|   15:07:40
דלג
  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
בשביל החינם מאבדים את הפרטיות [צילום: AP]

בשם הזכות לפרטיוּת

הרשתות החברתיות ורשת האינטרנט חושפות אותנו לעולם חדש ומסעיר, אך נעדר פרטיות ובעל פוטנציאל מסוכן לגניבת זהויות ושימוש צרכני אגרסיבי עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, מציע לעורכי הדין את התחום המפרנס הבא ומזהיר מפני חשיפה מסוכנת של מידע ולקוחות
31/07/2011  |   מוטי דנוס, מוטי דנוס   |   מאמרים   |   הפרקליטים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  כוח נאמן
  "לא נהיה מדינת כל אזרחיה"
  "קשה לי"
  "המקצוע נמצא עמוק בתהום"
  קול האזרח

"מה שאתם מעלים לרשת נמצא שם לעד, ואין לכם לעולם מושג כיצד הוא יכול לשרת מישהו". את הכלל הזה מבקש להדגיש שוב ושוב עו"ד יורם הכהן, מי שאמון במשרד המשפטים על התחום הגלובלי המסעיר של משפט וטכנולוגיה.

"שני סטודנטים בארה"ב פיתחו תיאוריה לפיה על-פי ניתוח של חברים ותמונות של אנשים בפייסבוק, הם יוכלו לגלות בסבירות של מעל 90 אחוז אם מישהו הומוסקסואל. הם ביצעו את המחקר ואישרו את התיאוריה. כלומר, ברגע שאתה מנתח את המידע הזה, תמונות תמימות של אנשים שמועלות לפייסבוק, אתה מגלה דברים שאנשים לא חשבו לחשוף".

מה המסקנה, לעצור את ההתפתחות הטכנולוגית? לא להיות חבר ברשתות חברתיות?

"כראש הרשות למשפט ולטכנולוגיה עמדתי היא שאני לא רוצה ולא יכול לעצור, אלא רק מבקש שדברים ייעשו בשכל. שתבינו מה המשמעות של כל מילה שאתם כותבים, שתמזערו את הנזקים מראש".

אתגר גלובלי


כיום יש אפשרות של פלוני לרדוף אחר אלמוני באמצעות הרשת. אותו אלמוני יקבל אצלכם מענה? אתם יכולים לפנות לפייסבוק ולבקש להוריד עמוד?

"אחת הבעיות היא הסוגיה של אכיפה בינלאומית מול מפעילים בינלאומיים דוגמת גוגל ופייסבוק. הנושא מרתק - איך מחילים את הדין ואיך מטפלים בגוף שיושב בקליפורניה ואוסף מידע על אזרחים ישראלים, ואפילו פונה אליהם בעברית, אבל אין לו פה שום פעילות עסקית והוא לא גובה כסף. הוא גובה רק מהמפרסמים ונותן את השירות בחינם".

איך באמת?

"יש שיתוף פעולה טוב בינינו ובין רשויות מקבילות בחו"ל, אני מייצג את ישראל ב-OECD, ויש לנו פעילות מול עמיתים באירופה. בפורומים הבינלאומיים מדברים על אמנה בינלאומית וזה יילך למשטר עולמי כי זו בעיה עולמית. כיום יש מצבים מאוד לא הגיוניים, כאשר אנשים מסתתרים בכל מיני מקלטי פרטיות, כמו למשל בתחום ההימורים".

אתה משרטט מצב בעייתי ברמה הגלובלית שבו יש לאזן בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לעשות עסקים חובקי עולם, כאשר באמצע אפשר למרר לאזרחים פרטיים או לארגונים את החיים, ואין אף מבוגר אחראי שיכול לעצור את זה. מה הפתרון?

