תערוכת מיכה אולמן - מיוחדת מאוד

מיכה אולמן בעל פרס ישראל לפיסול התחיל את הקריירה שלו כצייר-פסל עם התמחות בתחריטים. בהשפעת האמנות המושגית שהייתה נפוצה באירופה וארה"ב במאה הקודמת התחיל אולמן להתענין באמנות האדמה בנוסח ישראלי שהסימן ההיכר הבולט שלה היה חפירה של בורות באדמה. את אולמן מעניין היחס בין החומר והרוח.בור עשוי מחומר וחלל פנימי. לחפור בורות אפשר לומר הנה צורה מרכזית בעבודותיו.

ב-1972 יזם חפירת בורות בקיבוץ מצר וכפר הערבי מייסר והחלפת אדמות מהבורות הללו בין שני הישובים. זאת הייתה פעולה סימלית עם מסר פוליטי ברור-פעולה שלא הצליחה כפי שציפה והיום היא לא השאירה כל סימן או תוצאה.האם אפשר בתוצאות פעולה זו לראות רמז שהחלפת אדמות אינה יכולה להביא לשלום...התוצאה הסופית בכל אופן מהפעולה אם היה בה רמז ,ברורה מאוד.

אולמן התפרסם מפסלי האדמה שלו העשויים חול וברזל. הרבה מפסליו מוצבים בארצות שונות בעולם כשהמפורסמת ביותר הנה עבודתו "בבל" שבברלין שנעשתה לזכר שריפת הספרים ע'י הנאצים.

ביום 21.6.11 נפתחה במוזיאון ישראל תערוכה רטרוספקטיבית מעבודותיו הכוללת מעל ל40 עבודות תחת השם"שעון חול" והיא ,כפי שנאמר לי,התערוכה הרטרוספקטיבית הגדולה ביותר בהקפה שנערכה לאמן עד כה וכן הגדולה ביותר בה אולמן הציג.

החול החופשי העמיד אתגר למוזיאון. איך מטפלים בחול חמרה שמוצאו מרמת השרון.החול היבש יודע לעשות שיפוע יציב של 35% והברזל של33%.יש שתי מעלות ביטחון הנותנות את היציבות. החול מתנהג כמעט כמו זרימת מים.

העבודה הגדולה ביותר המוצגת בתערוכה הנה"החתונה"שגודלה כ200 מ"ר.זאת עבודה של זריקת חול. בעבודה זו שנעשתה במיוחד עבור התערוכה במוזיאון נראים עקבות של רגליים,שולחנות,נעליים, שנשארו אחרי שנזרק חול אל הנוכחים בחתונה כ-100 איש שהיו ישובים מסביב לשולחנות ונזרק אליהם חול.הם עזבו את המקום בשיטה מיוחדת מבלי לפגוע בעקבות.

הנקודה הגבוהה ביותר בפסליו הנה 2.57 ומנקודה זו הפסלים נעשים נמוכים יותר, נוטעים לצד, לפעמים מתפרקים לחלקים ולפעמים כאילו שוקעים מתחת לרצפה. חלל התערוכה מסודר מהפסל הגבוה ביותר עד לנמוך ביותר.יש מחשבה כללית בכך בעיצוב של החלל. הפסלים בגדלים שונים כשהקטן ביותר הנו בגודל של מילימטר אם לא פחות (רואים דרך עדשה מגדילה)והוא מהוה דגם של גרגיר חול בודד.

כאשר אתה מבקר בתערוכה המבט הראשוני הנו של חד גווניות בצבע.כל עבודות הפיסול המוצגות צבען חום וחלודה. כולן מורכבות ממבנה של ברזל עם חול לא יציב הנשפך לפעמים מהחורים הרבים הנמצאים בכוונה בעבודה. מוצגת עבודה הנראית כשולחן אוכל מסודר במסגרת ברזל ובה חול חום הממלא את כל המשטח פרט לפתחים רבים שנשארו בכוונה ריקים והמהווים מקום לסכו'ם, הצלחות וכו'. דרך חורים אלו רואים על הריצפה השתקפות הסכו'ם, הצלחות וכו' וגרגירי חול שהספיקו לחלחל דרך החורים. רעיון זה חוזר בפסלים רבים.

עבודה אחרת הנה מיטה זוגית כאשר בצד אחד שכב גבר ואנו רואים עקבות של צלעות חשופות וחורים המסמנים את איברי הגבר המאפינים אותו.הצלעות הן סמל למוצאה של האישה. לצידו האישה עם חורים במקומות המתאימים לאיברי האישה.

אולמן משתמש בחומרים אלו ובשיטות זהות קרוב ל40 שנה .התערוכה מראה את פעילות האמן משך תקופה זו. היצירה המוקדמת ביותר בתערוכה נעשתה ב1970 והיצירה האחרונה הסתימה יום לפני פתיחת התערוכה(הגרגיר הבודד). אולמן אומר שהבור האופייני בעבודות רבות שלו הנה צורה הקשורה למקום. למראית עין העבודות נראות מאוד קלות לפיסול אך אין הדבר כך.יש לדאג ליצב את החול, לעשות את החורים בתוכו ועוד הכנות רבות הדורשות מומחיות וזמן רב.

הפסלים נראים יציבים מאוד אך כל נגיעה בחול הורסת וממוטטת את הפסל.אמנם הכל נראה מאוד יציב אך היציבות מעורערת והדברים עומדים על בלימה.זו סטירה ומתח שאולמן אינו מוכן לותר עליהם. אולמן עוסק בשני צדדים מנוגדים למשל: יש שתי עבודות האחת שמה "יום" והשניה "חצות". אלה שני פסלים ענקיים שהם בעצם אחד שהוא הפוך של השני. הוא משתמש בחול ובברזל המנסים להפגש ולדבר ביניהם.שני אלמנטים מנוגדים כגון לוח וחול.יש בדברים אלו הרבה סתירות וגם משמעות מסויימת.למשל לוח זה ההפך של המילה חול.

כמעט כל העבודות של אולמן קשורות לעניינים של בית או מוצאים אותם בבית.יש צורות גיאומטריות או מופשטות אך תמיד קשורות במציאות של בית. יש בתערוכה כאמור מגוון רב של עבודות.יש ספרים העשויים חול וברזל,מדפים, משטחים,כסאות,יש פסלים שנראים כחלקים של חומרי בנין ועוד הרבה צורות אחרות. בעצם כל הפסלים הם מיכלים המלאים חול. יש בתערוכה עבודה המורכבת מחלקים בודדים כ-60 במספר והפסל הוא בעצם הרכבה של חלקים אלו.

האוצר של התערוכה הנו יגאל צלמונה והיא מסודרת בטוב טעם, במרחב גדול, לא דחוסה ונעים מאוד להסתובב ולהתבונן בין הפסלים השונים. יש בתערוכה גם רישומים בודדים ,סרט המוקרן והמראה את פיסלי החוצות של אולמן שאי-אפשר היה להביאם לתערוכה, עבודות וידאו אך החלק המרכזי הנו הפיסול. התערוכה תיהיה פתוחה כמה חודשים לפחות עד ספטמבר.

לראות או לא לראות: מיוחד מאוד, מעניין, כדי לבקר ולהתבונן היטב בעבודות. רצוי מאוד ביום ושעה שיש הדרכה.