השבוע ניסה ראש-ה
ממשלה, בגרמניה ובצרפת, למנוע תמיכה בהכרזה על הקמת המדינה הפלסטינית, הצפויה בספטמבר. בהמשך החודש ינסה זאת נתניהו גם בארה"ב. הממשלה מתייחסת להכרזה על המדינה הפלסטינית כאל "ספטמבר השחור".
אני זוכר את "ספטמבר השחור" המקורי, ב-1970: המלך חוסיין לחם בירדן נגד הארגונים הפלסטינים החמושים שסיכנוהו, סוריה שלחה אוגדה "לעזרת הפלסטינים", המלך ביקש עזרה מארה"ב – ומישראל (24 שנים לפני השלום ישראל-ירדן!), ישראל הטיסה סילונים מעל האוגדה הסורית, והכינה צנחנים. כצנחן מילואים צעיר בגדוד ייחודי ישבתי, חגור במצנח ובשק החזה, על מסלול ההמראה בתל-נוף, ועם חברי - חיכיתי... הפקודה לא הגיעה, החמצנו רקע אדום מתחת ל"כנפיים", ומי יודע ממה ניצלנו... אכן, לפלסטינים היה זה באמת "ספטמבר השחור". אבל לישראל, כאשר תוכרז מדינה פלסטינית לצדה?
בדצמבר 2010 הודיעו על הכרה במדינה הפלסטינית בגבולות 67' ברזיל וארגנטינה. נתניהו "כעס והתאכזב". תהיתי מה רע במדינה שתחיה בשלום לצדה של מדינת ישראל. כמרכז "המועצה ליוזמות שלום – המל"ש" הצעתי, כבר בדצמבר 2010, לחברי במל"ש - חתני פרס ישראל, אישי ביטחון בכירים (במיל.), אקדמאים רציניים ופטריוטים אמיתיים, שנצטרף להכרה (דומני שהייתי הישראלי הראשון שהציע זאת). החלטנו להציע לראש הממשלה להצטרף למכירים במדינה פלסטינית לצד ישראל, ולפרוץ את "תקיעות" השיחות עם הפלסטינים. למכתבנו הצטרפו מאות, בראשות
המשנה לראש המוסד לשעבר נחיק נבות,
חתן פרס ישראל בחינוך פרופ' גבי סלומון,
כלת פרס ישראל בסוציולוגיה פרופ' בלהה מנהיים,
הד"ר לבלשנות (ובתו של נשיא המדינה) צביה ולדן,
הפרופסור לרפואה (ובעלה) רפי ולדן,
הרב אליהו קאופמן;
הפרופסורים צבי מזא"ה -
לפיזיקה ואסטרונומיה, שפרה שגיא -
לניהול סכסוכים, ועשרות פרופסורים מכובדים נוספים, וכותבים ממגזין "על צד שמאל".
בינתיים הצטרפו להכרה במדינה הפלסטינית גם אורוגוואי, בוליביה ואקוודור. שלחנו את המכתב לראש הממשלה, ולמחרת – 3.1.11, פרסמתי אותו כאן, במגזין "על צד שמאל":
"מכירים במדינה פלסטינית לצד ישראל - גם ישראלים פטריוטים". מאות החותמים היו מהשדרה המרכזית של החברה הישראלית, אני בטוח שכולם גאים בכך גם היום, ושמות כולם פורטו באתר
"עצומה"! בינואר 2011 הצטרפו להכרה במדינה הפלסטינית גם צ'ילה, גויאנה, רוסיה ופרו.
לקראת כינוס ארגוני השלום ביריחו הציע ידידי פרופ' דני יעקבסון, אחד מהחותמים הנ"ל, ש-100 ארגוני השלום הישראלים יצטרפו להכרה במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. ואכן, בסוף ינואר 2011 הודיע בכינוס ד"ר רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום, בשם כולנו, על ההצטרפות. גם על כך כתבתי ב"על צד שמאל", ב-27.1.11:
"עדים-משתתפים לחבלי הלידה של השלום ושל פלסטין", נתניהו ופרשניו הזהירו מ"סחף מסוכן", אך לא נימקו מהי הסכנה לישראל. אולי ישראל דווקא תרוויח מהכרה כזו? תרוויח רצון טוב פלסטיני, הסברה בעולם, ואולי אף חזרה לשיחות השלום?!
בינתיים הצטרפה להכרה במדינה הפלסטינית גם קפריסין.
הרצח המזוויע באיתמר, מידי אויבי שלום פלסטינים קיצוניים, הציף אויבי שלום קיצוניים אצלנו, למרות שאבו-מאזן ופיאד גינו בכל פה. "תגי מחיר", ו-500 יחידות דיור בהתנחלויות.
בספטמבר תעלה הרשות הפלסטינית באו"ם את הצעתה להקמת מדינה עצמאית. רוב עצום של מדינות העולם יתמכו בכך בעצרת הכללית - הגוף שקיבל ב-29.11.1947 את החלטת החלוקה שהקימה את מדינת ישראל והציעה מדינה גם לפלסטינים. הפלסטינים שילמו על סירובם בדם ואש, והם מתחרטים כבר 65 שנה. האם חייבות לעבור גם מצדנו 67 שנות סירוב ודם ואש - וחרטה?
לאחרונה הודיע שר החוץ הצרפתי שצרפת פועלת לצרף להכרה במדינה הפלסטינית את כל האיחוד האירופי. גם לאחר הפיוס פתח-חמאס, ו"אפילו" לאחר ביקורו שם של נתניהו, לא נסוגה צרפת מכוונתה. כתנא דמסייע הצטרף אתמול לקריאה גם
שאול מופז. הרמטכ"ל לשעבר, נץ הליכוד לשעבר, תומך ב"ספטמבר השחור" לישראל?...
חישבו על היתרונות העצומים לישראל אם ממשלתנו תצהיר ביום העצמאות, למשל:
ישראל מכירה במדינה פלסטינית עצמאית לצדה, על בסיס גבולות 67', וקוראת לנשיא הרשות הפלסטינית המאוחדת לחזור למו"מ המדיני ללא תנאים מוקדמים! ועד שתקום כאן ממשלה שמעוניינת ומסוגלת לכך, נצהיר זאת כולנו, בהצטרפות ל"עצומה"!
