|
למסות אך לתת תמורה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
הבעיה היא לא גודל המיסים שאנחנו משלמים, אלא העובדה שלמרות שאנחנו משלמים מיסים גבוהים, גם בהשוואה למדינות רווחה אמיתיות, אנחנו לא מקבלים את התמורה הראויה | |
|
|
|
|
ממשלת הליכוד מנסה שוב למוסס את המחאה החברתית באמצעות פתרון קסם שקוראים לו הפחתת מיסים, כאשר בפועל פתרון זה ייטיב שוב עם העשירים וידרדר יותר את מעמד הביניים. המיסוי הוא זה שמאפשר למדינה להשקיע ברווחה, בדיור בר-השגה, בחינוך, בבריאות ובכל השירותים שמדינת רווחה אמורה להעניק לתושביה.
הבעיה שנוצרה היום בישראל היא לא בגלל שיש מיסוי גבוה, אלא בגלל שהאזרחים לא מקבלים את התמורה עבור המיסים שהם משלמים. מערכת הבריאות הלכה והופרטה ויותר תשלומים הוטלו על האזרחים, מערכת החינוך עברה את אותו תהליך והיום האזרח נאלץ לשלם על חלק גדול מחינוך ילדיו למרות תשלום המיסים, ומערכת הרווחה בישראל נמצאת על סף קריסה בגלל שהממשלה ממשיכה לקצץ תקציבים ולהעניק פחות לאזרח. כך נוצר מצב אבסורדי שאנחנו גם משלמים מיסים גבוהים, וגם נאלצים להוציא עוד כסף מהכיס שלנו על שירותי רווחה שהממשלה אמורה לספק לנו.
הבעיה היא לא גודל המיסים שאנחנו משלמים, אלא העובדה שלמרות שאנחנו משלמים מיסים גבוהים, גם בהשוואה למדינות רווחה אמיתיות, אנחנו לא מקבלים את התמורה הראויה. במערכת החינוך מדברים כבר שנים על יישום תוכניות כמו יום לימודים ארוך וקיצוץ מספר התלמידים בכיתות - תוכניות שלא מיושמות. בבריאות ממשיכים לקצץ בתקנים ומאלצים אנשים לשלם על ביטוחים פרטיים משלימים. וברווחה מזניחים למעלה ממיליון וחצי ישראלים שחיים מתחת לקו העוני.
מדיניות זו היא חלק ממדיניות כוללת של משרד האוצר והממשלה, שמשתמשים במיסים שלנו בצורה לא יעילה ומנסים בד-בבד להתנער יותר ויותר מהאחריות שלהם על ניהול המדינה. תפקידה של המדינה הוא לגבות מיסים ולהשתמש בהם על-מנת לספק לאזרחים את הצרכים הבסיסיים שלהם: חינוך, בריאות, ביטחון, רווחה - וכאשר היא לא עושה זאת, היא חוטאת לתפקידה.
הורדת המיסוי בהכרח תפגע פגיעה נוספת ביכולת של המדינה לספק את השירותים הבסיסיים שהיא אמורה לספק לאזרח, ולכן מדובר בפתרון נוסף מבית מדרשם של תומכי התיאוריה הליברלית הקיצונית, ששואפים בעקביות לצמצם ככל האפשר את תפקידה של המדינה. בארה"ב גישה זו נכשלה והפחתת המיסים הגורפת נכשלה, והובילה לכך שהממשל הפדרלי היום נמצא על סף פשיטת רגל, והוא לא יכול לספק אפילו את הצרכים הבסיסיים שהוא צריך לספק, כמו חשמל ברחובות או סלילת כבישים.
כולם מסכימים שישנו צורך אמיתי לבנות שיטת מיסוי צודקת יותר בישראל, שתטיל פחות מיסוי על מעמד הביניים, אבל הדרך לעשות זאת היא לא באמצעות הפחתה כוללת במיסים, אלא באמצעות הטלת יותר מיסים פרוגרסיביים שייטיבו עם החלשים, וצמצום המיסים הרגרסיביים שמיטיבים עם העשירים. המדינה לא סובלת מעודף תקציבים אלא מחלוקה לא צודקת של הנטל, ולכן צמצום במיסוי רק יפגע יותר בחלשים שאינם יכולים לממן מכיסם את השירותים שאותם אמורה להעניק המדינה וייטיב עם העשירים.
הפחתת המיסים הכוללת שמציעה לנו ממשלת ביבי היא עוד ממה שיש לנו עכשיו, ורק מבטיחה לנו הידרדרות נוספת במעמדה של מדינת הרווחה. אסור לנו לתת שוב לממשלה להשלות אותנו שתחרות חופשית, הפחתת מיסים כוללת והפרטה של כל השירותים החברתיים הן אלו שיפתרו את הבעיה, ואנחנו חייבים לדרוש תיקונים הרבה יותר משמעותיים, שבעיקר ישפיעו על חלוקת הנטל במדינה. הגדלת המיסוי על בעלי ההון והעשירים, יותר רגולציה על החברות הגדולות, השקעה גדולה יותר בחינוך, בבריאות וברווחה, הקצאת משאבים בדיור בר-השגה, פיקוח על הבנייה וחיסול מגמות ההפרטה - הם הדברים שעליהם מעמד הביניים צריך לצאת למלחמה. במקום הורדת מיסים, יותר חשוב שנתמקד בחלוקת הנטל מחדש ונחסל את כל מגמות ההפרטה בשירותים החברתיים שהובילה הממשלה בשנים האחרונות!