"המשבר הבא בתחום הפנסיה צפוי להתרחש בתחום הפנסיה התקציבית", כך מעריך הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, איל בן שלוש, בהופעה בפורום של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל).
לדבריו, מדובר בגירעון אקטוארי ענק שיחייב שעבוד של 24 מיליארד ש"ח בשנה מתקציב המדינה. לדבריו, הממשלה שוגה כאשר היא משמשת בעת ובעונה אחת גם כמעסיק וגם כמנהלת ההסדר הפנסיוני ולכן עליה לגשת באומץ לטיפול בנושא כבר עתה.
"כשיצאנו לדרך עם הרפורמה בפנסיה חששנו שהציבור יצביע ברגליים וראו זה פלא - הסקטור הצומח ביותר כיום הוא תחום הפנסיה. אנשים מתעניינים ורוצים לרכוש פנסיה. זוהי הבעת אמון גדולה של הציבור ברפורמה." בן-שלוש אמר, כי ברפורמה בפנסיה הממשלה שלחה שני מסרים לציבור. האחד למעסיקים ולפיו עליהם לגלות אחריות מלאה לתחום הפנסיה של עובדיהם. בהקשר זה הדגיש בן-שלוש, כי הוא ימשיך להתעקש שמלוא ההטבות והתמורות בקרנות ילכו לעובדים.
המסר השני הופנה לציבור הרחב ולפיו בשעת משבר פיננסי הממשלה לא תספק 100% מהפתרון. במקרה של הרפורמה בפנסיה העובדים משתתפים ב-30% מהפתרון באמצעות התאמת זכויות, הגדלת ההפקדות והעלאת גיל הפרישה. בן-שלוש טען בהקשר זה, כי הממשלה שגתה כאשר סיפקה את מלוא הפתרון למשבר הבנק למסחר מה גם שלא פועל בארץ ביטוח פיקדונות.
לדברי בן-שלוש, הממשלה איננה מתנערת מאחריותה לנושא הפנסיה וקבע, כי ההסתדרות היא זו שהכשילה במשך השנים כל הסדר אפשרי בתחום הפנסיה. בן-שלוש אף גילה, כי הועבר לידו מסמך ממנו עולה, כי כבר במחצית שנות ה-70' נערך מחקר עבור ההסתדרות על-ידי אקטואר בכיר, שצפה את משבר קרנות הפנסיה הותיקות, אך ההסתדרות התעלמה מהדוח ואף פיטרה את האקוטאר.
הממונה על שוק ההון הדגיש, כי ברפורמות בפנסיה ובביטוח הממשלה ממשיכה באסטרטגיה שנקבעה בשנות ה-80' וה-90' של צמצום מעורבותה בשוק ההון. על רקע זה דוחה בן-שלוש את ההצעות שהממשלה תכוון אשראי למענקים לסקטורים שונים כמו סקטור הדיור.
עוד אמר בן-שלוש, כי בשוק ההון הישראלי חסר כיום צרכן נבון שידע להגן על האינטרסים שלו. במצב כזה אין מנוס למפקח אלא להיות אגרסיבי ולהגן על הצרכן. לדבריו, הצרכן הישראלי מקבל החלטות פיננסיות גורליות, כמו לקיחת משכנתא ותכנון פנסיוני, מבלי שיש לו ידע מספיק בנושא. הוא קרא להכניס את הנושא הפיננסי לחומר הלימוד בבתיה"ס מאחר ויש לו חשיבות רבה לכלכלה הלאומית.
בהתייחסו לענף הביטוח אמר איל בן-שלוש, כי הכשל המרכזי בענף היה שהיצרנים תיגמלו ותמרצו את המתווכים בענף ולא את הצרכנים הסופיים. לדבריו, מצב זה משתנה ולראשונה אנו עדים לכך שחברות הביטוח ממתגות את עצמן ופונות ישירות לצרכנים. גם היצרן וגם המתווך צריכים להתמקד בצורכי הלקוח הסופי וכך נקבע במסקנות ועדת בכר.
