"ויהי ערב ויהי בקר.. ויהי ערב ותבוא החשיכה..ויהי בקר ותהי שמש.. האוויר הריח משהו מתוק. תחושה של.. משהו מרתק מרחף באוויר. משהו עומד לקרות. מבלי שהבנתי וידעתי.. זרמתי. נתתי לעצמי להישאב לתוך הדבר הזה. וקרה המקרה.
נשאבתי לתוך מגנט וירטואלי. ממכר משהו.. תרופה לנשמה כבויה שחיפשה משהו. לא ידעה מה..התעוררתי לתוך עולם. עולם מופלא, שונה, וירטואלי ויחד עם זאת כל כך מוחשי וסוחף. עולם שמעולם לא הכרתי. לעולם הזה קוראים "גבעת פייסבוק אינה עונה". והספור שהיה כך היה.
זה קרה לפני שלש שנים.. מצאתי תרופת פלא לנשמה פצועה. נשמה שמחפשת תוכן. משהו אחר. שונה. פעם ראשונה בחיי שניתנה לי ההזדמנות להתחבר לעצמי.. להכיר אותי מעט טוב יותר בתוך הלבד.. לצאת לעולם מחוזקת יותר, יודעת יותר.
נברתי ימים כלילות בתוך עולם האינטרנט הווירטואלי. איני יודעת את סדר הזמנים. רק יודעת שמצאתי עצמי בתוך פרופיל הניקרא "גבעת פייסבוק אינה עונה". על קיר הפרופיל התנוססה תמונתו של אסי דיין, האמן היוצר הענק שמאז ומתמיד הערכתי/הערצתי ואהבתי את אמנותו הייחודית רק לו. את יצירותיו השונות, הכול כך שלו. הכול כך אותנטיות. אמן-יוצר חד פעמי.
משהו משך אותי בפרופיל הזה. הכתיבה הייתה שונה. האמת זרמה ישר לתוך העורקים. חשתי את פעימות החיים בדרך כל כך מוחשית בתוך עולם כל כך וירטואלי. לא רציתי לדעת במדויק את הפרטים על האיש שמאחורי. העדפתי לדמיין. אהבתי את הלא נודע. הרי אנחנו בעולם וירטואלי. (ועד היום איני יודעת ונעים לי כך) האם האיש הוא אסי דיין, האם האיש הוא משה או יואב, או שאול. רציתי לחלוק. ניתנה לי ההזדמנות. כמעט כמו אצל..מיטת הפסיכיאטר. (מעולם לא הייתי אצל הפסיכיאטר.. המשהו הפולני הזה בגנים לא הרשה. ההגנות, ה'פאסון'.. הסטיגמה וחוסר הרצון בתלות במישהו אחר, אלא הצורך לקחת מעצמי.)
חלפו הימים. יותר ויותר "גבעת פייסבוק אינה עונה" הפכה להיות חלק מחיי. החברים – חלק ממשפחתי. יצרנו בית. 'גיבושון'. בית על גבעה. גבעה ירוקה, פורחת.. כאשר אנו החברים.. משקים, מגננים ולעיתים אף.. מוציאים את היבלית. ניכוש העשבים הרעים בדרך כלל היא נחלתו של במאי תסריטאי והשחקן הראשי של הגבעה, לעיתים גם בהמלצת חברים כאשר מרגישים שמשהו אינו זורם. כשהאנרגיות אינן חיוביות דיין. איש הגבעה - הרואה ואינו נראה.
והנה, החיים ה'מציאותיים' שבחוץ והגבעה הוירטואלית.. החלו לשמש (אצלי) בעירבוביה. כל אימת שיצאתי את ביתי.. הדבר הראשון שהייתי עושה כשפותחת את המחשב הוא... לטפס על הגבעה המרתקת..לראות מה קרה. מה חדש.. מה פיספסתי, אם פיספסתי...
