מוצרי חלב - כן, לא... או אולי?

הגעתם לסופר למדפים הענקיים של מוצרי החלב ואתם ממהרים ובוחרים את המוצרים הרגילים שאותם אתם רגילים לאכול. אז עצרו רגע, סובבו את גביע הגבינה והסתכלו על רשימת המרכיבים. הרצוי הוא לצרוך מוצרי חלב שאינם מכילים חומרים משמרים, מייצבים ושאר מרעין.

רוב מוצרי החלב ברשתות השיווק הגדולות, מכילים חומרים משמרים על-מנת להאריך את חיי המדף שלהם וזה כולל גבינות חצי קשות כמו בולגרית, צפתית, גבינות קשות ועוד. הכוכבות המכילות את כמויות החומרים המשמרים והמייצבים הגדולה ביותר הן גבינות באחוזי שומן נמוכים שמדמות גבינות שמנת וגבינות צהובות באחוזי שומן נמוכים.

המגמה העיקרית היא להמעיט באחוזי השומן במוצרי החלב. היות שמדובר בשומן שהוא ברובו רווי ולא מומלץ לצריכה. אך גבינה צהובה דלת שומן אינה מומלצת. על-מנת שהגבינה תקבל מרקם של גבינה צהובה ללא אחוזי שומן, הוסיפו הרבה מאוד חומרים משמרים ומייצבים וכך שכרנו יצא בהפסדנו. אם מתחשק גבינה צהובה, עדיף לצריך כמות קטנה, מדי פעם של גבינה צהובה רגילה ולא של מופחתת השומן. אגב בחנויות מסוימות ניתן למצוא גבינות צהובות / קשות של מחלבות קטנות שאינן מכילות חומרים משמרים בכלל. אם ישנה התלבטות, פשוט להפוך את הגבינה ולהסתכל ברשימת הרכיבים.

הגבינות היחידות בסופר שאינן מכילות חומרים משמרים הם גבינות קוטג' ריקוטה וגבינות לבנות רגילות. אם יש גבינה לבנה שהוסיפו לה זיתים, שמיר או כל תוספת אחרת, היא תכיל מעכשיו גם חומרים משמרים. לכן, מומלץ יותר לקנות גבינה ללא תוספת ובבית להוסיף וכך לחסוך בכמות החומרים המשמרים.

גבינה מומלצת במיוחד היא גבינת ריקוטה שניתן להשיגה ברוב הסופרים השכונתיים גם מחלב עיזים. היא לא מכילה מוצרי חלב ועשירה במיוחד, באופן משמעותי בסידן.

אם ישנה רגישות למוצרי חלב שמתבטאת בכאבי בטן, גזים ובכלל תחושת אי-נוחות בבטן, כדאי לאכול מוצרי חלב שבאופן יחסי דלים בלקטוז. לקטוז הוא סוכר החלב והוא מפורק בגוף על-ידי אנזים שנקרא לקטאז. רמת הלקטאז בגוף נמצאת בשיאה בשנות החיים הראשונות ומתחילה לרדת בסביבות גיל חמש. עוצמת הירידה משתנה מאדם לאדם ותלויה בגורמים גנטיים ובגיל. אצל יוצאי אסיה ואפריקה, יש לרוב ירידה גדולה יותר לעומת יוצאי אירופה ואנגלוסכסים בפרט. ולכן, לרוב חברי הקבוצה הראשונה, בוודאי אלה בגיל מבוגר יותר, יחוו יותר אי-נוחות באכילת מוצרי חלב.

פתרון אפשרי הוא אכילת מוצרי חלב שדלים יחסית בלקטוז. מוצרי חלב אלה הם בגדול מוצרי החלב הקשים יותר (גבינות צהובות, קשות), גבינת קוטג' ויוגורט. במקביל, רצוי ולהימנע מחלב ניגר, משקאות חלב וגלידה המכילים את הכמות הגדולה ביותר של לקטוז. אם עדיין ישנה אי-נוחות, רצוי לנסות מוצרי חלב מעיזים אשר קלים יותר לעיכול (מבנה החלבון של חלה עזים שונה לעומת בקר).

מוצרי החלב הקלים ביותר לעיכול הם מוצרי החלב אשר עברו תסיסה חיידקית אשר מתחילה בפירוק הלקטוז. מוצרי חלב כאלו הם סוגי היוגורטים השונים והגבינות המייצרים מהם, הלבנה. ושוב חשוב לזכור, כי יוגורט עיזים ולבנה עיזים הם קלים יותר לעיכול.

שנים מפמפמים לנו כי מוצרי חלב עשירים בסידן וכי רצוי לצרוך שלוש מוצרי חלב ביום על-מנת לקבל את כמות הסידן הדרושה. ועדיין לאחר שנים של צריכת מוצרי חלב, מדינות המערב מובילות בשיעורי אוסטיאופרוזיס לעומת מדינות אסיה בהם לא צורכים מוצרי חלב ובהתאם מציגות שיעורי נמוכים של אוסטיאופרוזיס.

ישנם מקורות רבים לסידן שאינם מוצרי חלב. מזונות כמו טחינה (עדיף מלאה טרום נבוטה - מעולה), תאנים, שזיפים, ברוקולי, כרוב, חרובים, שקדים ואגוזים, סרדינים, קטניות (חומוס, שעועית לבנה), אצות ועוד.

ברוח חג השבועות, אם רוצים לצרוך מוצרי חלב כמקור לסידן, רצוי לעשות זאת דרך מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט או לבנה (ושוב עדיף מעיזים) או גבינת ריקוטה שמובילה בין כל הגבינות מבחינת אחוזי הסידן.

שיהיה חג שמח!