בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה הבוקר (ג', 11.1.05) בשבוע את פתיחת משפטה של טלי פחימה, הנאשמת בעבירות חמורות נגד ביטחון המדינה, כדי לאפשר לפרקליטתה להעלות טענות מקדמיות שינמקו מדוע, לדעתה, יש לבטל את כתב האישום נגדה.
פחימה, רווקה תל אביבית בת 29, נאשמת בסיוע לאויב במלחמה, מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק בלא רשות, תמיכה בארגון טרור והפרת הוראה חוקית. כאשר הוכנסה לאולם, פרצה פחימה בבכי וקבלה על תנאי מעצרה הקשים. "כבר חצי שנה אני מוחזקת בבידוד. סותמים לי את הפה ולא נותנים לי פשוט לדבר", אמרה.
המדינה: לא נבקש עונש מוות
על-פי חוק העונשין, העבירה החמורה ביותר בה נאשמת פחימה היא סיוע לאויב במלחמה, שהעונש בגינה הוא מיתה או מאסר עולם. מאחר שבישראל אין מטילים עונש מוות (מאז קום המדינה נידונו שני אנשים בבית משפט אזרחי בישראל לעונש מוות - אדולף אייכמן וג'ון איוואן דמיאניוק. אייכמן הוצא להורג ודמיאניוק זוכה מחמת הספק בערעורו לעליון), ביקשו השופטים מהתובעת עו"ד אורלי בן-ארי-גינזברג מפרקליטות מחוז המרכז, להצהיר כי המדינה לא תבקש להטיל עונש מוות. נציין, כי גם אם תורשע פחימה בכל העבירות, ספק אם תבקש הפרקליטות אפילו את העונש המקסימלי - מאסר עולם.
פרקליטתה של פחימה, עו"ד סמדר בן-נתן, ביקשה מהרכב השופטים שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש, לדחות את תשובת הנאשמת לאישום ואת פתיחת המשפט הפורמלית, משום שברצונה להעלות טענות מקדמיות העשויות, לדעתה, להביא לביטול כתב האישום.
הסניגורית: הפרקליטות ממחזרת חומרים מהמעצר המינהלי
הטענה המרכזית של ההגנה היא "הגנה מן הצדק". לטענתם, רוב החומר המופיע בכתב האישום היה מצוי בידי הפרקליטות עוד בשלב בו הוארך מעצרה המינהלי של פחימה, כאשר הפרקליטות טענה אז כי אין די ראיות כדי להעמידה לדין. "יש כאן מיחזור של החומר על-ידי הפרקליטות", נטען.
לטענת בן-נתן, "מרבית החומר שעליו מתבסס כתב האישום, מלבד העניין של תרגום המסמכים כביכול, הוא חומר מאוד ישן, מלפני כמה חודשים, שהיה קיים בידי התביעה עוד לפני המעצר המינהלי, כך שבעצם יכלו במקום מעצר מינהלי להגיש כתב אישום על הדברים האלה, והם בחרו שלא".
"העניין הוא", הוסיפה, "שההצהרות שלהם במהלך הבקשות למעצר מינהלי היו שונות, ואפשר להגיד אפילו לא לגמרי אמיתיות, כשהם הצהירו שאין להם חומר להגיש כתב אישום, ורק על הבסיס הזה בעצם אישרו להם מעצר מינהלי. אנחנו נבקש לבטל את כל האישומים שהחומר לגביהם קודם למעצר המינהלי".
בפרקליטות, אגב, דוחים את הדברים והדגישו כי המידע שהביא למעצרה המינהלי הוא חמור יותר מזה שבגינו הוגש כתב האישום. עם הגשת כתב האישום, מיהרו כמה כלי תקשורת לחגוג בטענה ש"ההר הוליד עכבר" ומדובר בכתב אישום מינורי ביחס לחשדות שהיו נגד פחימה ובהם סיוע לפיגועים נגד ישראלים. ואולם, כפי שהדגשנו אז, המידע על מעורבותה לכאורה בפיגועים מבוסס על מידע חמור ביותר שהינו עדיין חסוי, ולפיכך לא ניתן להעמידה לדין בגללו.
ג'וליאנו מר מעביר מכתב מזביידי
השחקן ג'וליאנו מר-חמיס העביר לפחימה מכתב מהמחבל זכריה זביידי, ראש גדודי חללי אל-אקצא בג'נין, שלאחרונה התברר כי קשריו עם פחימה אינם מסתכמים רק במישור ה"מקצועי"-פוליטי. מר הסביר, כי קיבל את המכתב שלשום מזביידי בזמן ביקורו בג'נין. המכתב היה כתוב ערבית במקור ותורגם לעברית.
במכתב, עליו חתומים זביידי וכמה מתושבי מחנה הפליטים, הם משבחים את אומץ ליבה: "כל הכבוד טלי. כל חברייך במחנה, ואני מדבר בשם כל תושבי המחנה, עומדים איתך במאבקך נגד הכיבוש ולמען השלום בין שני העמים. תושבי המחנה מוסרים לך את אהבתם ואת הערכתם הרבה כלפייך. אנחנו מחזקים את ידיך ומקווים שהישראלים ילמדו דבר או שניים ממעשייך ויכירו בצדקת דרכך".
