כבר תקופה ארוכה המדינה שלנו, מדינתנו היחידה מתוייגת בתור "כובשת שטחים". מזה שנים שמודבקת ליהודים התווית "כובשים לא חוקיים" ובשל כך שאנחנו נתפסים בעולם וגם על-ידי חלקים מאיתנו בתור עם שאין לו באמת זכות משפטית על הארץ. רבים יטענו שאין זה משנה אם מבחינה היסטורית השטח שלנו, ושאנחנו לא יכולים לדרוש את הארץ שלנו בחזרה בגלל דברים שקרו לפני אלפי שנים, כמו שעמים אחרים לא ידרשו ממדינות אחרות את השטחים ששייכים להם היסטורית בחזרה. יכול להיות שיש משהו בטענה הזאתי ויכול להיות שלא.
אבל מה עושים ברגע שהעם שיושב בחלקי הארץ מכיר בזכות ההיסטורית של העם האחר על אותם חלקים של הארץ, ומה אם אותו עם מוכן לכך שהעם האחר יבנה שם מדינה? ומה קורה אם העמים חותמים על הסכם שבו העם שכרגע מיישב את הארץ מכיר בזכותו של העם הקדום להקים מדינה על כל אותם חלקי הארץ שהיסטורית שייכים לו?,ומה אם בזכות אותו ההסכם העולם מכיר בזה ומעוניין לעזור לעם הקדום להקים את אותה המדינה על אותו חבל ארץ?. האם כל זה מקנה לעם הקדום זכות על הארץ?זכות להקמת מדינה על אותה הארץ?אני הייתי אומר שכן, וכך רבותי אומר גם החוק הבינלאומי.
עכשיו נעזוב לרגע את ההשערות, את ה"אם"ים למיניהם ובואו נדבר עובדות: שנת 1919 נחתם הסכם בין חיים וויצמן (נציגה של התנועה הציונית) ופייסל חוסיין (נציג הערבים). עיקרי ההסכם היו קבלת זכותו של העם היהודי על פלשתינה (שתי עברי הירדן) - משפט זה מדבר על הכרה של הערבים בזכותו ההיסטורית של העם היהודי. רצון להקמת בית לעם היהודי בשתי צדי הירדן; עידוד הגירה של יהודים על-ידי ערבים לעבר פלשתינה; הכרה בכך שהיהדות היא לא רק דת אלא גם עם; הסדרת היחסים העתידים בין הממלכה הערבית המאוחדת שתקום לבין פלשתינה היהודית.
הסכם זה גרם להתפתחויות רבות:בוועידת השלום בפריז-חבר הלאומים אשרר בעצם לראשונה את ההסכם ואת תחילת הבנייה של מדינת היהודים על כל שטחי פלשתינה לצד משלחות ערביות אשר תמכו בהסכם ואפילו לצד האימפריה העותומנית שאיבדה את חזקתה על האזור. לאחר מכן,הגיע לו המנדט מחבר הלאומים,מנדט שניתן לבריטים בכדי לבנות מדינה יהודית על כל שטחי פלשתינה (שתי גדות הירדן) - הבריטים לא קיבלו את הזכות על המדינה אלא קיבלו על עצמם לעזור לפתח את מדינה היהודים.
אז בואו נראה מה יש לנו, לא רק שיש לנו זכות היסטורית על שתי גדות הירדן, יש לנו הסכם ערבי-יהודי לגבי בניית בית לעם היהודי -הסכם אשר מקבל תמיכה מחבר הלאומים,מהעותמנים וממשלחות ערביות,יש לנו גם מנדט מחבר הלאומים-מנדט שהבריטים קיבלו בשביל לעזור לבנות בית יהודי בשתי גדות הירדן. מבחינה חוקית, מבחינת החוק הבינלאומי ההסכם והמנדט מקנים לנו את הזכות על כל השטח,לא מאפשרים לאום ולאיחוד האירפואי להתערב לנו ולהגיד לנו מה לעשות-מבחינה חוקית אנחנו לא כובשים אלא הבעלים החוקיים של האדמה הזאתי.
לעומת זאת, אם תקחו את ירדן תבינו שהיא מדינה לא חוקית,מדינה שנתנה שלא כחוק כמתנה מהבריטים ל
מלך עבדאללה הסב,מתנה שלא אושררה על-ידי האו"ם.ח שוב לציין שהאו"ם לא יכול לתת חלקים מהארץ על-פי המשפט הבינלאומי אבל כאן רציתי להדגיש שהבריטים נתו את ירדן באופן "שחור" אפילו בלי שום אישור של האו"ם.
אז חברים פעם הבאה שאומרים לכם שאלו שטחים כבושים תדעו מה החוק הבינלאומי אומר,תדעו את ההיסטוריה, תדעו שעל-פי סעיף 80 באמנת האו"ם לאום ולא לאיחוד האירפואי אסור להתערב בנעשה אצלנו והכל בשל אותו הסכם,הסכם ערבי-יהודי, פעם הבאה אמרו לא רק הזכות ההיסטורית לצדנו אלא גם הזכות המשפטית.
שתי נקודות שנבעו מההסכם שחשוב לציין: בהסכם הערבים קראו לעצמם ערבים ולא פלשתינים, בכלל המילה פלשתינים לא הייתה שגורה בשפתם. הערבים קיבלו את זה שאנו עם ולא רק דת.