לפני מונח הספר הקרוא, ואני שופט אותו כצבר יליד תש"ח, שהתחנך על מיתוסי ההקרבה והגבורה של מלחמת השחרור שלנו. כבר בפתיחה אני חייב לומר שהספר הזה רע, אבל חשוב. הסופר מקדיש את הספר: "לחברי המתים והחיים מהראל, ולחנוך קוסובסקי, גיבור חיל, שאוהב את מי שאני ועוין לי, איש הארץ, איש דמים, כמו כולנו. באהבה עמוקה לכל אותם שהיו שם בגיהינום הטבח וכן, גם הקימו מדינה".