המאבק על המיקרופון

מינויו של גילת התאפשר אחרי שאדלשטיין התפטר מתפקיד השר הממונה על הרשות. "רציתי את אמנון דיק", אומר אדלשטיין, "משום שסברתי שהוא מסוגל לבצע את הרפורמה. ללא הרפורמה - הרשות תדעך. כדי להיות יו"ר רשות השידור לא מספיקים רק כישורי ניהול. צריך מישהו שיֵדע לנהל מערכת יחסים עם משרד האוצר, עם הבנקים ועם הנושים. אחרי שהתפטרתי, ראש הממשלה לקח על עצמו את תפקיד השר הממונה, והודיע כמעט רשמית שאין כסף למימון הרפורמה".

מדוע? נתניהו אינו מעוניין ברפורמה?

"אני לא אומר שהוא לא מעוניין בה, אבל הרשות אינה בראש מעייניו. הוא עסוק כעת במתקפות החברתיות, המדיניות והכלכליות. איזה אחוז מזמנו הוא כבר יכול להקדיש לרפורמה ברשות השידור? אם כבר יש כסף, הוא יעדיף לזרוק עוד עצם לאוהלים. לצערי לא יכולה להתחולל רפורמה כשאין שר ממונה שזה תפקידו, שמזוהה עם העניין, ושאליו יבואו בטענות כשהבעיות לא נפתרות. כרגע יש אווירה של אין דין ואין דיין, ואין עם מי לדבר".

לא פעם אמרו שצריך לסגור את רשות השידור כדי לבנותה מחדש. מה שקורה הוא שהרשות שורדת ורק השלטון הוא זה שמתחלף...

"אמרו גם שלא יצטרכו לסגור כי היא תמות לבד. כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי שלא אצליח להגיע לשום דבר. חמישים שנה מנסים ושום דבר לא הולך. אמרתי שאם היו מפילים עליי את התיק הזה בקדנציה הראשונה שלי כשר, כשהייתי חסר ניסיון, אולי הייתי מתפתה למהלך הסגירה במקום להתעסק עם 10 ועדים ולהתווכח על כל פיפס. היום אני יודע שאם היא תיסגר - היא אף פעם לא תיפתח מחדש, לכן צריך להמשיך ולהבריא את הרשות".

אתה סומך על גילת שימשיך את הרפורמה?

"אמיר הוא בחור טוב. אני עצמי המלצתי עליו כחבר הוועד המנהל, אבל לא כיו"ר. הוא לא הטיפוס שיבוא למנכ"ל בנק הפועלים וישיג הלוואה בתנאים מועדפים או מחילה על החוב".

האם מדובר באמת בוועד המנהל "הפוליטי ביותר בתולדות רשות השידור"?

"רוב חברי הוועד המנהל שאני המלצתי עליהם, לא נבחרו. אני לא מכיר את האחרים".

דוח מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שראש הממשלה נתניהו פסל את מועמדו של אדלשטיין וקידם מינוי מועמד משלו. "מעורבות של ראש ממשלה במינוי מועמד שהשר הממונה המליץ עליו, ראוי שתהיה רק במקרים חריגים, במיוחד כשמדובר במועמד מקצועית נטול זיקה פוליטית", כתב המבקר.

בעקבות סערת המינויים החדשים, שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה ובה הופיע בכיר ברדיו, עטור פאה נכרית, שקולו עוות ובפיו האשמות חמורות כלפי מינויי מירו ובן מנחם. אתר האינטרנט של העיתונאי יואב יצחק, 'News1', חשף באמצעות השמעת ההקלטה במהירות מוגברת, כי מדובר במנהל קול ישראל המודח, אריה שקד. שקד עצמו סירב להתייחס לפרשה.

מקור ב'קול ישראל', שסירב אף הוא להיחשף בשמו, אומר כי שקד הודח על-ידי גילת, משום שהוא היה מנהל חזק ו"עצמאי" מדי, שסירב להסכים לשיטה שבה מלשכת רה"מ מתקשרים להתלונן על אמירה ביקורתית נגד הממשלה מצד שדרנים כמו קרן נויבך "הבולשביקית" או ירון דקל. לא פעם הוא קיבל טלפונים כאלה ודחה אותם על הסף. "מה לא אמרו עליו", מתלונן המקור, "שהוא שמאלן פוסט ציוני, שהוא סוכן של קדימה, אפילו סיפרו שהוא מיועד להתמנות לתפקיד מנכ"ל קדימה".

וזה לא נכון?

"איש מחברי קדימה כלל לא מכיר אותו".

אז מה הסיפור באמת?

