נביאי הזעם באים לקלל כבלעם

אין מה להגזים בחשיבותה של ההכרזה הפלשתינית על הקמת מדינה. בקשת ההכרה - הבלתי בשלה ושאינה בעיתה - אינה אלא תרגיל ביחסי ציבור; היא חושפת עד כמה חלשה המנהיגות של הפלשתינים ועד כמה היא מנותקת מהרחוב ומן המציאות. ובכך הרי אין כל חדש.

ישראל, כפי שכבר הראתה בעבר, מסוגלת להתמודד בקלות עם התפרצות של אלימות ("אינתיפדה"), גם בהנהגתם של שר הביטחון רב-המגרעות ושל ראש הממשלה רב-התנודות. צה"ל חדור מוטיבציה, וכוחות הביטחון פועלים כהלכה.

ההכרזה הפלשתינית היא בבחינת קללת בלעם שהייתה לברכה. זאת, היות שהיא סוף סוף שמה קץ לאשליית אוסלו, ויש לקוות כי תעודד את ישראל לבסס את ריבונותה בשטחי C על-ידי סיפוחם. כי אין שום אפשרות ריאלית אחרת.

בסופו של דבר, יש להתמודד עם המציאות. "האביב הערבי" הוא רק ההתחלה, והמצב עלול בקלות להידרדר לברבריות מוחלטת, שלעומתה, מה שאנו עדים לו עתה ייראה תרבותי. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הוא זקן, חלש וחסר מחליף רציני באופק; מנהיגי טרור כמו מרוואן ברגותי אינם מהווים חלופה; חמאס העריץ רק יגביר את דיכויו; חיזבאללה ימשיך לחרחר ריב ולהתסיס, אך לא יתקוף כל עוד סוריה נתונה במערבולת; אירן אכן תתחזק כשתשיג את הפצצה, אך אין לה תמיכה מצד עמי האזור, ואילו עירק ואפגניסטן צפויות לשקוע באבדון, אחרי שיפונו מהן הכוחות האמריקנים.

האמריקנים עסוקים בבעיות הפנים שלהם, ויש להם עניין מועט ביותר במעורבות בענייני חוץ הכרוכה בהוצאת כסף ומשאבים למען עמים היורקים להם בפרצוף. כרגיל, הם יסמכו על ישראל שתטפל בעניינים, הן הפלשתינים והן האזוריים. אמריקה יודעת היטב על מי היא יכולה לסמוך.

כלכלתה של ישראל היא חזקה יחסית, והבחירות הקרובות רק יחזקו את הימין. הפגנות הרחוב המתחוללות כעת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מספקות רוח גבית לרפורמות נחוצות ביותר, ולכן, מבחינת הליכוד, הן פרצו בעיתוי הנכון.

עד סוף אוגוסט, אם לא לפני כן, יפורקו האוהלים, והמפגינים ישובו לשגרת חייהם. יש לקוות כי הם ימשיכו להפעיל לחץ על הממשלה להקטין את כוחם של המונופולים והקרטלים המנצלים את כולנו.

לכן אפוא, במקום תחזיות יאוש, עד סוף ספטמבר מצבנו יהיה ללא שינוי, עם או בלי מדינה-פלשתינית-באוויר שבה איש אינו מעוניין, חוץ מאלה שלהם היא דרושה להנפת דגלים, להפגנות של רוכבי גמלים, ולאלה הרואים בה אמצעי להשמדת ישראל. בִּיצת המימון של האיחוד האירופי ושל הארגונים הבלתי ממשלתיים האנטי-אמריקניים תתחיל להתייבש, ותפחת כמות היתושים. גשמי ברכה ירדו באוקטובר, וישראלים ימשיכו להשיג הישגים ולשגשג.

למרות שגיאותינו, בהיותנו מדינה ואומה המבוססות על ערכים, אנו בונים את הריבונות היהודית השלישית. וחשוב יותר מספטמבר 2011 הוא דווקא נובמבר 2012 ובו יש להתמקד. אנו נמצאים במעלה עקומת הניצחון.