בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עיתונאים בריטים מתקשים להסביר מה בדיוק עומד בשורש המהומות בארצם. הם מצביעים בהיסוס על 'תרבות הכנופיות' ומקווים שהעניין יירגע עד האולימפיאדה בשנה הבאה
|
הצתת מכונית בבירמינגהם [AP]
|
|
|
|
|
|
אנרכיה במונרכיה
|
עמיאל אונגר
|
אזלת היד שגילו כוחות הסֶדר בבריטניה בתחילת ההתפרעויות אפשרה להן לצמוח לממדי ענק. נעשתה כמעט כל טעות אפשרית. המשטרה ריכזה כוחות בבירה והזניחה ערים אחרות, הממשלה לא אפשרה אמצעי פיזור הפגנות חזקים יותר ורעיון ההידברות עם המתפרעים בזבז זמן יקר. האם מסתמן שינוי בטיפול במתפרעים או שהממלכה בדרך לאבדון?
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
המהומות בלונדון הביאו אותי להרים טלפון לכמה חברים ועמיתים. מה נשמע, שאלתי. ממש נורא, אמרו כולם, פשוט שוקינג. מישהו ניסה לשדוד אתכם, שאלתי, גנבו לכם את האייפון, נקלעתם לשריפה? לא, מה פתאום. מתברר שאיש לא חווה ישירות את המהומות. זה רחוק מדי, הסבירו, מדובר בשכונות שוליים, שבאופן רגיל ביומיום אין לנו מה לחפש שם. המקסימום ששמעתי היה מזוג חברים, שסיפר כי החליטו לבטל ביום שלישי יציאה לארוחת ערב ב"וורקינג דלהי", פשוט כדי לא להסתבך. מהשיחות הבנתי שהחברים בלונדון צופים במהומות בטלוויזיה בדיוק כמו שצופים בהן בישראל, במדריד או בטימבוקטו. אין להם שום נקודת חיכוך עם המציאות בשכונות הללו. מבחינתם הם חיים כאילו מדובר ביקום נפרד. לא התייאשתי. הרמתי טלפון לחבר, העובד כעורך-מתאם בדסק החדשות של אחד העיתונים הגדולים בבריטניה. ביום רביעי אחר-הצהריים כל העיתונאים שלו היו בשטח, בעיצומו של איסוף החומר לסוף השבוע. תגיד, שאלתי, מה התחושה שאתה מקבל מהעיתונאים שלך בשטח? זה באמת נורא כמו שנראה מרחוק? כן, אמר. כולם פה ממש בשוק. כולל עיתונאים שמכירים את המציאות באזורים הקשים וכבר סיקרו בעבר התפרצויות קודמות. הפעם מדובר במשהו שונה לחלוטין. זו פריצת כל המוסכמות, שבירת כל גבול בכל מה שקשור בחוק וסדר. האלימות והברוטליות חסרי תקדים. בבריטניה יש מדי פעם מהומות על-רקע חברתי, אולם הפעם זה סיפור שונה ומפחיד. שודדים חנויות, גונבים מאנשים ומציתים כדי לשרוף. והמשטרה, בשורה התחתונה, די חסרת אונים. שאלתי אם יש כבר ניצנים של הבנה מה גרם להתפרצות. והכוונה, מעבר להרג בטעות בידי שוטר שהצית את המהומות. הבנה עדיין אין, ונראה לי שייקח עוד זמן מה לעכל ולהבין מדוע כל זה התרחש בצורה אלימה כל כך, השיב. ייתכן שהתחלה של תשובות צריך לחפש במה שמכונה "תרבות הכנופיות". התופעה הזאת מוכרת בעיקר בארצות הברית, אולם היא קיימת גם כאן בבריטניה. כוונתך שלמהומות האלו יש פן גזעי, אך עדיין מפחדים לומר את המילה המפורשת? לא בדיוק. אלו אינן מהומות גזעיות במובן זה שקבוצה אתנית אחת נלחמת באחרת, אבל הייתי מנסח זאת כך: תרבות הכנופיות מזוהה יותר עם הקהילה השחורה. ואני אומר את זה בשיא הזהירות ומקווה שלא אתחרט על-כנותי. גם הדינמיקה של המהומות האלו נראית שונה. אכן. הדינמיקה לא רק שונה אלא גם מוזרה. בפעמים קודמות המהומות היו מקומיות והוגבלו לאזורים כמו בריקסטון, טוטנהם, ברדפורד. אולם הפעם המהומות לא הוגבלו למקום מסוים אלא התפשטו בו-זמנית במהירות ברחבי לונדון ומעבר לה. הכל התרחש במהירות מדהימה ויצא מכלל שליטה. אולי זה הממד הטכנולוגי, אפקט המדיה החדשה. זה חלק