"מי שהיה מעורב בכל המהלכים הוא שעיה סגל, היועץ 'המשפחתי' של משפחת נתניהו. חברו הטוב של יוני בן מנחם, שמוטי שקלאר סירב בשעתו להאריך את כהונתו כמנהל הרדיו. סגל דאג להחזיר את חברו הטוב לתפקיד בכיר, לא פחות מאשר מנכ"ל. כעת", מוסיף אותו גורם, "השלימה לשכת נתניהו את ההשתלטות על התקשורת. מול 'ידיעות אחרונות' יש להם את 'ישראל היום', את ערוץ 2 השמאלני הם מכים באמצעות הכנסת פרסומות לשידורי הכבלים והלוויין, ואת רשת ב' המובילה והמצליחה הם הופכים ל'קול ישראל היום'... אבל הם לא מכירים את יוני בן מנחם. כאשר הרוח תשתנה, בן מנחם ישתנה בהתאם והוא יהיה הראשון לתקוע סכין בגבם".

מינוי המנכ"ל לא היה מותנה תמיד בהסכמה פוליטית? מדוע רק מימין זה פסול?

"המינוי צריך להיות מקצועי ולא פוליטי. בוועדת האיתור היה רוב מובהק לאנשי נתניהו. היו שם גילת, הורוביץ שהיה יועצו של נתניהו, ומשה דיין שמונה על ידו לתפקיד נציב שירות המדינה והוא מחויב לו".

והיו עוד אנשים. איזה אינטרס פוליטי יש לעו"ד אביעד הכהן או ליונה אליאן?

"לא יודע. היה רוב גם בלעדיהם. הנה נקודה למחשבה: אביעד הכהן הוא הפרשן המשפטי של 'ישראל היום', ויונה אליאן לא תצא נגד הגורמים המקצועיים".

דוגמה ל"רוח המפקד" המנשבת במסדרונות הרשות, מביאים המתנגדים מאירוע שהתרחש בחודש שעבר, ביום צאתו של ראש הממשלה נתניהו לביקור רשמי בחו"ל. בדרכו לשדה התעופה התעכב נתניהו בבית החולים לניצולי שואה תשושי נפש. ברבע לשמונה בבוקר, לקראת סיום יומן הבוקר ברדיו, התקשר יועץ התקשורת שלו גידי שמרלינג לעורך יומן הבוקר גיל ליטמן, עורך טוב ומוערך, וביקש להכניס לשידור את מנהל בית החולים. ליטמן סירב מחוסר עניין וזמן.

כמה ימים לאחר התקרית מצא ליטמן את עצמו נזרק מיומן הבוקר אל יומני החצות הליליים. ב'קול ישראל' הסבירו שמיכאל מירו, מנהל הרדיו החדש, דרש ממנהל החטיבה מוטי אמיר לבצע שינויים מרחיקי לכת, להוציא מגישים דוגמת רן בנימיני ויואב קרקובסקי ולהכניס במקומם מגישים "מתאימים" לרוח החדשה, כמו נסטלבאום מהטלוויזיה או זהר סדן שהוא "מאוד נחמד אך הוא בכלל שדרן מוזיקה מרשת ג'"...

"אלה שקרים מצד גורמים אינטרסנטיים המטילים דופי בהחלטותיי המקצועיות ובשידור הציבורי", אומר מירו. "בכוונתי להנהיג שינויים בכל רשתות הרדיו כדי לקדם את הרדיו כמי שמייצג את העמדות הרווחות בציבור על כל גווניו וללא משוא פנים".

"ההתקפה על סדרת המינויים לוקה בצביעות מתחסדת", אומרים גורמים אחרים ברשות. "כאשר השמאל בשלטון, פתאום אין מינויים פוליטיים והכול כשר למהדרין. הגיע הזמן להוריד את המסווה מעל פני המתקיפים".

לשר יולי אדלשטיין מצדו, יש דווקא דוגמה הפוכה.

"השבוע רואיינתי על-ידי אריה גולן בנושא המחאה החברתית ונשאלתי לפשר התמונה שפורסמה בעמוד הראשון של אחד העיתונים, שבה נראים נתניהו ושטייניץ צוחקים במלוא פיהם. הכיתוב היה 'ממה הם כל כך נהנים?' אמרתי לגולן שאם הייתה תמונה של ביבי בפנים קודרות היו כותבים 'למה הוא לחוץ?' אחריי עלתה לשידור חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואמרה לגולן, אתה רואה אריה, השר אדלשטיין כבר נותן לך הוראות מה לשדר... גולן המהם בהסכמה ולא אמר לה - תסלחי לי גברת, מי פה נתן לי הוראות?"