חברנו להיות משפחה וירטואלית מחממת ומרפדת. ישנם ימים טובים, ישנם פחות. ישנן מילים יפות ישנן פחות. ישנו צחוק כעס, דיעות, סיפורים אישיים, 'נזיפות'.. מצבי רוח טובים.. ופחות. פעם המילה 'חולרה' הייתה עבורי קללה. כיום יש בה מן המתוק. אותנטי. איש הגבעה ב'רע לו' מכנה אותנו 'חולרות'. לכו לעזאזל'..מאידך... דואג ומלטף את האינדיבידואליות שבכל אחד מאיתנו. התאמנו עצמנו אליו, מתאים עצמו אלינו. לכל אחד מאיתנו. ישנם ימים ולפתע האיש שלנו נעלם. הגבעה הופכת למישור. הגבעה מוקפאת. מטפסים על הגבעה.. ואין גבעה.. ואז כולנו שואלים את עצמנו ואת כולנו.. מה, למה, איפה... לא עוברות שעות, לעיתים ימים.. והגבעה שוב חוזרת.. פורחת כאילו דבר לא אירע.
זה מה שעושה אותה למה שהיא. מרתקת. קסומה, בלתי צפויה. בדיוק כמו האיש שלנו. בלתי צפוי ממגנט ומרתק. איש הגבעה לוקח מכל אחד מהחברים את כישוריו ועושה בהם שימוש לגיבושון שעל הגבעה היקרה לנו. נוצרת עבודת צוות. כל אחד תורם מיכולתו, מכישוריו, מהאמת שלו.
כאן המקום לשרבט מעט על הדמויות היקרות הותיקות שעל הגבעה כמו גם החדשות יותר, על-פי סדר אקראי:
דודי אלביס פטימר - בחור אחד בדורו. צמח בר. חוקר מוזיקה ישראלית לדורותיה. מאז שנות ה- 30-40.. כל כולו בתוך המוזיקה התופסת את חלק הארי בחייו. בחור רומנטי וטהור..בחור שאוהב את האהבה. מקרין אותה בכל מקום בו נמצא. מלטף במילים. אך כשיש צורך.. יודע גם לומר את דבריו אחרת. עולם הולך ונכחד..
דודי בהנחיית והדרכת איש הגבעה שלנו.. לא פעם יצר קליפים מוסיקליים הבנויים על חברי הקבוצה. היה כיף. היה מתח. מתי יצא הקליפ.. איזה תמונות שלנו ישים.. איזה מלל ילווה את הקליפ. לעיתים איש הגבעה היה שם מלל משלו. כשרון כתיבה מדהים. האדרנלין שלנו היה בשמיים. דודי שלנו, מוותיקי הגבעה.
עדי קורן - בחורה (נסיכה) קסומה עם נפש של ילדה. עדינה, אצילית, 'ברבורית' ויפת תואר. זמרת בעלת קול שמיימי וטהור וכשאתה שומע אותה, אתה לא מבין איך זה ששמה לא נשמע בשורה אחת עם זמרים כמו נינט, שירי מיימון, שי גבסו ואחרים.
או שלא נקרתה בדרכה ההזדמנות הנכונה.. או ש
הארץ שלנו אינה יכולה להכיל את סוג המוזיקה האירופאית-מלאכית שלה.
אנחנו ארץ נוקשה וצינית. ערב רב של טעמים. ישנה תחושה שנפשה של עדי כה טהורה, תמה ונקייה.. שלעיתים אינה יכולה לעולם כה נוקשה, לפעמים אכזר קר ומנוכר. עדי בחורה רומנטית המאוהבת באהבה (כמוני..). אולי החיים והנסיונות שהם מביאים איתם יום ביומו.. יחספסו מעט את העדינות והרגישות הנהדרים שלה. כואב. מוותיקי הגבעה. אולי – הראשונה שבה.
אורלי דראל - נסיכת היופי והאלגנטיות.. אשה איכותית, משכמה ומעלה. אצילית, בעלת נוכחות מרשימה, אינטליגנציה אדירה, ניסיון חיים עשיר. ניסיון אשר בין השאר נובע מנסיונות טובים ופחות טובים שאנו עוברים בחיים. ואורלי היקרה ללא ספק עברה. אך הנסיונות עשו לה רק טוב (דעתי). אשה עם אנרגיות חיוביות ואופטימיות בלתי נלאית. אנו מכנים אותה 'שמש'. אורלי דראל שולחת את קרניה מקנדה הרחוקה. אורלי, ישראלית לשעבר שרתה בחיל המודיעין. בצעירותה התחתנה עם קנדי ושם בנתה את משפחתה. אורלי, העוסקת כיום בעיצוב פנים ואדריכלות כמו גם בתיוון בעסקי נדל"ן, אינה פוסלת אפשרות לחזור אלינו הביתה. לישראל. נפש יקרה. חברה וותיקה מראשוני הגבעה..
