|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עכשיו יוצא סוף-סוף המרצע מן השק: חברי הכנסת, השרים והטייקונים רק תופסים טרמפ על מחאת הדיור. בראש מעייניהם עומד הרווח הפוליטי והכלכלי שהם עשויים להפיק ממנה - לא, חלילה, רווחת הסובלים. זו הרי אינה מעניינם של מי שעד היום לא עלה בדעתם לנקוף אפילו אצבע לשינוי המצב. האחריות לפער ולמצוקה הגדולים מוטלת על כתפיהם בלבד
|
|
המעמד הבינוני נשחק עד דק בידי הרובד העליון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
עכשיו, כשמחאת הדיור נוסקת אל על, ממהרים לתפוס עליה טרמפ כל מי שרק יכולים. כאלה, למשל, הם חברי הכנסת, השרים והטייקונים, השופכים לשווא דמעות-תנין על ביש המצב שאותו הם יצרו בעצמם.
מי בכלל צריך אותם עכשיו. אחרי ככלות הכל, מאבק הדיור, כמו כל מאבקי המצוקה, אינם בגדר מאבק מפלגתי. בסך-הכל זהו מאבק חברתי של המעמד הבינוני, שנשחק עד דק בידיו של הרובד העליון.
עד שהמאבק התעורר לחיים - איש מן הרובד הזה לא נקף אצבע. עכשיו, בשיא המומנטום שלו, מנסות מפלגות, מימין ומשמאל, לרכוב על הגל שלו ולתור אחר הרווח הפוליטי שיצליחו, אולי, להפיק ממנו. לא רווחתם של הסטודנטים והזוגות הצעירים העשוקים היא שעומדת לנגד עיניהן.
על הגל המתנשא מבקשים לרכוב גם הטייקונים. אלה שהקצפת הניגרת מפיהם היא על חשבון המנוצלים. בדעתם לא עלה להציע את מה שכולם ציפו מהם: מענק נדיב, על חשבון הברון, למי שבאמת זקוקים לו. זהו פרצופם האמיתי של אלה שנהנים כל העת מאשראי בלתי-מוגבל, המוענק להם ביד נדיבה על-ידי הממשלה והבנקים, כדי שיוכלו לכסות את "חובותיהם".
הקוזאק הנגזל
לצורך מילוי מאווייהם, לא מתביישים הטייקונים להעמיד פני קוזאק נגזל. כזה ש"אין לו" וכזה שזקוק "נואשות" לסיוע דחוף. הזדהותם, כביכול, עם אלה שבאמת סובלים, עשויה לעורר רק קבס. מי שעיניו בראשו צריך להיזהר מהם כמו מאש ולהתנער מ"הזדהותם" ב"לא מדובשך ולא מעוקצך". שהרי על-אף אמצעיהם הבלתי-נדלים, רק ימשיכו הטייקונים לשדוד את הקופה הציבורית ולזכות באשראי הנדיב, שכלל איננו מגיע להם. חשבונות החריגה, שהם מנסים להציג בפומבי, לא מעוררים שום רושם. בוודאי שאין הם צריכים להיות מעניינם של הבנקים. לא כל שכן של הממשלה, שכמו ממשלות קודמות רק פערה את הבור במו ידיה. הגיע הזמן שהטייקונים יקחו את עצמם בידיים ויושיעו עצמם במאגרים הגדולים, שיש להם ממילא במלאי שלהם.
מי שסבור לתומו כי הישועה תגיע מלמעלה - רק משלה את עצמו. מצוקת הדיור, כמו שאר המצוקות, הייתה ותיוותר נחלתם הבלעדית של הסובלים ממנה. איש מלבדם לא יטה להם שכם, ושום פתרון נשלף לא יושיע אותם. את מצוקתם יהא עליהם לפתור בעצמם, גם על כתפיים שמוטות. מאבקם לא ישא פרי אלא אם יעשו יד אחת לביתם. מצופה מהם אחוות-לוחמים, נוסח שכם אחד, של אלה מהם הנחשבים למקופחי דיור ושל אלה הכורעים תחת עול המיסים הכבד. התפצלות המאבק ביניהם רק תגרע מהצלחתו. והרי זו איננה אלא שאיפתם הכמוסה של השמנא והסלתא, המייחלים כל-כך לאידו.