גם אם יש ממש בטענות בדבר מגמה חדשה להצרת צעדי המגישים והגבלת חופש הביטוי שלהם, טענה המוכחשת מכל וכל ע"י ראשי הרשות, הרי שלאוזניים רבות אותו חופש ביטוי הוא חד-סטרי לחלוטין. המקהלה המתוזמרת של עיתונאי הרשות צורמת מזה שנים לאוזניים ימניות. נכון הוא שבעידן התקשורתי של המאה ה-21 כבר אין מקום לרובוט היושב מול המיקרופון או המצלמה, כשהוא נעדר אישיות או אמירה אישית. העידן החדש מתאפיין באינטימיות מסוימת בין המגיש לצופה או המאזין, המושגת באמצעות אמירות אישיות. אלא שרבים שואלים מדוע תמיד ההערות באות מאותו כיוון והחצים מופנים תמיד לאותו צד.

על כך משיבים ממורמרי הרדיו, שביקורת תקשורתית מופנית תמיד כלפי הממשלה ולא כלפי האופוזיציה. הכלל הוא נכון, אומרים גורמים ברשות, אבל משום מה הוא נכון במיוחד כאשר הימין נמצא בשלטון...

בעתירה לבית הדין נגד מינויו של מיכאל מירו לתפקיד מנהל הרדיו, טוענת אגודת העיתונאים שהליכי המכרז שבהם נבחר מירו במקומו של שקד לא היו תקינים. לטענתה, הישיבה שבה אמורה הייתה ועדת המכרזים להתכנס בוטלה במפתיע והמועד החדש נקבע ליומיים לאחר שהמנכ"ל מוטי שקלאר פרש. שקלאר לא נכח בישיבה אף שהובטח לו כי יוכל להשתתף בה גם לאחר סיום תפקידו. בקיצור, המכרז לא קוים עד שהובטח הרוב הדרוש ליו"ר כדי להדיח את שקד ולמנות את מירו. עוד הם טוענים, כי על חברי הוועדה הופעלו לחצים פוליטיים מכיוון שרים ואנשי ראש הממשלה.

האמת היא שדווקא אנשי אגודת העיתונאים עצמם היו אלה שדרשו שלא לקיים את הישיבה במועדה בטענה שישנם כמה עניינים הקשורים בניגוד אינטרסים לכאורה של כמה מחברי הועד המנהל החדשים.

"שקד כיהן כמנהל הרדיו למרות שמעולם לא נבחר במכרז", אומר גורם המקורב להנהלת הרשות. "קל מאד לבוא ולהאשים את היו"ר בפוליטיזציה, בעוד שהוא עצמו לא היה מעולם איש פוליטי אלא איש תקשורת מקצועי. די לקרוא את דוח מבקר המדינה על עשרות המינויים בפועל שנעשו בשנים האחרונות ללא מכרזים, כדי להבין שכעת, עם מינוי הוועד המנהל החדש, ניתן סוף-סוף לקיים מכרזים כנדרש ולמנות את האנשים הראויים ביותר לתפקיד".

לשאלה מדוע לא התקיימו מכרזים נוספים במשך כל שנת כהונתו של גילת - אף שהייתה חוות דעת משפטית שניתן לקיים מכרזים כאלה - ומה הייתה הבהילות להחליף את שקד, עונה דוברת הרשות כי הוועד המנהל מונה לתפקידו רק במאי 2011 ומיד הוחל בקיום המכרזים. ברשות דוחים מכול וכול את הטענות כאילו מדובר במכרזים תפורים על-פי נטיות פוליטיות. במכתב למבקר המדינה כותב השבוע אמיר גילת כי "הרשות אינה פועלת ל'הדחות' המוניות. כל מטרתנו הייתה לעקור מהשורש אחת ולתמיד את תופעת המינויים בפועל ברשות השידור, ולא לתת יד להארכה נוספת של מינוי בפועל".

שאלתי את השר יולי אדלשטיין אם היו בלשכת נתניהו דיונים לגבי אריה שקד, והאם נכונה השמועה שהגברת נתניהו התערבה במינויים ברשות. "בחוגים פוליטיים בוודאי מדברים על תפקיד מנהל הרדיו, אבל אלה לא דיונים אלא שיחות לא רשמיות בין אנשים. היו שצידדו בו ואף כינו אותו 'ליכודניק', והיו שהתנגדו נמרצות. אני לא זוכר כל מעורבות של שרה נתניהו בעניין בתקופתי".

אתה עצמך לא רצית את בן מנחם בתפקיד מנהל. אתה ודאי זוכר שהוא מנע את עלייתך לשידור יחד עם יתר מתנגדי ההינתקות, בשל נאמנותו לשרון, שמינה אותו לתפקיד. מה דעתך על מינויו הנוכחי?