"הפתרון אינו פשוט. יש היום אנשים שמשלמים המון כסף כדי לעלות גבוה בחיפוש או מהצד השני אנשים שרוצים להעלים מידע. יש פה סחר. אי-אפשר לנהל היום משק מודרני, מדינה מודרנית, כלכלה משוכללת, בלי מידע. זה השמן שמניע את הגלגלים. בסופו של יום, גם אם בוחנים היסטורית את החקיקה בנושא פרטיוּת במידע, כולל החוק הישראלי, יש מתח בין הרצון להגן על פרטיות אנשים ובין ההבנה שאתה נדרש למידע לצורך פעילות עסקית.
הפתרון נעוץ בכללים ובעקרונות של שקיפות, שמירה על הסכמה, מתן זכות עיון לאנשים כדי שיידעו איזה מידע מחזיקים עליהם, ושמירה על כך שהארגונים שאוספים את המידע יהיו בעלי אחריות".

כיצד חשת כאשר הממשלה לא קיבלה את עמדת הרשות בנושא המאגר הביומטרי ואימצה את עמדת המשטרה?

"ליווינו את פעילות הממשלה והצגנו את עמדתנו, כולל קידום הרעיון של עדי שמיר לעמעם את המידע. זהו רעיון שמתיישב יפה עם מה שאנחנו מקדמים בשלוש שנים האחרונות שנקרא 'עיצוב הפרטיות'. כלומר, כאשר אתה בונה מערכת מידע, תבנה אותה כשהיא מראש מכילה את מנגנוני הפרטיות ואף אחד לא יצטער בדיעבד. הממשלה בחרה לא לקבל עמדתנו וזו עמדה לגיטימית לחלוטין שנבעה משיקולים חשובים נוספים".

אתם מטפלים גם בנושא החתימה האלקטרונית. לאן הולך תחום זה?
"חתימה אלקטרונית זה הפתרון המשפטי-טכנולוגי שמאפשר לתת למסמך אלקטרוני את אותו מעמד שיש למסמך נייר, את הוודאות לגבי החותם ואי שינויו של המסמך. אבל זה בעצם יושב בעולם של הראיות האלקטרוניות ואנחנו ערוכים גם לזה. זה נמצא ליד פרטיוּת ונובע מכך שגם פה יש עניין של טכנולוגיה ומשפט. נושא מעניין בו אנו עוסקים נוסף הוא השינוי בחוק הירושה שיאפשר לצלם צוואות".

האם תוציאו הנחיות פרטיוּת לאתרים ולמפתחי אפליקציות?

"אנחנו מסבירים לארגונים את הכללים הנכונים בניהול מאגרי מידע ובקרוב נפרסם הנחיות לגבי ה-Privacy Policy. על-פי חוק הגנת הפרטיות, כאשר אתה קולט מידע למאגר אתה צריך להודיע לאיזה מטרות הוא ישמש ולמי יועבר. מסוגיית ההסכמה בטופס עולות שאלות של חוזים אחידים. הרי אסור לעשות דברים בלי הסכמה, אבל גם ההסכמה בעייתית. לא כל דבר שלכאורה מקבלים עבורו הסכמה, מותר לקבל עבורו הסכמה. אם אתה רוצה לקבל הצעת מחיר עבור שירות מסוים, ומבקשים ממך מידע שאין לו כל קשר לסיבת בואך, גם אם תסכים למסור את המידע, זה אסור לבקשו מלכתחילה".

היכן אתם לצד ההורים שיושבים חסרי אונים מול ילדיהם המתבגרים?
"בנושא פיקוח ההורים על פעילות הילדים ברשת יש פער עצום, כי יש הורים שלא מבינים בכלל מה קורה שם ובאילו אמצעים ואפליקציות חדשות ומגוונות הילדים שלהם משתמשים. כאן נדרשת פעילות הסברה משמעותית".

כיצד פונים אליכם?

"אנחנו מקבלים תלונות בטופס אלקטרוני באתר או בדוא"ל, וגם בפקס ובמכתבים. גיבשנו נוהל של פרה-רולינג למי שמעוניין לשאול שאלות מקדמיות".

מכונית חשמלית מפרה את הפרטיות

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) הוקמה על-ידי משרד המשפטים בספטמבר 2006, כרשות להגנת מידע אישי בישראל. בין יעדיה: חיזוק ההגנה על מידע אישי, הסדרה ופיקוח על השימוש בחתימות אלקטרוניות והגברת האכיפה של עבירות פגיעה בפרטיות. רמו"ט משמשת גם כמרכז ידע במשרדי הממשלה לחקיקה ולפרויקטים בעלי היבטים טכנולוגיים, כגון ממשל זמין.