מהעניין. הכול קל יותר ומהיר יותר. ואם עוברת ידיעה ברשת על התאספות במקום מסוים, תוך דקות מגיעים עוד ועוד אנשים והעסק מתפתח ויוצא מכלל שליטה עוד לפני שהמשטרה מספיקה להגיע. על-אף שגם הם יושבים על הרשת. זו דינמיקה שמזכירה קצת את מהומות ה-G-20 האלימות ובאחרונה גם את מהומות הסטודנטים נגד העלאת שכר הלימוד. לא, ממש לא. המהומות הפעם שונות לחלוטין. הפעם לא מדובר באנשים שמפגינים. זו לא מחאה שיצאה מכלל שליטה. זו לא מחאה בכלל. לא נגד קפיטליזם או עוני או משהו אחר. זו שריפת בניינים לשם שריפתם, גניבה ושוד לשם גניבה. זה משהו שלא ראינו קודם ואנחנו עדיין לא יודעים לשים את האצבע ולומר במה מדובר. הדבר היחיד שברור הוא שמדובר בחֶברה חולה. יהיה צורך בהרבה "Soul Searching" כדי לרדת לשורש העניין, ולא בטוח שזה מה שיקרה באמת כי ברמה הפוליטית יהיו חייבים לדכא את העניין חזק ומהר ובזמן, לפני שיתחילו חגיגות האולימפיאדה בלונדון בשנה הקרובה.
|
תאריך:
|
15/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/08/2011
|
|
פזית רבינא
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
זה שיטטתי לחלוטין
|
15/08/11 23:57
|
|
הכנסת יוצאת לפגרת קיץ כשהמחאה החברתית-כלכלית מעוררת את שאלת יציבות הממשלה. יו"ר הכנסת רובי ריבלין התריע בשבוע שעבר שהכנסת לא תוציא את ימיה ושהבחירות יוקדמו השנה. לעומת זאת, סקרים שנערכו בעיצומה של המחאה לא מעידים על שינויים דרסטיים בדעת הקהל.
|
|
|
בכניסה למדרחוב ממילא, קרוב לרחוב המלך דוד, נמצא פסל מרגש, גדול-ממדים, של צדקיהו, המלך האחרון של ממלכת יהודה בבית ראשון. כבול בשלשלאות, עיניו נקובות וידיו פרושות בייאוש ותמיהה, הושב המלך 2600 שנה אחר גלוֹתו והוצב מול חומות העיר שבה מלך. במקום אחר, בבית יציקה ירושלמי, מוכן כעת פסלו של הרצל, שעתיד להישען על מרפסת הבית בירושלים, שבו שהה חוזה המדינה בעת שהגיע לפגוש את וילהלם השני, קיסר גרמניה. שני הפסלים הללו הם פרי ידיו של פרופ' אברהם דיסקין, מומחה בעל שם עולמי למדע המדינה. עושה רושם שהחיבור בין עבר להווה, בין תנ"ך לציונות ובין יהדות לדמוקרטיה הם עניין טבעי אצל דיסקין, שכעת מפרסם ספר חדש ללימוד יסודות האזרחות לבגרות בשם "משטר ופוליטיקה בישראל". מדובר בחידוש: לראשונה מזה שנים רבות, נכנס לעובי קורת הבגרות מומחה בסדר גודל כזה. המחאה החברתית השוטפת את ערי ישראל על הטוב והרע שבה, היא שיעור מצוין לכולנו. נפגשנו בתשעה באב כדי לשוחח חורבן, מחאה ודמוקרטיה.
|
|
|
ההליכים בתביעה שהגיש דודי זילברשלג נגד בכירי האתר "בחדרי חרדים" והחברה המפעילה אותו יהיו פומביים, כך החליט השבוע שופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מנחם (מריו) קליין.
|
|
|
אין לנו בארץ הזדמנות לראות מחזות רבים של מחזאים איריים והפעם יש לנו הזדמנות כזו לראות מחזה שכתב האירי בריאן פריל שהוא אחד המחזאים הידועים של אירלנד ונחשב לחשוב מבינם בתקופתנו.
|
|
|
בשבועות האחרונים, התרוצץ בתיבות הדואר האלקטרוני של בכירי הארכיאולוגים בארץ מכתב זעקה נגד הצעה של שרת התרבות הנוגעת למינוי יו"ר מועצת רשות העתיקות. לפי ההצעה יבוטל ההכרח למנות לתפקיד היו"ר דווקא חוקר החבר באקדמיה הלאומית למדעים, ויוכל להיבחר גם מי שאינו חבר בה. במכתבם טוענים החוקרים שעל התנאי הקיים להישמר, וזאת כדי למנוע מינויים פוליטיים לתפקיד.
|
|
|
|