הכותבים מזכירים את אימו המנוחה של ג'וליאנו מר. "כל אחד שהעז לחצות את הקווים ועמד כתף אל כתף עם הפלסטינים הוכה כבוגד וכמסייע לטרור. אנחנו לא נשכח לעולם את ארנה מר-ח'מיס, היחידה שהעזה להצטרף למחנה והצטרפה אלינו במאבקנו לשחרור. גם אותה האשימו בבגידה. את הלכת בדרכה ועל זה את משלמת מחיר כבד".
נעיד למענך אם גורם בינ"ל יערוב לשלומנו
זביידי וחבריו מצהירים כי היו מוכנים להעיד לטובתה של פחימה על מהות פעילותה במחנה, אם יובטח שלומם. "אנחנו מוכנים להגיע לבית המשפט, בחסות גורם בינלאומי, ולהעיד שמטרת שהייתך במחנה היתה כדי להכיר, לראות ולשמוע במו אוזנייך את הפלשתינים שחיים תחת הכיבוש וזה הדבר שהפחיד את מדינתך. את הפכת להיות לעדת ראייה בפשעי הכיבוש, את הפכת למכשול במסע החיסולים של צבא הכיבוש".
"הם פוחדים ממך טלי. הם מפחדים שתובילי אחרייך מאות 'טליות פחימה', הם פוחדים שנשים וגברים יהודים יחצו את הגדר ואת מחסום הפחד ויראו את האמת. את רצית לספר את האמת לעמך ולכן הם רוצים להשתיק אותך. אל תתני להם. אנחנו איתך". הכותבים הוסיפו הערה: "נ.ב. הלוואי שניפגש שוב במחנה בעתיד ונאכל ביחד קוסקוס".
זביידי: לא נניח את הנשק עד לסיום הכיבוש
בתוך כך, אמר היום זביידי בראיון לרשת ה-BBC הבריטית, כי פעילי הגדודים לא יניחו את נשקם עד לסיום הכיבוש ולכינון מדינה פלשתינית עצמאית. לדבריו, "סוגיית הוויתור על הנשק תלויה בצד הישראלי. אם איכפת לישראלים מהשלום ומכינונה של מדינה פלשתינית, אבו מאזן לא צריך אפילו לבקש מאיתנו - לא יהיה צורך לשאת נשק".
השחקן ג'וליאנו מר אמר היום ל'קול ישראל': "זה מראה על הקשר בינה ובינם [תושבי מחנה הפליטים; נ.ש.] וגם מראה על מהות הקשר או מטרת שהייתה במחנה. אותי המכתב מאוד ריגש, אני מניח שגם אותה". בעברו של ג'וליאנו מר, בן לאם יהודיה ולאב ערבי, הנשוי בעצמו ליהודיה וידוע במזגו החם, רשומות כבר כמה וכמה פרובוקציות גם בעבודתו בתיאטרון.
החשדות: תרגמה מסמך סודי ביותר וסיכנה את החיילים בג'נין
בכתב האישום נגד פחימה נטען, כי היא הכשילה מבצע צבאי שנועד לעצור כמה מחברי גדודי חללי אל-אקצא המבוקשים בג'נין, ובהם מחמוד אבו-חליפה (שחוסל בינתיים), זביידי עצמו ואחרים. במהלך המבצע שהתקיים ב-19 במאי השנה, אבד לצה"ל חומר שסווג כ"סודי ביותר", ובו פרטים סודיים באשר לתכלית המבצע. החומר הגיע בסופו של דבר לגדודים, שהעבירו אותו לבית מפקדם, זכריה זביידי, בעת שפחימה שהתה שם. על-פי החשד, פחימה הקריאה ותרגמה לפעילים את הכתוב בהם, והזהירה אותם כי המבצע נועד לעצור או להרוג אותם וכך הצליח חלקם להימלט בזמן.
סעיף האישום השני מייחס לפחימה עבירה של הפרת הוראה חוקית, לאחר שזו נכנסה לג'נין כמה פעמים בחודשים יוני-אוגוסט, וחברה לפעילי גדודי חללי אל-אקצא, תוך שהיא מפרה צו של אלוף פיקוד מרכז, האוסר על כניסת ישראלים לשטחי A וכן איסור מפורש של בית המשפט, שהורה לה בחודש מאי כי "נאסר עליה להיכנס לשטחים, אשר כניסה אליהם אסורה על כל מי שהוא אזרח המדינה" [להרחבה בנוגע לאישומים - ראו ידיעה קודמת].
כמה מחברות תנועת השמאל הקיצוני 'קואליציית נשים לשלום' הפגינו מחוץ לאולם בית המשפט, וטענו כי "השב"כ מנסה להשתיק את קולה של פחימה, קול אמיץ של אישה שהחליטה לצאת ולבדוק בעצמה מה הם תנאי החיים שמביאים פלשתינים במחנה הפליטים ג'נין לבצע פעולות נגד ישראל". הן קראו "לבית המשפט לשים קץ לרדיפה הפוליטית של טלי פחימה ולמעצרים המינהליים, מעשים שאין להם מקום במשטר דמוקרטי".
[תפ"ח 1229/04]
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