בתפקידה כרשות הגנת מידע אישי מאחדת רמו"ט תחתיה שלוש יחידות רגולטוריות שהיו קיימות קודם לכן: רשם מאגרי מידע, אשר אחראי עלפי חוק הגנת הפרטיות על הפיקוח ועל אכיפת הגנת מידע אישי; רשם גורמים מאשרים, אשר אחראי לפי חוק חתימה אלקטרונית על הרישום והפיקוח על גורמים מאשרים; רשם שירותי נתוני אשראי ושירותי מידע על עוסקים, אשר אחראי לפי חוק שירות נתוני אשראי על מתן רישיונות ופיקוח על בעלי רישיונות מכוח החוק.

ברמו"ט פועלים כ-20 עורכי דין, האחראים מתוקף החוקים לעיל הן על המגזר הפרטי והן על המגזר הציבורי, לרבות בפיקוח על בעלי מאגרי מידע ובעלי רישיונות, כולל סמכויות חיפוש ותפיסה; טיפול בכ-300 תלונות בשנה ("והמספר הולך וגדל"); חקירת עבירות פליליות; הטלת קנסות מינהליים; רישום מאגרי מידע ומתן רישיונות לשירותי נתוני אשראי, שירותי מידע על עוסקים ולגורמים מאשרים; קביעת הנחיות שוק שיספקו לבעלי מאגרי מידע ובעלי רישיונות סטנדרט פעולה מקובל; העלאת מודעות הציבור לזכות לפרטיות במידע, הן בקרב בעלי מאגרי המידע והן בקרב נושאי המידע. רמו"ט גם מייצגת את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית של תחום הגנת מידע אישי ומקדמת שיתוף פעולה בינלאומי בסוגיות העולות ממנו.

עו"ד יורם הכהן משמש כראש הרשות החל מיום הקמתה וסייע באיפיונה ובדרכי עבודתה. את הרקע הטכנולוגי שאב עוד בהיותו חייל במודיעין, ולאחר מכן כאשר הקים ואיפיין את תקליטורי תקדין המוכרים לכל עורך דין. מצויד בתואר ראשון במשפטים מהעברית ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, ולאחר תקופה כיזם בחברת סטראט-אפ וכמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אותר על-ידי משרד המשפטים. הכהן למעשה הוא האיש שגרם לכך שכל פסקי הדין של העליון יפורסמו ולא רק 27 אחוז מתוכם ייראו אור בפד"י.

"הבנתי שבהחלטה הזאת אני יוצר שוויון בקרב עורכי הדין, כי עד אותה החלטה למי הייתה גישה לפסקי הדין האלה? למחלקת הבג"צים ולמשרדים הגדולים, אבל לעורך דין מעפולה או מאילת לא בטוח שהיה פד"י. לרכוש את כל הפד"י עלה אלפי שקלים ונוצר חוסר שוויון מובנה, כי היו משרדים עם נגישות גדולה יותר למידע. היום, בזכות הנגשת המידע, עורכי דין יכולים לעבוד גם מהבית".
לא בהכרח תוצאה טובה.

"לצערי, עכשיו ניתן לראות את התוצאות הרעות של ההתקדמות הטכנולוגית. למשל, שנורא קל לעשות קופי-פייסט - לא רק עורכי דין, גם שופטים - וכך יוצאים פסקי דין ארוכים יותר. כאשר יצאתי לשוק עם תקדין לא העליתי בדעתי שזה יהפוך להיות כלי מודיעין על אנשים. היום, לפני ריאיון עבודה, עושים חיפוש במאגרים משפטיים ומבררים איזה פסקי דין יש על המרואיין. אני חבר בוועדה בראשות השופט אנגלרד שדנה בשאלה האם צריך למחוק שמות מפסקי דין. כאשר כל פסקי הדין הפליליים נמצאים בפורמט האלקטרוני יש יכולת איחזור מידע לפי שם האדם, וגם אם יש התיישנות, למעשה היא לא קיימת".