סיגי אברמוב - נשמה נהדרת. דמות צבעונית. אישה יפה שכולה אש. מצחיקה, מעודדת, וגם משלחת מילים כשיש בכך צורך. אשה אופטימית, אנרגטית.. הפיקנטריה של הגבעה שלנו. סיגי תמיד יודעת לומר את הבדיחה העסיסית והנכונה במקום הנכון. סיגי מומחית בלשבור את הקרח. ישנם ימים שהגבעה בתרדמה... כל אחד מכונס בענייניו..אז סיגי יוצאת אלינו עם מילותיה "התעוררו,,,, השכמה!! איפה כולם?? לצאת החוצה.." וזורקת איזו בדיחה או אמירה שאי-אפשר להשאר אדיש אליהם.
סיגי סוכנת ביטוח חיים המתמחה בנושא הרפואי. אשה יקרה שיודעת לרפד ולתת כתף למרות שלא פעם יש תחושה שהיא זו אשר צריכה את הכתף.. אך לא תראה זאת.. הליצן הבוכה... סיגי, חברה נאמנה וותיקה של הגבעה..
אילנה שאלתיאל - נשמה נהדרת של אשה דעתנית, חמה, מגובשת, ישרה וישירה, היודעת בדיוק מה היא רוצה להביא איתה. לעולם לא נשארת חייבת כשיש לה מה לומר בכל נושא מדובר. מאד מעורבת בנעשה בארץ ובגבעה . אומרת את שלה באופן הברור והישיר ביותר. יחד עם זאת, תמיד בנועם, עם הרבה חום וסימפטיה. מלאת אנרגיות. ארצישראלית שורשית, הנלחמת בחירוף נפש למען המדינה, למען הערכים של החברה שלנו.
אילנה הנאמנה לעצמה, כאשר לא מצאה עצמה מתפשרת עם דברים שאירעו, העדיפה אף לשלם את מחיר עזיבת הגבעה ולו כדי להשאר נאמנה לעצמה, ללא ויתורים. אילנה מדריכת ספורט במקצועה המקורי.לשמחתנו, אילנה חזרה לגבעה. הייתה חסרה לפאזל שלנו.אילנה חלק מהגיבושון. שייכת למשפחה. מהוותיקים ביותר שעל הגבעה.
שמואל כהן - כמו שהחבר'ה נוהגים לכנות 'טיפוס'. מביא איתו משהו שונה. מהאנשים של פעם. עולם הולך ונכחד. ארץ ישראל היפה. כל אימת ששמואל כותב תגובה.. יש להציב נוסחת אלגברה ולמצוא את הנעלם... שמואל כותב לאקוני. תמיד יש משהו מאחורי. לא תמיד ברור מה זה המשהו הזה. אתה נשאר עם המילים ומתחיל לנתח למה התכוון המשורר... בדרך כלל מכוון לאקטואליה. למה שקורה במדינה שלנו. שיטת הבחירות, יפו – מגורי היהודים עם הערבים.. לעיתים משיק בין נושאי הגבעה לנושאי המדינה. מרתק ודורש מחשבה.. שמואל, איש מחשבים.. מוסיף נופך מיוחד השייך רק לו. אינדיבידואליסט. מוותיקי הגבעה.
בן לוין - בחור קסום, עלם יפה תואר ויפה מראה. חיצונית ופנימית. ארצישראלי במובן היפה של המילה. בן זורם באופן שתמיד נאמן לעצמו ולדעתו. גם כשאינה 'פופולרית'. נוצר שרשור של תגובות ובן משתלב תמיד עם דעתו ללא כחל וסרק.. חד וחלק ויחד עם זאת בדרך שתמיד נעימה לקוראיה.
מצטייר כבחור נעים הליכות ודעתן בעת ובעונה אחת. בדרך כלל 'מסכים' או 'לא מסכים'..ומחזק ('כל הכבוד') או שאינו.. את תגובותיו של האחר ומידי פעם אף מוסיף על כך משלו באופן הכי פשוט חם וישיר. אוהב נופים.. אוהב את אלביס, אוהבת מוזיקה ארצישראלית ישנה וטובה. כמו אריק איינשטיין שלמה ארצי ואחרים. נעים איתו. בן אינו מהוותיקים אך כבר אינו מן החדשים.
