|
מבזבזים לו את הזמן. אלכסנדר קיסרי [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
השופט: אלכס קיסרי, בית המשפט המחוזי, חיפה.
המועד: יום רביעי, 09.03.2011, שעה 12:30.
ההליך: קדם משפט, ת"א 6487-05-10 + ת"א 32204-05-10.
דקות ארוכות נדרשות לאלכס קיסרי, עד שהוא מצליח לעשות סדר בראשו של הפרוטוקול. שישה עורכי דין מייצגים עשרה צדדים בשני תיקים, ולא פשוט לקבוע מי נגד מי ובאיזה סדר. "עכשיו, אחרי שעשינו סדר", הוא פונה לסוללה היושבת מולו, "ננסה להבין מה קורה כאן. מי מנדב הסבר?"
אחד מעורכי הדין קם, ומיד נבין מדוע התנדב. בינתיים קיסרי מתלוצץ איתו: "אתה יודע שמי שמדבר - משלם". עורך הדין משיב: "אני מזמין לקפה". וכעת ניגשים לעניין: סכסוך ארוך שנים בין בני משפחת חמדאן, אולי המשפחה העשירה ביותר בבאקה אל-גרבייה, שאחד מבניה גם היה חבר-כנסת.
למה הוא התנדב? משום שקיסרי לא מקציב לעורכי הדין מסגרת של זמן לשטוח את טיעוניהם, ומותר לנחש שככל שיתקדם הדיון - ייאלץ קיסרי לקטוע את הדוברים, כי הרי יש לו עוד תיקים. זה בדיוק מה שעתיד לקרות, אבל בינתיים הוא נותן לדבר. מדי פעם קיסרי פונה לעסוק בניירת שלפניו; בהמשך הדיון הוא אפילו יתעסק בתיק שפקידת העזר תכניס אליו. ואגב: ראיתי פה משהו שלא ראיתי מעולם. תוך כדי דיון מצלצל הטלפון שעל שולחנה של הקלדנית והיא עונה בנון-שלנטיות: "הוא בדיון".
קיסרי ממשיך לעסוק בניירת שלפניו
בכלל מתקבל הרושם, שהטיעונים העובדתיים לא לגמרי מעניינים את קיסרי. באמת קשה להבין מדוע יש טיעונים כה ארוכים בעל-פה; קיסרי יכול היה בהחלט להודיע שהוא נותן X דקות לכל צד, בדיוק כשם שנהוג להגביל טיעונים בכתב. לעומת זאת, הצדדים המשפטיים הרבה יותר מעניינים אותו והוא מרבה להתערב כאשר עורכי הדין נוגעים בנקודות אלו.
עורכי הדין ממשיכים כמובן לדבר, כי הרי אין הם יכולים לומר לשופט שהוא אינו מקשיב. "אדוני, נקודה חשובה מאוד", מנסה אחד מהם את כוחו. אבל קיסרי ממשיך לעסוק בניירת שלפניו.
מה שכן גורם לקיסרי להתערב, הוא כאשר עורכי הדין נכנסים זה לדבריו של זה. "מה זה הדבר הזה?", הוא נוזף באחד. לשני, הטוען שבניגוד לדברי חברו יש מחלוקת בנקודה מסוימת, הוא עונה בציניות: "אני אבקש מהקלדנית לכתוב בגופן 24 מפי אדוני: יש מחלוקת. בסדר?". להפרעה נוספת: "די! מה יהיה?", ולבסוף הוא אפילו נאלץ לאיים: "אני אוציא את אדוני מהאולם". חוסר סבלנותו בולט עוד יותר כאשר הוא מגיב בקוצר רוח לבקשתה של הקלדנית לעצור לרגע.
כצפוי, ככל שהדיון מתארך, קיסרי מנסה לקצר את טיעוניהם של עורכי הדין. "איך זה מביא אותנו לעניין שלנו?", הוא תוהה כלפי אחד מהם. "עד עכשיו, חלק גדול ממה שאדוני אמר - כבר נאמר". הוא מחדד בקיצור את דבריו של עורך הדין ורומז לו: יכולת לעשות זאת בעצמך. "אדוני היה עושה שירות מצוין ללקוחות שלו, אם היה מוותר על כל ה-20 דקות אחרונות ואומר רק את המשפט האחרון ומתיישב", הוא חותך.
עורך הדין הרביעי פותח: "מלאכתו של בית המשפט במקרה זה סבוכה". קיסרי עונה: "אני מודה לאדוני על גילוי הלב. מלאכתם של עורכי הדין היא לפשט את מלאכתו של בית המשפט, אבל בשעה האחרונה כל עורך דין שקם לדבר - רק מסבך עוד יותר".
"בזבזנו שעה כדי להגיע לעניין"
כאשר עורך הדין טוען לקנוניה במכירת קרקע בשל חוב לרשויות המס, קיסרי מגיב כנשוך-נחש: "אני לא אזכה ליום שבו אחתום על החלטה שיפוטית שכונס נכסים מטעם המדינה היה שותף לקנוניה. אדוני צעיר" - הוא אומר לעורך הדין, הנראה בעשור השביעי לחייו - "אולי הוא יזכה". עורך הדין מתעקש שיש לו מסמכים, וקיסרי עונה בחוסר אמון בולט: "בסדר. לאן אדוני מוביל אותי? שאני אבטל את המכר?"
אחרי שעה ורבע של דיון, שהחל ממילא באיחור של חצי שעה והוקצבו לו 30 דקות בלבד, קיסרי מפנה לעורכי הדין כמה שאלות ולבסוף שואל כיצד הם רוצים להמשיך את הטיפול בתיק. אחד מעורכי הדין טוען לפתע, שיהיה צורך בבדיקה גרפולוגית של מסמכים מרכזיים. קיסרי משיב: "עכשיו אני יכול להגיד בשקט גמור שבזבזנו שעה כדי להגיע לעניין".
בסופו של דבר, מוציא קיסרי צו לגילוי מסמכים תוך 45 יום, ומעניק לצדדים 90 יום להגיש תיקי מוצגים. לגבי בדיקת הגרפולוג: יש להגיש בקשות מפורטות, עם עמדת הצד שכנגד, ואז תינתן החלטה לגבי כל מסמך. קדם משפט נוסף, לקביעת הזמן הדרוש לשמיעת הראיות, יתקיים ב-12 ביולי.
השורה התחתונה: קיסרי בא בטענות לעורכי הדין על בזבוז זמן, אך הוא הנושא באחריות העיקרית לכך, שהרי יכול היה מראש להגביל אותם. חוסר סבלנותו לגבי ההפרעות דווקא סביר; קוצר רוחו כלפי הקלדנית קצת יותר צורם. מפריעה בעיקר העובדה שבחלקים מהדיון נראה היה שקיסרי כלל אינו מקשיב. אם הוא רוצה להסתפק בקריאת הפרוטוקול - יכול היה מלכתחילה לבקש טיעונים בכתב.
מזג שיפוטי: 7
יעילות: 4