אז מה עושים בנדון?

"בשלב הזה אין לנו מה לעשות. מדובר במידע שפורסם כדין באופן אלקטרוני ועכשיו צריך לעשות תיקון ולתת איזון הגיוני בין הצורך של המערכת המשפטית לבין ההגנה על הפרטיות".

איך התאפיין אצלך המעבר מיזם לרגולטור?

"מבחינה אישית הרגשתי שזו סגירת מעגל ושאני מגיע מאוד מוכן. הכרתי איך זה להיות גוף מפוקח, היו לי יחסי עבודה עם משרד המשפטים לאורך השנים, והיה לי גם את הניסיון העסקי מהמגזר הפרטי. היו קצת התנגדויות לרשות, חשבו שהיא תגזול עבודה מאנשים. לבנות משהו בתוך שירות המדינה זה לא טריוויאלי, יש הרבה ביורוקרטיה, אבל התגברנו. מי שמכיר את הרשות יודע שאנחנו לא גוף ציבורי טיפוסי במידת הדינאמיות והניהול. אנחנו מתנהלים יותר כמו חברת היי-טק, גם בשעות וגם בדרך העבודה".

אתה מוצא את עצמך יותר בולם ומרסן או גורם מסייע לחברות ולפיתוח הטכנולוגי?

"זה שילוב של ריסון וקידום. כל נושא הגנת פרטיות יש בו דילמה מאוד קשה כי בסופו של דבר אין היום פעילות במשק, מגזר ציבורי, פרטי או עמותות, שלא מעורבת בו פעילות אינטנסיבית של מיחשוב ומאגרי מידע, לרבות אנשים פרטיים ורשתות חברתיות. מהפכת המיחשוב נכנסה עמוק מאוד לתוך החברה. אז כרגולטור בהיבט של הגנת הפרטיות, אנו עם תחום הכיסוי הכי רחב במשק, כולל של כל משרדי הממשלה, הצבא, כל המגזר העסקי וגם סיטואציות של אנשים פרטיים".

כגון?

"יכול להיות שאדם פרטי יעלה מידע לפייסבוק שיש בו הפרה של הגנת פרטיות וזה יגיע לשולחן שלנו. כרגולטור, אנחנו מחויבים לבדוק ולטפל. יוצא לנו לטפל במשמעויות של הפגיעה בפרטיות בפייסבוק, בגוגל, במאגר הביומטרי, במסלקה הפנסיונית, בכרטיס החכם בתחבורה הציבורית, בתעודות זהות חכמות, במכונית החשמלית שיש בה המון בעיות של פרטיות".

כיצד מכונית חשמלית מפרה את הפרטיות?

"בהמון צורות, כיוון שהיא מתעדת תנועה בג'י.פי.אס. יש יוזמה לשינוי במנגנון המיסוי של כלי רכב באמצעות התקנת ג'י.פי.אס בכל רכב. גם זה על שולחננו. קח למשל את הכרטיס החכם בתחבורה הציבורית. אנחנו רוצים שיהיה כרטיס אנונימי לאוטובוס ולרכבת שלא יתעד תנועות של אנשים, בדומה לפתרונות באירופה".

עד כדי כך?

"כן. זכותו של אדם לוותר על הפרטיות שלו אבל אם אנשים עושים זאת במודע, תוך הבנת המשמעות, זה חלק מהזכות שלהם לפרטיות. רובנו כלל לא מבינים מה המודל הכלכלי והטכנולוגי שעומד מאחורי העולם בו אנו חיים, לא מכירים את המשוואה שמאחורי כל שירות חינמי באינטרנט עומד סחר במידע אישי".

אנחנו משלמים על החינם במידע אישי.