יוסי מימוני - איש רוח. יפה מחוץ ומפנים. מתקשר.אוהב את האהבה. רומנטי, חם, נעים, מלטף במילותיו. מרגיען לאומי. מומחה בגישור כאשר יש תחושה שמשהו באוויר מתערער מעט. יודע לתת את המילה הנכונה בזמן הנכון. יוסי, דמוי לקומפרס על פצעי הכאב. תחבושת. מרפד, מפנק, ויחד עם זאת בהחלט דעתן ואומר את דבריו בדרך המיוחדת רק לו.. כאשר כתיבתו מגיעה ישירות מהנפש והחוצה.איש מיוחד ויקר. עיתונאי כשרוני, אכפתי ומעורב בכל הנעשה.בארץ ועל הגבעה.. ידו בכל ויד כל בו.
הכל בשקט, בנועם, בעדינות, אצילות, סובלנות וסבלנות לאין ערוך.. בהחלט איש יקר היודע להתאים עצמו לכל מצב ולכל אדם באשר הוא. פעיל באינטרנט ושלוחותיו. איש יוצר. מוותיקי הגבעה הראשונים ביותר.
ישנם כמה חברים יקרים אשר מנועה מלכתוב עליהם. שלמה ארצי, אריק איינשטיין, ששי קשת.רבקה זהר, מאושיות תרבות המוזיקה הארצישראלית. זמרים אדירים, חלקם אמנים-יוצרים ענקים. ממעטים לכתוב, מה גם שלעולם לא אדע האם הם הכותבים או אחרים עבורם.. או... אחרים...זמרי ענק. שמם יוצא לפניהם וכל מילה מיותרת. עצם הימצאות שמותיהם על קיר הגבעה – זכות היא לי.
ואעבור ליותר חדשים שעל הגבעה שלנו:
דורית זיתוני - אשה חמה, מלטפת, אוהבת, אשת משפחה. השתלבה מהר מאד על הגבעה שלנו. תמיד מפרגנת, מעודדת, נותנת את המילה החמה במקום הנכון. מהר מאד נכנסה ללב החברים. הסימפטיות, הזרימה הנהדרת, הנינוחות והחיוך המקרינים מתגובותיה.. קשה להשאר אדיש אליהם. מהר מאד אתה מוצא את עצמך פשוט מחבב את האשה הזו שיש רושם שרוצה רק טוב. אתה מרגיש צורך להחזיר לה ולו מעט מהחום שקיבלת ממנה. דורית נמצאת על הגבעה מספר חדשים בלבד. נעים איתה. זורמת עם כולם.
ג'ודי קלע - הייתי מכנה אותה.. אלת האהבה והטבע השולחת את קרניה המרפאות כל מצוקה, מכאוב ומועקה. ג'ודי קלע המכנה עצמה ג'וד (כשם נשמתה) נכנסה אלינו בסערה זה אך מספר ימים וכבר כבשה את כולנו עם האהבה האדירה שמציפה אותה לכולנו. ג'וד היא בהחלט 'טיפוס'. במובן החיובי של המשמעות.
היא אחת ומיוחדת. זמרת השרה בדרך המיוחדת רק לה על-פי תורה שאימצה לעצמה. שרה מהבטן, מהראשוניות, שירה למוריאנית מתוקשרת.- המוטו שלה "כשאני נרפא אינני נרפא לבדי". תורמת מתורתה לציבור הרחב ונהנית כשרואה תוצאות. ג'וד מפיחה רוח חדשה ואוהבת על הגבעה. ייחודית, מקורית, בנתה את תורתה מתוך מבחנים ונסיונות קשים שעברה בחייה ויצאה מהם מחוזקת ומגובשת. חדשה ומבטיחה.
שושנה ויג - זה שבועות ספורים בלבד על הגבעה. נקלטה באופן חם ביותר. אשה איכותית, אינטילגנטית עוסקת בכתיבת שירה, עיתונאית, מורה לסיפרות, כותבת סיפרי שירה בליווי אישי. מיוחדת, חמה, ערכית ולמרות היותה תקופה קצרה מאד על הגבעה.. התברגה בדרך מאוד מיוחדת ודי מיידית. מביאה הרבה משל עצמה. אשת משפחה, אמא, אשה רגישה ואכפתית. רומנטית-חושנית בכתיבתה. הרפתקנית בסקרנותה. הולכת עם הלב והבטן. בעלת השראה וזורעת השראה. יחד עם זאת, יודעת לתרגם את הרוח והספר לפעילות ועשייה. אוהבת לעבוד עם הציבור ולמען הציבור. אשה מרתקת, עמוקה ומעניינת..
רונית שאפי - אמנית. זמרת, מוסיקאית בחסד, פסנתרנית, שונה, מיוחדת. מביאה משל עצמה. מקורית, אחרת. שרה מתוך הנשמה ולתוך הנשמות.. משהו מרגיע, שמיימי וייחודי. אפשר להמריא איתה עם השירה שלה. רונית ממעטת לכתוב ועל כן קשה עדיין ללמוד הרבה עליה. מקרינה אדם מאד מעניין, נפש מסקרנת. נקווה שנזכה להכירה מקרוב יותר עם הזמן.. על הגבעה כחודש.
סמדר מגל - מטפלת אלטרנטיבית, מעבירה הרבה הרצאות חוותיות בנומרולוגיה. אשה אנרגטית, אוהבת את החיים ותורמת ומביאה מנסיונה העשיר למוד הניסיון. סמדר מקרינה אישיות מגובשת, ברורה, היודעת מה רוצה להביא עימה. חדשה יחסית על הגבעה, כחודש ימים ועל כן עדיין לא זכינו להכירה מעט יותר לעומק, מה גם שממעטת להגיב ולכתוב.מקווה שהזמן יעשה את שלו..שהמחיצות יפלו.. ונוכל להתקרב יותר...
אתיקה לב - בחורה יפת מראה וחביבה ביותר.. מזכירה משפטית, מקרינה משהו מאד סימפטי וחם. אנרגיה חיובית. אכפתית, אוהבת את הארץ והמדינה, שורשית, מלאת חיים, אופטימית וכובשת. אתי חדשה יחסית על הגבעה, כחודש, על כן קשה עדיין לומר דברים שמעבר. מקרינה משהו בהחלט מבטיח. מחכה לה. שניפתח, נתקרב ונכיר. בהחלט משתלבת יפה על הגבעה..
ליטל לוי - רומנטית, נעימה, אוהבת מוזיקה, חברותית, קלילה.. מקרינה משהו מאד חביב, חם ומשתלב. עובדת כסמנכ"לית בחברה. ליטל, יחסית חדשה על הגבעה.. ועדיין קשה לכתוב מעט יותר לעומק. עם הזמן נוכל להתקרב מעט יותר ולהכיר את אישיותה שבהחלט נראית מבטיחה. מקרינה אנרגיה חיובית שמחה ואהבה.
תמי סירקיס - בתה של הבשלנית הידועה רות סירקיס.. (לאמא שלי רוב ספרי הבישול שלה..) עושה בהחלט רושם מבטיח... עיתונאית מזון, מרצה, מנחה סדנאות, נותנת יעוץ שיווקי קולינארי. אשה משכמה ומעלה, אנרגטית, אינטילגנטית, מלאת חיים ובישולים..(הריח עד לכאן...). תמי יחסית חדשה על הגבעה ממעטת עדיין לכתוב ולכן קשה לכתוב עליה מעבר. מקווה שעם הזמן נלמד להכיר אותה יותר מקרוב.
נטלי צנטנר זיכרוני - מקרינה משהו אינטילגנטי, שונה, משהו עוקץ וציני מעט. דעתנית ובהחלט מוסיפה לנופך הגבעה. אכפתית ומעורבת בכל הקורה, בועטת כשצריך.. מעניינת ומסקרנת. נטלי חדשה על הגבעה, כותבת מעט מאד עדיין וקשה להתרשם מעבר. מקווה שעם הזמן נוכל להתקרב יותר ולהכיר.
חנה גולדברג - סופרת, משוררת, פזמונאית, מרצה ועורכת. חנה חדשה על הגבעה. כרגע עדיין אינה מעורה ממש לרבות תגובות לפוסטים, ל'שרשורים', לדיונים ושיחות שעל הקיר. ועל כן, למען הגילוי הנאות קשה מעט להתרשם ולכתוב מעבר. עם הזמן אני מקווה שיפלו המחיצות ונלמד להכיר מקרוב יותר. אנחנו עדיין מחכים למוצא פיה. חנה בהחלט מקרינה אשה מאד מסקרנת ומעניינת.
