המרוץ לבחירות 2012, עושה רושם, כבר התחיל. אובמה מדבר על המצב הכלכלי המדכדך במושגים של 'מהמורות בדרך להבראה'. מצד שני הוא נגד קיצוצים בתקציב והתקציב שהתקבל, אחרי התנגדויות מצד הרפובליקנים, הוא קטן רק במעט מהתקציב שהנשיא הגיש. בשורה התחתונה ישנו חוב כל כך גדול שצריך להסתכל במספר הגדל בהתמדה כדי להתחיל להבין -
[קישור] - חמישים וחמישה מיליוני מיליונים נכון לרגע כתיבת מאמר זה.
רב האמריקנים חושבים שאין לאובמה תוכנית מעשית כיצד לפתור את הבעיה הכלכלית, או שלחליפין הוא הולך בצורה עיוורת מידי אחר תורתו של הכלכלן הידוע מיינארד קיינס. מיינס אמר שרמת הצריכה הכוללת במדינה היא שקובעת את רמת התעסוקה, ושאם אין מספיק צריכה פרטית על הממשלה להלוות כסף ולצרוך אותו בעצמה. במילים פשוטות: בתקופת משבר על הממשלה להוציא כסף שאין לה.
מה שברור לכל זה שהפעם זה לא עבד אבל הנשיא לא מתגמש. אחרי 'חבילת התמריץ' של 787,000,000,000 דולר מינואר 2009, הוא היה מוכן להעביר עכשיו עוד חבילה כזו. בנוסף אובמה מפסיד נקודות בנושא ה'שקיפות'. אחת מהבטחות הבחירות שלו ב-2008 הייתה שקיפות שלטונית רבה יותר מאשר בכל ממשל קודם אחר. בפועל זה לא התממש. את הסוכנות להגנה על הסביבה (ה-EPA) נאלצים לפעמים לתבוע בבית משפט כדי להשיג מהם מידע וקשה גם עם המשרדים האחראים על הפנים, האנרגיה, המסחר והחלל (NASA).
אובמה גם מינה לאחרונה אדם שיהיה אחראי לעבור על אתרי החדשות השונים כדי לוודאי שמה שנאמר שם על הנשיא הוא אמת. אחד, גֵ'סִי לי, יהיה האחראי על Progressive Media and Online Response . פיקוח על עיתונות קורה בדרך כלל במסגרת סגנון הממשל הרוסי ולא האמריקני.
העניין של אובמה בשקיפות בא לידי ביטוי דווקא במקומות הפחות צפויים. הוא בזמן האחרון עובד על צו אקזקוטיבי שיחייב חברות מסחריות שיש להן חוזים ממשלתיים לגלות כמה הן תורמות למפלגות ולמועמדים לנשיאות (הכתבה "נשיא עם דרך משלו" מוקדשת לצד הזה ולהקשר שלו). מה שזה יעשה זה לאלץ חברות כאלו לתרום למפלגה הדמוקרטית.
מקום אחר בלתי צפוי לדרוש בו שקיפות: חידוש הסכמי הגבלת הנשק עם רוסיה. אובמה מאיים בווטו על תקציב הביטחון האמריקני המוגש לאישור על-ידי הקונגרס. לא מוצא חן בעיניו הסעיף, שאוסר על שימוש בכספים כלשהם למטרות העברת מידע ביטחוני רגיש בנושא טכנולוגיית טילי הגנה אמריקנים לפדרציה הרוסית. למען הסר ספק, אובמה מעוניין לאפשר העברת מידע טכנולוגי הגנתי רגיש של ארה"ב לרוסיה. לפי התאוריה הביטחונית שלו זה יגרום לרוסים להיות יותר מתחשבים ונחמדים.
מול אובמה עומדים מספר מועמדים רפובליקנים.
שרה פיילין פתחה כפי הנראה במרוץ הבחירות שלה, אבל מסרבת בינתיים להכריז שזה מה שהיא עושה. לפיילין מערכת יחסים מאד אמביוולנטית עם העיתונות של הזרם המרכזי, שלא מפרגנת לה בכלל וזאת למרות הישגיה המרשימים. מאז בחירות 2008 בהן התמודדה לתפקיד סגנית הנשיא, הפכה מושלת אלסקה לשעבר למנהיגה רפובליקנית בולטת. היה לה תפקיד חשוב מאד ביצירת השידוך בין התנועה העממית מאד של "מסיבת התה" לבין נציגים רפובליקנים מוכרים.
