הגבעה הלא נכונה

המושג "להסתער על הגבעה הלא הנכונה" השאוב מן ההווי הצבאי, מתייחס להקצאת משאבים, השקעת אנרגיה ומיקוד במשימה, שלאחר השלמתה המוצלחת, במקרה הטוב לא הושג דבר או במקרה הפחות טוב הושגה תוצאה הפוכה מהמקווה - "גול עצמי".

מעקב לאורך זמן אחר התנהגותם ודרך פעולתם של נבחרים ומנהיגים של הציבור הערבי, מלמד כי מאמץ לא קטן הושקע ומושקע בהגברת ההזדהות של מגזר זה עם המאבק הפלשתיני, תוך עידוד הלאומניות עד לדרגה שבה פעילויות מסוימות נתפסות בציבור היהודי כבגידה. מנקודת מבטו של המגזר הערבי, זוהי תפישה לגיטימית. כיוון פופולרי זה מקנה בונוסים פוליטיים וכלכליים למנהיגי מגזר זה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. תוצאותיה של פעילות מתמשכת זו הניבה בין השאר את מסר ה"בדלנות" המתבטא בציון "יום הנכבה" שעמו מזדהים רבים מאזרחי ישראל הערביים מסיבות רציונליות, רגשיות, תרבותיות או היסטוריות.

אך האם "התבדלות" כזו, הנראית כה טבעית ולגיטימית בעיני חלקים בציבור הערבי בישראל, יש בה כדי לעזור לו להתמודד עם הבעיות הניצבות בשערו?

כדי לשרוד את המאה ה-21, על ישראל להיערך נכונה לתמורות הנובעות מתהליך הגלובליזציה, מהתפתחות הטכנולוגיה ומתפיסת איכות הסביבה. התהליכים הנגזרים משינויים אלו פוגעים בצורה מתמשכת בשכבות חלשות של ישראל בכלל, ובמגזר הערבי בפרט. להלן מספר דוגמאות של עיסוקים שיעברו שינויים דרמטיים:

• פועלי ייצור - מפעלי יצור בעולם העתיקו ומעתיקים את פעילותם לסין ולמקומות אחרים שבהם עלות הייצור זולה משמעותית ומאפשרת להם להתחרות בשווקים. זה קרה וקורה בענפי הפלסטיקה, הביגוד, ההנעלה, מכשירי חשמל ביתיים ועוד רבים אחרים. המשמעות היא ירידה מתמשכת בתעסוקה של עובדי ייצור ישראלים בלתי מקצועיים ומקצועיים כאחד.

• בנייה - תתפתחנה טכנולוגיות בנייה חדשניות ושימוש בחומרים מתקדמים אשר יגרמו הן להקטנת הצורך בעובדים מקצועיים ובמקביל - להעלאת הרף של רמת העובדים שיעסקו בטכנולוגיה יותר מתוחכמת. בכל מקרה, כבר זמן רב שעובדים בלתי מקצועיים בתחום הזה מגיעים אלינו ממזרח אירופה והמזרח הרחוק.

• רכב - טכנולוגיות למניעת תאונות - כגון בקרים המתריעים לנהג כשהוא מתחיל להירדם, או מאיטים אוטומטית את הרכב כאשר לא נשמר מרחק ראוי, או בולמים רכב בעת חירום - יקטינו את השוק של פחחות הרכב. אלקטרוניקה ומערכות משולבות יחייבו את שידרוג היכולות של המכונאים.

• חקלאות - הביקוש לחקלאות אורגנית יתרחב. על-מנת שמוצר יקבל תווית אורגנית, עליו לעמוד בתקנים מחמירים של הטיפול באדמה ובגידולים. כדי להכשיר אדמה כאורגנית, יש לנקותה מחומרי הדברה רגילים ומרעלים שנספגו באדמה כתוצאה מהטמנה או שריפה של פסולת - תהליך האורך שנים.

• עוזרות בית - בעוד עשרות בודדות של שנים, חלק ניכר מעבודות הבית - ניקוי שטיחים, שאיבת אבק ושטיפת רצפות - יבצע רובוט קטן ולא אדם.

• גינון - רובוטים יקצצו דשא, ובקרים חכמים יפקחו על ההשקיה והדישון. גננים ייאלצו להתמחות בחקלאות אורגנית ולהתעדכן באופן שוטף בחידושים בתחום.

במקביל, בקצב הגידול המשוער של המגזר הערבי, הוא יגדל בכ-60 אחוז בתוך כ-30 שנה, ורבים יצטרפו למאגר הבלתי מועסקים. תחזית זו אומנם מציגה אופק קודר למדי למגזר הערבי כמו לאוכלוסיות בלתי מיומנות אחרות, אלא שבהיערכות נכונה ניתן לקדם את פני הרעה.