"בדיוק. אין ארוחות חינם. מאחורי כל חינם מסתתרת פרסומת. לפעמים זה בסדר לשלם בפרטיות אבל צריך להכיר בזה והשאלה אם אתה בכלל יכול להימלט מזה או למחוק את המידע בעתיד. יש אנשים שהעלו מידע ברשתות חברתיות ובדיעבד לא רוצים שזה יופיע ואז מגלים שהמחיקה מאוד קשה כי המידע מסתובב ברשת, והרשת זוכרת הכל. לעיתים מדובר בילדים שקשקשו משהו בגיל 14 ויבואו לריאיון עבודה במשרד עורכי דין ומישהו ישלוף להם את מה שכתבו. צריך לתת לאנשים את 'הזכות להישכח', את 'הזכות להיעזב לנפשך', כפי שכתבו וורן וברנדס בסוף המאה ה-19".

אתם מפרסמים כללים והנחיות לציבור?

"אנחנו כותבים הנחיות שוק ומקדמים תהליכי חקיקה כדי להבהיר את התמונה אבל העולם מאוד דינאמי. כשנכנסתי לתפקידי פייסבוק הייתה סתם אתר של סטודנטים בהארוורד. היום יש בה כמעט מיליארד משתמשים. בגדול, יש פה ארנבת טכנולוגית וצב משפטי והתפקיד של הרשות הוא במידה רבה לגשר בין הארנבת והצב. זה לא פשוט. מערכת משפטית היא מאוד שמרנית ואיטית. מולה רצה הטכנולוגיה בקצב מטורף. אז עד שחשבת שפתרת עניין מבחינה טכנולוגית יש כבר עניין חדש".

וברמת ההסברה?

"אירחנו בירושלים כנס בינלאומי לכל הרשויות המקבילות לנו בעולם. הפקנו סרט הסברה שזכה למחמאות ומשודר בכנסים בעולם (justice.gov.il/mojheb/ilita). זה יצר חשיפה שלנו אבל זה עדיין בתהליך. אנחנו מפרסמים כל תיק שאנחנו סוגרים ויש עניין בקרב הכתבים. אנחנו מחברים מדריך לפרטיות בעבודה ורוצים להפיץ את זה לכל המעסיקים במשק. יש לנו המון תוכניות והסברה היא חלק משמעותי מתהליך ההטמעה של המסר: פגיעה בפרטיות היא נושא חשוב".

אילו סמכויות אכיפה עומדות לרשותכם?

"אומרים לי שאנחנו נמצאים היום איפה שהרשות להגבלים עסקיים הייתה לפני 15 שנה, אבל ממש היום עשינו קפיצה משמעותית. היום אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה תזכיר שעבדנו עליו שנתיים על שינוי סמכויות האכיפה שלנו לכל נושא הגנת פרטיות. זהו שינוי דרמטי. בקרוב תהיה לנו סמכות להטיל עיצומים כספיים בסכום של עד 3.2 מיליון שקל וסמכות של פיקוח מינהלי וסמכויות חקירה פליליות בנושא של הגנת פרטיות - כלים שמאפשרים לנו לייצר ציות לחוק. גם השם ישונה לממונה על הגנת מאגרי המידע, בדומה לממונה על ההגבלים העסקיים".

אז גם אתם תחקרו וגם המשטרה?

"למשטרה יש יחידת עבירות מחשב. אנחנו עוסקים במאגרי מידע והגנת הפרטיות. חשוב לזכור כי הפרטיות היא זכות חוקתית ואחד האתגרים של המאה ה-21, בגלל הכמות העצומה של מידע על אנשים שמוחזקת בכל מיני מקומות. פעם המידע היה מתויק בתיק קרטון ולא לכל אחד הייתה גישה אליו. היום המידע במחשב וכל העולם יכול לגשת אליו".

משרדי הממשלה נעזרים בכם?

"בכל הפרויקטים הלאומיים נדרשנו לתת פתרונות משפטיים-טכנולוגיים. אנחנו בגישה של מתן פתרון נכון, פחות להגיד 'לא', ויותר להגיד 'כן, אבל צריך לעשות ככה וככה'".

עורכי הדין יכולים להרוויח


היכן נקודת הממשק של הרשות עם עורכי הדין?

"כאשר עורכי דין מנהלים מאגר מידע יש חובה בחוק הגנת הפרטיות לאבטחת המידע ולשמירתו. במשרדי עורכי דין יש מידע מאוד רגיש. זו יכולה להיות הפרה של האחריות המקצועית אם המידע לא מאובטח.
"הייתה מרפאה להפלות בספרד, שניהלה מאגר לקוחות על מחשב אישי ומישהו הגדיר SHARING על המחשב והמידע היה פתוח לעולם. מישהו הוציא את רשימת הנשים שעברו הפלה. קטסטרופה. עורכי דין מחזיקים במידע רגיש ולא תמיד יש אצלם את המודעות להגנה על הפרטיות".

אז מה המלצתך?

"לקרוא היטב את החוברת שהוציאה הלשכה בנושא העוסקת באבטחת מידע. חוץ מזה, מקצוע אבטחת המידע גדל וכל הזמן יש אתגרים. אנחנו מופיעים בתיקים ומולנו יש יותר ויותר עורכי דין, בעיקר מהמשרדים הגדולים. לא ירחק היום שזה יהיה תחום נישה בפני עצמו. עורכי דין צריכים לדעת שיש היום מקצוע שנקרא פרטיות וזה בדיוק כפי שפעם התעסקו מעטים בהגבלים העסקיים".

אז יש תחום עיסוק חדש?

"יש משרדים שכבר מתחילות להיות בהם התמחויות בנושא. מסתבר שזה אחד המקצועות היחידים שבעת המשבר בארה"ב המשיך לצמוח. היתרון על פני תחום ההגבלים העסקיים נעוץ בכך שהגבלים עסקיים זה מקצוע שבו עורכי דין נותנים יעוץ לתאגידים ופה אדם פרטי יכול לשכור את שירותיך וגם יש מקום לתפקידים כאלה בחברות. אני מעריך שבעוד חמש שנים כל חברה בינונית ומעלה שיש לה עיסוק מרכזי במידע תחזיק עורכי דין מתמחים שיטפלו בהתאמה שלהם לחוק הגנת הפרטיות".

ומה ההכשרה הנדרשת לכך מצד עורכי הדין?

"הבנה של עקרונות החוק להגנת הפרטיות וגם הבנה עסקית וטכנולוגית. אתה צריך להבין איך פועלת מערכת אבטחת המידע שלך כדי להבין איך לבצע פעילות לגיטימית".

מה המלצתך לעורכי דין בנושא פתיחת דפי פייסבוק עסקיים?
"הם צריכים לקחת בחשבון שכל העולם רואה את מי שמגיע לדף הפייסבוק ואם הם מייעצים לאנשים, בצורה מזוהה, שיהיו זהירים. יש למשל קופת חולים עם נוכחות בפייסבוק, כולל לתחום הפסיכיאטרי, ואנשים שואלים שם שאלות עם הזהות הפייסבוקית.

"בנוסף, כעורך דין אתה צריך לקחת בחשבון שדף הפייסבוק הפרטי שלך מיד מתקשר לדף העסקי שלך, ואם אתה רוצה לשדר מכובדות צריך להבין את הקודים. כמו-כן, שייקחו בחשבון שיש תמיד שותף לפעילות, ואולי לא אחד, שקורא בדף הפייסבוק העסקי ויכול להיות שהמידע על הפעילות שלך הולך למקומות שאין לך שליטה עליהם. אפשר בהחלט ליהנות מהכלי הזה, אבל רק אם זה נעשה בשום שכל, תוך הבנת המשמעויות, כדי שלא תצטער אחר כך או תחשוף סודות מסחריים של לקוחות. עורכי הדין חייבים גם לזכור שחוק הגנת הפרטיות חל בנושא של העובדים, למשל בכניסה לדוא"ל המשרדי שלהם. הפסיקה אומרת שברוב המקרים אתה כמעסיק מאוד מוגבל בנושא הזה".

לך יש דף פייסבוק?

"לרשות יש דף פייסבוק, ולי עצמי יש דף פייסבוק שאני מחזיק בו מידע שקשור בתפקידי ולא מנהל בו קשרים אישיים".
בגדול, אתה בעד או נגד השימוש ברשתות חברתיות כמנוע צמיחה לעסק?