זה לא היה אוטומטי שהתנועה, שקמה עם התגברות ההתנגדות לצורת הממשל של אובמה, תממש במהירות כזו את הפוטנציאל שלה ותהפוך למעשה לחלק מן המערכת הפוליטית. והמיזוג הזה בין התנועה החדשה למנגנון של התנועה הוותיקה הוא שהביא למהפך האחרון בבחירות לקונגרס, מבית נבחרים עם רב דמוקרטי לרב רפובליקני של 242 מול 193.
פיילין לקחה את המשפחה והם נוסעים עכשיו באוטובוס גדול בין אתרים שונים שיש להם חשיבות מבחינת ההיסטוריה האמריקנית, אתרים סמליים. הם עצרו בוושינגטון לעיין מקרוב במגילת העצמאות האמריקנית, קיבלו הסבר בגטיסברג, אחד האתרים החשובים של מלחמת הצפון והדרום והמקום בו הנשיא לינקולן נשא את הנאום בן האלמוות שלו, נאום גטיסברג. הם ביקרו בפסל החירות בניו-יורק והגיעו גם לאִי אליס, שם נהגו למיין את המהגרים הרבים לפני שנתנו להם להיכנס לארצות הברית.
פירוש אפשרי למסע הזה שלה, הוא שהיא מנסה לאמוד בעזרתו עד כמה היא יכולה להגיע אל הציבור האמריקני באופן ישיר, למרות הסיקור העיתונאי הביקורתי. בינתיים היא גם מצטלמת נהדר ועוברת מסך בתור טיפוס "אותנטי אמריקני". הזמינו אותה להצטרף למסע אופנועים גדול לכבוד יום הזכרון לחללי צבא ארה"ב, אז כששאלו אותה איך היא מרגישה יצאה לה מן נהמה של מנוע מלאת סיפוק, וקריאת התפעלות מזה שהיא כל כך אוהבת ריח מנועים חמים.
כוח המשיכה שלה נובע מזה שהיא לא מחושבת כמו הפוליטיקאי הממוצע, ויש לה הרבה כוח משיכה. ראיון של שלוש דקות שהצליחו לראיין אותה, כשהיא ניסתה לצאת בכניסה האחורית של המלון, תפש יותר מקום מהודעתו של מיט רומני, רפובליקני ומושל מסצ'וסטס לשעבר, על כך שהוא החליט לרוץ לנשיאות. היחסים בינה לבין העיתונאים הרודפים אחריה נראים יותר כמו יחסים בין כוכבת קולנוע ופפראצי מאשר בין פוליטיקאית בכירה ונציגי הרשתות הגדולות.
בכל מקרה פיילין עונה על שאלות בצורה מאד עניינית. רומני, המועמד החדש, היה בְּאָיוֹוָה, שם מגדלים הרבה תירס, ואמר שהוא בעד הסובסידיות לאֵתָּנוֹל, המיוצר מתירס. שאלו את פיילין מה דעתה והיא מיד אמרה שהיא נגד סובסידיות בעיקרון, כולל סובסידיה לאתנול. ביום בו רומני הכריז על עצמו כמועמד ביקשו ממנה תגובה והיא אמרה שלא בטוח שבוחרים המזדהים עם ערכי תנועת 'מסיבת התה' ישמחו לבחור ברומני. רומני יישם במסצ'וסטס תוכנית בריאות המשמשת כפרוטוטיפ לתוכנית הבריאות שאובמה מנסה ליישם בכלל ארצות הברית, ובמסצ'וסטס לא שמחים איתה.
אבל שיתוף פעולה מלא עם העיתונות לא עוזר כשזאת פיילין. נוכחתי בעצמי שאחרי שכתבת השטח ציטטה מה שפיילין אמרה הכתב באולפן העיר בהתנשאות על הנחישות של פיילין, כשהיא באה להביע התנגדות כזו כבר ביום הראשון בו רומני יוצא לדרך. ב-2008 אמרו על פיילין, מושלת לשעבר, שהיא חסרת ניסיון מכדי להיכנס לתפקיד סגנית נשיא. על הסנטור אובמה, שהניסיון הביצועי היחיד שלה היה כפעיל שכונות, לא אמרו דברים כאלו.
באתר הרשמי שלה פיילין מסבירה שהיא רוצה ש'נחגוג את הדברים שמאחדים את אמריקה'. היא טוענת שאין כל צורך ב'שינוי המהותי' שאובמה מציע, וש'כל מה שאנחנו צריכים זה שיקום של כל מה שטוב וחזק וחופשי באמריקה.' לחזור לערכים הטובים והמוכרים, היא אומרת. לו יהי.
