גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות

שוב "עולה הראש לדם".

אין חולק: ירי מכוון של טיל לעבר אוטובוס ילדים - ו"אוטובוס צהוב" הוא סמל ידוע ומוכר בכל העולם - הוא אקט טרור מזוויע, הראוי לכל גינוי. בעת כתיבת מאמר זה נאבק נער שלנו על חייו, וכולנו מתפללים להחלמתו. הדם סוער.

אבל אחרי יותר ממאה שנות ציונות, שישים ושלוש שנות מדינה, שבע מלחמות גדולות, שתי אינתיפאדות, ואלפי "פעולות תגמול" ו"מבצעים" - הגיע הזמן, חברות וחברים, לעצור, לתת לדם לשקוע מעט, ולחשוב. לחשוב. לחשוב.

ניסינו את שפת הכוח. אוי כמה ניסינו. שברנו להם את העצמות. הכנסנו להם "באימא שלהם". ריסקנו. כתשנו. הגבנו על כל מכה - בעשר מכות. מיטב חברינו נהרגו. גם ילדים. מיטב אנשיהם נהרגו. גם ילדים. שעבדנו את כל חיינו ל"ביטחון" - גם את הביטחון בצדקת הדרך. גם את הביטחון בדמותנו המוסרית.

ומה השגנו? על מה הורגים ועל מה נהרגים?

חבריי לקבוצת "קול אחר" משדרות ומ"עוטף עזה" תכננו שוב להיום, יום ו' - כמו לפני שבועיים - משמרת מחאה בצומת יד-מרדכי, בקריאה להחליף לוחמה - בהידברות, לטובת תושבי האזור משני צדי הגבול. ושוב - כמו לפני שבועיים - נאלצו לדחות, לבקשת כוחות הביטחון, בשל המצב הביטחוני. אריק ילין, נעמיקה ציון, זוהר אביטן וחבריהם משדרות; נעמי בן-בסט מעין-הבשור, ג'וליה מאורים, וכל עשרות החברים מיישובי "עוטף עזה", התכוונו לומר לציבור שחיי התושבים משני צדי הגבול תלויים אלו באלו, וכי מעגל הקסמים של מכה-תגובה-מכה-תגובה איננו מקדם את כולנו למאומה.

אני מבקש להרחיב את המסר מ"עוטף עזה" לישראל כולה ולשכנינו הערבים כולם. היום כבר מבינים רובנו, ישראלים וערבים - רק הסדרים מדיניים ייתנו ביטחון אמיתי. לכולנו. לחמתי כצנחן בששת הימים, ביום הכיפורים ובלבנון הראשונה. ביניהן, ומאז, אני לוחם לשלום - ועכשיו, כן, עכשיו, חברות וחברים - מתחילים לראות תוצאות!

לא מקרי הוא שיוזמות השלום הישראליות מגיעות לאחרונה בעיקר מ"גנרלים" שלנו. לפני כשבוע פרסמה המועצה לשלום ולביטחון מודעות המרצה ליוזמות שלום - בכותרת "רק המעז מנצח" - בחתימת מאות אלופים ותתי-אלופים (במיל.). השבוע פרסמו יוזמת שלום מפורטת, על בסיס "יוזמת השלום הערבית" (מ-2002!), רב-אלוף (במיל.) אמנון ליפקין-שחק, אלוף (במיל.) עמרם מצנע, ראשי השב"כ לשעבר יעקב פרי ואלוף (במיל.) עמי איילון, ראש המוסד לשעבר אלוף (במיל.) דני יתום, ואיתם אנשי עסקים בראשות יובל רבין, אנשי רוח ומדינאים.

ורק הצמרת המדינית תקועה. ממשלת נתניהו-ברק-ליברמן יודעת להחזיר מכה. אוי כמה היא יודעת. מכה ותגובה, מבצע ולוחמה. וביניהם נוסעים בעולם, להסביר כמה אנחנו צודקים ומוסריים. כן, וגם מבלים. ממשלת נב"ל.

ההתעוררות בעולם הערבי מגיעה גם אלינו, חברות וחברים. המרכז-שמאל מתעורר. איננו מוכנים יותר להשלים עם מעגל ההרג ההדדי. אחרי יובל של אגרופים קמוצים, אנחנו תובעים לנסות את החלק השני של אימרתו המיתולוגית של יהודה עמיחי - את היד הפתוחה, המושטת לשלום. ממשלת נב"ל מאובנת - נחליף אותה, בבחירות דמוקרטיות. ניתן לאלופי השלום לנסות דרך אחרת. רב-אלוף (במיל.) אמנון ליפקין-שחק, אלוף (במיל.) עמרם מצנע, ראשי השב"כ לשעבר יעקב פרי ואלוף (במיל.) עמי איילון, ראש המוסד לשעבר אלוף (במיל.) דני יתום, אנשי עסקים בראשות יובל רבין, אנשי רוח ומדינאים - בואו איתנו להקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה, שתחבר את כל שוחרי השלום לרשימה משותפת לכנסת, שתחולל כאן שוב מהפך. והפעם - מהפך פוליטי ומהפך תודעתי. כי גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות.