מאיר דגן, ראש המוסד עד לפני חודשים מעטים, התעטף לאחרונה באצטלת המבוגר האחראי ותקף את הדרג המדיני, על הרפתקנות אפשרית של ראשי המדינה בחזית האירנית, אשר עלולה לסכן את מדינת ישראל. דגן הגדיל לעשות, צירף לאמירותיו את הרמטכ"ל אשכנזי ואת ראש השב"כ דיסקין, ונתן להבין שכל עוד שלושת אלה שירתו בתפקידיהם היה בכוחם למנוע פעילות הרפתקנית של הדרג המדיני.
למען הגילוי הנאות: גם הח"מ גורס שפעולה צבאית ישראלית מול אירן היא מעבר לכוחותיה של מדינת ישראל, ורק ארצות-הברית מסוגלת לבצעה. אבל, מה שמותר לח"מ לומר נשמע אחרת - ואסור שיישמע - מפיו של מי שזה עתה סיים את תפקידו בראשות המוסד. הח"מ גם גורס שהפצצה הפלשתינית (מדינה פלשתינית ממערב לירדן) מסוכנת הרבה יותר מן הפצצה האירנית, ושעל ראש הממשלה לפרקה לפני שיהיה מאוחר מדי. לשם כך חשוב שיתנער מן הרחיים שעל צווארו,
שמעון פרס ו
אהוד ברק, המושכים אותו קדימה/תהומה.
הציפיתונים למיניהם, הרואים את ניגוח נתניהו כמטרת-העל שלהם, עטו על דבריו כמוצאי שלל רב, והתעלמו מן המעשה ההופך על פניו את הכפיפויות במשטר דמוקרטי תקין. מעניין כיצד הייתה התקשורת מגיבה אילו הצמרת הביטחונית בשנת 1993 הייתה מתריעה כנגד הרפתקנותם של פרס-רבין שעשו מעשה מדיני בלתי אחראי, ובספטמבר השחור 1993 חתמו על הסכם "השלום" המחפיר שדירדר את ישראל למלחמת אוסלו ולמצב המדיני החמור שבו היא מצויה היום. סביר להניח שאותם אמצעי תקשורת שהתגייסו למען עגל הזהב של "השלום" היו מגנים אז התערבות של דרג ביטחוני מול הדרג המדיני.
מאיר דגן: איפה היית בספטמבר 1993? חבל שלא קמו אז "מאיר דגנים" שהיו מתריעים מפני מזימתם של פרס, ביילין ומרעיהם, שהובילו את ישראל מדחי אל דחי.
מאיר דגן: איפה אתה? מעשהו האחרון של מאיר דגן שינה בבת-אחת את מיקומו הנוכחי של מאיר דגן: ממעמד מכובד ומוערך של ראש המוסד לשעבר הוא קפץ למעמד של המועמד המוביל לראשות האופוזיציה במדינת ישראל. את הבנת את זה, ציפי? הנפגעת העיקרית מהתבטאויותיו של דגן היא לא אחרת מאשר ציפורת החוץ לשעבר, "הגימנזיסטית" על-פי הגדרתו של אהוד ברק, שתפקודה כיו"ר האופוזיציה אינו טוב יותר מתפקודה כשרת החוץ. בשני התפקידים, וגם באחרים, היא הוכיחה שכוחה בסיסמאות חלולות בלבד, אמרה כן-כן ("דובי כן-כן") לכל יוזמה/גחמה/תכתיב מבחוץ והשאירה מאחוריה אדמה חרוכה ביחסי החוץ של מדינת ישראל.
מאיר דגן: איפה אתה ביוני 1993? האם פניך מועדות לשדה הפוליטי? התגייסות של אמצעי התקשורת למענך מעידה שזהו היעד, גם אם אצלך הדברים טרם התגבשו. מכל מקום, כבר מורגש סחף מהתמיכה בלבני לתמיכה בדגן.
והתקשורת: כרגיל בשמאל בתקופה האחרונה משמשת התוכנית "יומן" בערב שבת בערוץ הטלוויזיה ה"ממלכתי" במה לדברי הטפה מגמתיים של איש השמאל הקיצוני,
גדעון לוי ב', המכונה
ארי שביט. כמעט בכל שבוע, ללא כל גיוון או איזון, נותן הערוץ ה"ממלכתי" במה כה נרחבת לעיתונאי בכיר של
הארץ.