|
| תאריך:
|
31/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
31/07/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שרון ש.
|
31/07/11 12:56
|
|
אנו כישראלים נוטים לחשוב כי כל הערבים - המשטרים והעמים - מתייצבים לצד הפלשתינים ומעודדים אותם במאבקם הקשה והעיקש נגד "הישות הציונית", ומעניקים להם נשק, תחמושת, כסף ותמיכה פוליטית כדי שינצחו במערכה נגד ישראל. קל לנו לחשוב כך, כי זה "עושה לנו סדר בראש": זה אנחנו והם, וכולם בצד השני מאוחדים נגדנו. אלא שהמציאות רחוקה מאוד מכך. הפלשתינים כבר זמן רב אינם "הפייבוריטים" של העולם הערבי, והם יודעים זאת היטב כי הם חשים זאת על בשרם. ייתכן מאוד כי הפנייה לאו"ם בספטמבר נובעת בעיקרה מן הייאוש בקרב האליטה הפוליטית הפלשתינית מן הישועה מצד העולם הערבי, שלא באה, וכנראה גם לא תבוא.
|
|
|
|
|
ערב יום ראשון גדשו "רבבות" את ככר מלכי ישראל, סליחה ככר רבין, סליחה ככר אלתחריר, ודרשו את הפלתו של הדיקטטור הגדול, בנימין נתניהו. הם דרשו את הפלתו בשל המחסור בדיור, מחיר גבינת הגרגרים, מחירי הדלק, מחירי התחבורה הציבורית, והעובדה שכאן נותנים, נותנים, נותנים, ולא מקבלים שום דבר, כמאמר אחד האמנים שנרתמו למאבק. על כל הדברים האלה לבוא מן הממשלה. היא האחראית כאן. אנו נשב באוהלינו בשדרה, עד שיתמלאו דרישותינו בעוד המחאה תלך ותתפשט. הזמר עלה בככר, קריאות ניחרות להפלתו של העריץ, זמר שאוזן לא משוחדת תדמה אותו לקולות העולים מככרות אלתחריר בקהיר בחומס ובחלב להפלתם של העריצים המקומיים, דומה להפליא לזמר הידוע "בדם ואש נשחרר את פלשתין".
|
|
|
|
|
לצערי, למעלה מארבעים שנה נתונה מדינתי, מדינת ישראל, במילכוד בין שנים המכרסמים בחוסנה החברתי והקיומי - מהפכת ההפרטה והתמשכות השליטה על עם אחר. השנים האלו אינם מסתפקים בכך שהם עיצבו את החברה הישראלית בארבעה העשורים האחרונים, הם חומדים גם את עיצוב דמותה בעשור החמישי. אני צופה תוצאות הרסניות אם השניים האלו ימשיכו לדור בכפיפה אחת ולחגוג עוד כמה שנים במציאות הישראלית.
|
|
|
|
|
אפשר להבין את שמחת ההמונים על התרחשות המהפכות בארצותיהם. הם המתינו לשינוי המשטרים שדיכאו ועשקו אותם שנים רבות. אך השמחה שסחפה אותם התמוססה חיש מהר. ששה חודשים חלפו מאז פרוץ המהומות, ועדיין אין מפת דרכים ברורה של הכוונות והיעדים. בתוניסיה, מצרים, תימן, לוב וסוריה יש מהומות ועימותים אלימים בין המשטרים ובין המתקוממים, ולמעשה מלחמת אזרחים מאיימת על מרבית מדינות המהפיכה, זאת בהעדר מנהיגות חלופית המסוגלת לאחד את הפלגים הפנימיים ולהובילם לקראת עתיד בטוח וטוב יותר.
|
|
|
|
|
את שחיקת מעמד הביניים אי-אפשר לפתור בזבנג וגמרנו. כל מי שחושב אחרת טועה, וכל מי שאומר אחרת - מטעה. יש צורך בפתרון בסיסי לאורך זמן, פתרון שלא יביא להקלה מיידית אבל גם לא יציג מקסמי שווא שנזקם יהיה גדול בהרבה מתועלתם. והפתרון הזה צריך להיות מורכב משני ראשים השלובים זה בזה: כלכלי ופוליטי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