"אני לא חושב שאנשים צריכים לפחד מזה, אלא חשוב שיבינו את המשמעויות, ולמנוע מעצמם צרות עתידיות. אני בהחלט חושב שפייסבוק יכול להיות כלי מצוין לתקשורת עם אנשים, אתה רק צריך לקחת בחשבון שהמידע שאתה מעלה עובר אחר כך עיבודים על-ידי מערכות מחשב מאוד מתוחכמות שיכולות להוציא עליך מידע שאתה עצמך לא יודע".

תאריך:  31/07/2011   |   עודכן:  31/07/2011
עו"ד מוטי דנוס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אי-אפשר לטעות בשופט שמאי בקר על עברו כפרקליט. באולמו שוררים רוח שלטון החוק, הסדר הציבורי והמשמעת. מסמסי הסלולאריים, קוראי העיתונים, אוכלי המסטיקים, מרשרשי השקיות, המסתודדים למיניהם והרוכנים לעבר עורכי דינם - נקראים לסדר, ננזפים ואף מוצאים מהאולם.
31/07/2011  |  ד"ר עמית גורביץ'  |   מאמרים
הוועידה המפלגתית של מדינת איווה, המהווה שלב ראשון בתהליך בחירת מועמדי המפלגות הגדולות בארצות הברית לנשיאות המדינה, תתקיים בעוד קצת יותר משישה חודשים. במשך ארבעת העשורים האחרונים, בשלב זה של המרוץ, מועמדה של המפלגה הרפובליקנית לתפקיד היה או נשיא מכהן או מועמד מוביל שכפסע בינו לבין קבלת המינוי למועמדות המפלגה הרפובליקנית לתפקיד נשיא ארצות הברית. עד כה, מועמד שכזה טרם הופיע, מה שמותיר רשימה ארוכה של מתמודדים מטעם המפלגה הרפובליקנית שעדיין מתחרים אלו באלו על ההזדמנות לקרוא תיגר בחודש נובמבר 2012 על ברק אובמה, הנשיא המכהן מטעם המפלגה הדמוקרטית.
31/07/2011  |   ג'והנה קורנבלט  |   מאמרים
וזאת המציאות הקשה המתוארת בכתב התביעה: התובעת נשואה ואם לקטין, ילידת כפר קטן במולדובה, הגיעה לישראל בשנת 2009 כמטפלת סיעודית. עבור הסדרת האשרה והזכות לעבוד בישראל שילמה סכום עתק של 4,400 דולר כדמי תיווך לחברת כוח אדם במולדובה.
31/07/2011  |  עו"ד סיגלית זהר  |   מאמרים
"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" כתב מזמן שלום חנוך - אתמול (30.7.11) הוכיח אחת ולתמיד אותו ציבור שהוא לא "מטומטם" והוא כבר לא מוכן להמשיך ולשלם את המחיר. 150 אלף איש ב-10 מוקדים של הפגנות, עשו אתמול היסטוריה בהפגנת "אם המחאות" שלא נראתה כדוגמתה קודם לכן בישראל.
31/07/2011  |  מירב ארד  |   מאמרים
אני בטוח שגל מחאות כמו שהמדינה עוברת בימים אלה, לעולם לא היה יכול להתרחש תחת שלטון שהתקשורת מעדיפה (קדימה או עבודה). לעולם! התחושה הזאת התגבשה אצלי כשעשיתי את "מבחן הלהפך". תחשבו על זה שהשמאל בשלטון, וכמה סטודנטים חובשי כיפה או חרדים צעירים (עם ילדים) היו דורשים שיפור ושינוי דרסטי במדיניות הממשלה בנושא הדיור. גם אם מצוקתם הייתה קורעת את השמיים, התקשורת לא הייתה מסקרת, והזעקה הייתה גוועת מעצמה.
31/07/2011  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
"היועמ"ש מכריע ציביון הממשלה"  /  רותי אברהם
חיסול בן-לאדן וההיבט המשפטי  /  עו"ד יונה דה-לוי
המוסר הסלקטיבי של הקהיליה הבינלאומית  /  עו"ד דניאל חקלאי
כוח נאמן  /  עו"ד מוטי דנוס, ד"ר עמית גורביץ'
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il