חוויית המשתמש

לכל מדינה, וגם לישראל, יישמרו אפילו בעידן הגלובליזציה ענפי תעסוקה בעלי יתרון יחסי. הביקוש לעורכי דין, מנהלי חשבונות, רואי חשבון, שירות לקוחות, עובדי ממשל למיניהם, מורים וכיוצא באלה מקצועות, יושפע אך במעט מתהליכי הגלובליזציה. אך לא ניתן יהיה למנוע את הפגיעה הקשה במקצועות הרגישים לתחרות גלובלית. מה שיכול לשנות את פני הדברים הוא הפוטנציאל הגלום בענפי התיירות והתוכנה. כמות האתרים ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והדתיים שיש למדינת ישראל להציע לעולם יכולה לספק תעסוקה לכל כוח העבודה העודף שייווצר.

נצרת יכולה להפוך את הגליל למכרה זהב המתבסס על תיירות נוצרית, וכפרי הגליל יכולים לספק תרבות, אוכל, ולינה אותנטיים, הן לתיירות חוץ והן לתיירות פנים. אלא שכפי שכבר נרמז במאמר קודם, מצב איכות הסביבה באזור הוא בעוכרי יוזמות אפשריות בתחום זה. תיירות, זבל וביוב הזורם בחוצות אינם זיווג הולם. ספק אם תייר המטייל בגליל ולעת ערב מריח את הריח הדוחה של שריפת פסולת, יהיה שגריר נלהב של הגליל בקרב קהילתו. ישנן מסעדות חומוס מעולות בכפרים, אך לא מעט מחובבי החומוס מדירים את רגליהם ממקומות שהדרך אליהם חולפת על פני ערימות פסולת ועזובה רבה. כל זה חייב להשתנות לשם הבטחת אופק יותר ורוד למגזר הערבי. שינוי כזה אינו נעשה מעצמו. על הכפרים להפוך למזמיני אורחים, ליצור את מה שנקרא כיום "חווית המשתמש".

ישנו צרור של פעולות שתאפשרנה, כמכלול, להשיג את היעד של קידום התיירות בארץ ובמיוחד בגליל.

• כתנאי הכרחי, יש להכיר בכך שללא שינוי בדפוסי החשיבה, מצבם של תושבים ערביים רבים רק ימשיך להתדרדר. הדבר נכון גם לגבי כלל השכבות החלשות בישראל.

• פעילות לאומנית אינה תורמת, כמובן, ליצירת אופק ורוד יותר לאוכלוסיה. לא זו הגבעה שתביא את הבשורה, אלא להפך: היא יותר דומה ל"גול עצמי" המונע כל הזדמנות להיחלץ מהמלכודות שצופן העתיד.

• הגברת המודעות של תושבי הכפרים הערביים לצורך בשמירה על איכות הסביבה במרחב שבו הם חיים. לא חסרים תושבי כפרים המבינים זאת ומעוניינים לחיות אחרת. הם יהיו המנוף להנחלת תודעה זו בקרב כלל התושבים.

• גיוס הממשלה להשקעת המשאבים הנדרשים למימוש התוכניות. זהו אינטרס עליון של המדינה לעזור לפרוץ דרך שתאפשר מוצא לבעיה. הפגנת רצון ויכולת להשתנות מצד האוכלוסיה הערבית תגרור בהכרח את התגייסות השלטון, אם רק ישתכנע כי מדובר בסיפור הצלחה שבדרך. זוהי השקעה הצפויה להניב תשואה כלכלית, חברתית ופוליטית גבוהה.

• על השלטון לסייע במגוון תחומים: בהתנעת תהליכים חדשים של טיפול בפסולת בכפרים על-פי התקנים המקובלים במדינה, בעזרה כספית בפתרונות קצה של ביוב, בסילוק פסולת קיימת ובפיתוח תשתיות מתאימות שיעודדו השקעות פרטיות בענף התיירות הגלילית. על מיפוי פוטנציאל התיירות בגליל נעשו כבר עבודות די מפורטות.

• הרתעה אפקטיבית מפני המשך זיהום הסביבה. יש להרתיע - בפעולה משולבת של השלטון והתושבים עצמם - גורמים אינטרסנטיים השורפים פסולת משיקולים כלכליים הנוגדים את טובתה של האוכלוסיה המקומית.

גם את פוטנציאל התיירות של ירושלים, בתנאים של רגיעה מוחלטת, ניתן להשוות לזה של רומא. היא מציעה לא פחות עושר, לכל הדתות, בתחומים של היסטוריה, ארכיאולוגיה ודת. נראה כי קשה לעמוד בפני חבילות תיירות הכוללות את נצרת, ירושלים, בית לחם ופטרה. מדובר בפוטנציאל של מיליוני תיירים בשנה. אך גם כאן, ומאותם השיקולים, ככל הנראה יש מי שמסתערים בעקביות על הגבעות הלא נכונות.

בנוסף, למגזר הערבי בישראל יכול להיות יתרון יחסי בפיתוח תוכנה לעולם הערבי. יש ביכולת הטכנולוגית בישראל, בשיתוף עם זו של שילוב פתרונות המותאמים לצרכים במדינות ערב, לפתוח שווקים חדשים עבור המגזר הערבי. השתלבות עם עולם הפיתוח בישראל יכולה ליצור הזדמנויות עסקיות ופתרונות עבור גורמים במדינות ערב. ניצנים ליוזמות כאלו כבר קיימים וניתן למנף אותם.