אתמול נכנסה אלינו מישהי חדשה. אורית אלפסי. עדיין לא יכולה לכתוב עליה.. רק נפגשנו..
יעל דיין - אישיות משכמה ומעלה, אשה ואם בישראל. על הגבעה - האשה שמאחורי הקלעים. השומרת, הדואגת, התומכת. למרות שאינה נוכחת. בהחלט..נוכחת. מילה פה מילה שם, דמותה מורגשת באויר ובאוירה. יעל הינה דמות מפתח, אשה של עשייה, נתינה, תרומה ענקית למדינה ולחברה שלנו וכל מילה שלי תהייה מיותרת. נוכחותה של יעל דיין על הגבעה שלנו – זכות וכבוד הם לי! (יעל היא במקרה..גם אחותו של אסי דיין האיש, האמן, היוצר, הבמאי, התסריטאי, השחקן, הפובליציסט, המשורר, וכן הלאה וכן הלאה.. אישיות אדירה, יחודית, מקורית וחד פעמית.. בזכות עצמו)
אירית מאירי - (אני) טוב.. אז מסתבר שלא רק על עצמי לספר ידעתי... ספרתי על החברים. ועכשיו אומר מספר מילים על עצמי..אמנית, שחקנית (תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה), מאד מקורבת לנושא המוזיקה. מסתבר.. שאוהבת גם לכתוב.. שני בני דור שלישי למשפחת אמנים.(אמי זמרת אופרה לשעבר, אבי ז"ל, פסנתרן אחד מהידועים בארץ בזמנו, בני הגדול שחקן, בני הצעיר פסנתרן קלאסיקאי וירטואוז..).
אוהבת אנשים וחיים, נמשכת לשונה, למקורי, לבלתי צפוי (אחת הסיבות שנשאבתי לגבעה..) עושה רושם שלעיתים קרובות מייצרת את הדבק המקשר בין החברים שלנו שעל הגבעה.. לעיתים גם הדבק המקשר שבינם לבין האיש שלנו. האחד. הרואה והבלתי נראה. עט הכתיבה שלי היא הנפש שלי. ללא מסננים, מן הנפש – למקשים. ישירות מן הפנים אי שם, במעמקי הנשמה והחוצה (ללא מתווכים..) ישר לצומת הגבעה.. "גבעת פייסבוק אינה עונה".
ישנם עוד כמה חברים נוספים אשר אינם מעורים ממש בנעשה על הגבעה. אינם מגיבים, אינם כותבים ועל כן קשה מעט להתייחס לאישיותם. איני כותבת כשאיני יודעת. זוהי הגבעה שלנו. זהו ביתנו הוירטואלי. אלה הם חבריה. אחד אחד.. אנשים יקרים, כל אחד, עולם ומלואו. כל אחד, מכיל בתוכו עולם פנימי עשיר, כושר נתינה, אהבה, חברות אמת, דאגה, אכפתיות, פירגון.
כולנו ביחד - צוות מנצח. מנצח, כי הולכים עם האמת שלנו עד הסוף. אין ויתורים. כל אחד מביא את עצמו כפי שהוא. ללא איפור, ללא מסיכה..בימים טובים ובפחות. קיימת אינטראקציה בין כולם עם כולם. זהו חלק מסוד הקסם של הגבעה הירוקה שלנו! שילוב של הביחד עם האינדיבידואל שכל אחד מביא איתו.
זהו חיכוך בין נשמות. תחושה של העשרה, הזנה, חיבור-ניתוק-חיבור. מפגש של נפשות שחוט אחד מקשר ביניהן. הגבעה והאיש האמן המיוחד - יוצרה. גבעה יקרה: שילוב מכלול אינדיבידואלים המתאחדים במעלה גבעה אחת ירוקה ופרחונית אשר ההשראה המנצחת עליה היא של האחד היחיד והמיוחד ... איש הגבעה. הרואה שאינו נראה... הרוח, האוירה, היוצר הניפלא של הבית הנדיר שלנו. הבמאי, התסריטאי, והשחקן הראשי של "גבעת פייסבוק אינה עונה"."
אירית מאירי, 5 למרץ 2011. המשך יבוא.
