יכול לדבר. הם מורחים אותך ואתה מגלה את העמדה שלהם רק אחרי ההצבעה". בניגוד לח"כ דנון, ח"כ משה (מוץ) מטלון מישראל ביתנו מבקר גם את התנהלותו של איתן. לאחרונה דחתה הוועדה את הצעת החוק של מטלון, המכונה "חוק אמנים משתמטים". על-פי ההצעה, גוף ציבורי שממומן על-ידי המדינה לא יורשה לממן מופעי תרבות וספורט שניתנים על-ידי אמנים שלא שירתו בצה"ל או שלא התנדבו לשירות לאומי. מטלון מספר כי השר איתן התקשר אליו במטרה לברר את פרטי החוק. "אחרי שהסברתי לו הוא אמר לי שאם זה החוק הוא מצביע בעדו", מתאר מטלון. "סיכמנו על הקריטריונים שייקבעו והוא הבטיח שיצביע בעד, אך בסוף הוא הצביע נגד החוק".

בתגובה טוען השר איתן כי הוטעה על-ידי ח"כ מטלון בנוגע לפרטי ההצעה. "פניתי לח"כ מטלון והוא מסר לי מידע מטעה, ועל בסיס המידע המטעה אמרתי לו שאני מוכן לתמוך בהצעה", מספר איתן. "לאחר מכן פתחתי את הצעת החוק וראיתי שהוא פשוט הטעה אותי. הוא אמר שבהצעה כתוב שאדם שלא שירת בצבא לא יוכל להופיע לתקופה מוגבלת של עשר שנים, אבל בהצעה זה לא הופיע. לא מדובר בהצעת חוק שקובעת סנקציות על עריקים מהצבא. אני יכול לקבל שעל עריק יוטלו מגבלות בנוגע להופעות מטעם המדינה. אבל אם אדם לא שירת בצבא מסיבה רפואית או מכל סיבה מאושרת אחרת, העיקרון אומר שלא תעניש אותו אם הוא לא הפר את החוק. ח"כ מטלון הטעה אותי בצורה בוטה".