הסודות מאחורי המדפים: המלפפון ירוק העד

המלפפון הוא אחד הירקות הנפוצים ביותר בישראל. אין כמעט סלט אשר המלפפון לא תופס בו מקום של כבוד. מאיפה הוא הגיע אל שולחננו? האם מקום הולדתו כשל העגבניה? מדוע במרכולים ובמחלקות הירקות והפירות נמצא אותם ביחד כמו צמד-חמד? האם מקור מוצאם הוא אחד?

מוצאו של המלפפון הוא כנראה מהודו או מסין, ומשם נדד למצרים העתיקה ולשאר ארצות הים התיכון והבלקן, להבדיל ממקום הולדתה של העגבניה, שבאה אלינו מדרום אמריקה ונחשפה למערב רק בעקבות מסעותיו של קולומבוס וחבריו במאה ה-15, אשר טרחו והביאו אותו ליבשת החדשה. ידוע גם על שתילה שלו בהאיטי בשנת 1494 ומשם התפשט.

המלפפון נחשב לצמח תרבות עתיק ושרידים ממנו נמצאו אף בקברים במצרים לפני כ-3000 שנה. במקורות הוא נקרא קישוא ואילו את שמו הנוכחי קיבל מהשם היווני שפירושו מילון/תפוח בשל (pepon = בשל, melon = ממשפחת הדלועיים). השם הנוכחי בעברית הוא חדש יחסית ומוזכר לראשונה בשנת 1895.

המלפפון דל בקלוריות - 12 למאה גרם, ומכיל ויטמינים כמו B ,C וכן מינרלים, ולכן חשוב לאכול אותו עם קליפתו. חומר נוסף שנמצא בקליפה הוא ארפסין, אשר משתתף בייצור האינסולין בלבלב.

למלפפון שימושים רבים למעבר למאכל:

• מניעת קמטים - מניחים פרוסות ממנו העור;

• סוכרת מבוגרים;

• פצעים וכוויות;

• שכרות - עוזר לסתור את השפעת האלכוהול;

• אבנים בכליות ובדרכי השתן;

• ניקוי מערכת הדם והלימפה - לטחון ולשתות מספר כוסות ביום;

• בצקת - המלפפון מעודד השתנה;

• עיניים נפוחות.

הידעתם?

• המלפפון אינו דורש מים רבים בגידול;

• הזמן בין הזריעה לקטיף הוא בין 80-40 יום ותלוי בעיקר בטמפרטורה;

• אכילת מלפפון משפיעה לטובה על אנשים עם ריח גוף וזיעה חריפים;

• זרעי המלפפון מכילים חומרים המסייעים לקטילת תולעים במעי האדם;

• היוונים והרומים אהבו מאוד את הירק והחלו גם להחמיצו, מידע שעבר לשאר אזורי הבלקן ובולגריה, שם הוא מוגש בכל ארוחה ובכל מסעדה;

• ניתן להקפיאו ולאחסן אותו בצורה כזו לתקופה ארוכה.