"אני לא רואה בכך שום דבר שלילי או חמור. אין לי מושג באיזו מידה יש לשניים, מירו ובן מנחם, כישורי ניהול. אבל ההאשמה בפוליטיזציה היא משהו אוטומטי. ברגע שהמינוי בא מימין מיד אומרים שמינו את מלחכי הפנכה של נתניהו. חבל לי שהרפורמה לא מתבצעת. זה יותר חשוב. אני משוכנע שאם הרפורמה הייתה מתבצעת, המינויים היו עוברים בצורה חלקה הרבה יותר. כעת, זה מה שעומד במרכז העניינים".

"ועדת האיתור בראשותו של גילת בחנה באופן מעמיק את המועמדים וקיימה כמה שלבי בחינה וראיונות אישיים עם כל המועמדים. בסיומם, החליטה הוועדה פה אחד להמליץ על יוני בן מנחם", אומרת לינדה בר דוברת הרשות. "הוא התבלט בכישורים, ביכולות ובניסיון שהוא מביא עמו לתפקיד, הוא משדר ייצוגיות, חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה, איש נעים הליכות שהוכיח את נאמנותו ומסירותו לרשות השידור, הוא פירט את משנתו ביחס לדרך שבה על הרשות לפעול בנושאי תרבות, דרמה, מורשת ישראל ותעודה".

אגודת העיתונאים בירושלים לא הצטרפה לעתירה לבג"צ נגד מינויו של בן מנחם. גם כמה חברי ועד העיתונאים ברשות השידור בתל אביב ובראשם שמעון וילנאי הוותיק, הודיעו כי הם מתנגדים להגשת העתירה וכי בכוונתם לפרוש מהאגודה.

היו"ר גילת לא מתרגש מהביקורת, אומרים מקורביו. מה שחשוב היום בעיניו הוא להשלים את מהלכי הרפורמה בתנאים שנוצרו. לאחר החלטת נתניהו כינס גילת את הועד המנהל לקבלת שורת החלטות ובראשן מימוש נכסים. בבעלות הרשות כמה מבנים הנמצאים באזורים יקרים ביותר בתל אביב ובירושלים. מתחם בית החולים "שערי צדק" לשעבר ברחוב יפו עשוי להניב סכום המוערך ב-150 מיליון שקלים. כך גם מתחם הרשות בתל אביב, הממוקם באחד האזורים היקרים ביותר בקריה.

"איך הם יעשו זאת? לא ברור", אומר דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, הוא עצמו עורך ומגיש ב'קול ישראל' והיה ממובילי ההסכם עם העיתונאים. "120 מיליון שקל ילכו לכיסוי חובות של אותם נכסים. זה בלוף. לא יהיו כל הכנסות. נתניהו ידע את הנתונים, ובעצם באותה ישיבה בלשכתו היה מי שהתריע על כך אך הוא התעקש וכך הסתיימה הישיבה. זה אומר דבר אחד - נתניהו לא מעוניין ברפורמה".

ברשות אומרים שכל ההערכות הללו שגויות. "בימים הקרובים יקבע שמאי מוסמך את שווי הנכסים. ברור לחלוטין שבידי הרשות יישאר סכום הגון למימוש הרפורמה", אומר גילת.

אגודת העיתונאים החלה ללחוץ על שרים וחברי כנסת בקואליציה לשנות את החלטת נתניהו. בקרוב הם יחלו בצעדים ארגוניים ובתביעות משפטיות על אי עמידה בהסכמים, ובתביעה ליישום מיידי של תוספות שכר שלא ניתנו בשל ההבטחה כי יבואו לידי ביטוי עם יישום הרפורמה.

גילת פנה לאחרונה למבקר המדינה במכתב חריף ובו טען כי "גורמים פתחו במסע שיסוי, הכפשות ושקרים, תוך שהם מנצלים כל נתיב אפשרי להפצה של דברי הבל, דיסאינפורמציה ובדותות וכי חברי הוועד המנהל של הרשות משוכנעים כי תרגילי ההפחדה האישיים והשיהוי נועדו לעצור את תחילתה של המהפכה הניהולית המתוכננת על-ידינו. מי מנהל את רשות השידור?" שואל גילת, "האם יהיו אלה קומץ בעלי זרוע שאינם מהססים לאיים ולפעול ל'שריפת המועדון' כדבריהם, או ועד מנהל נבחר שאימץ לשם שינוי והפתעה את ההחלטה לנהל את רשות השידור ולא להיות מריונטה של קבוצת בעלי עניין כוחנית ששלטה ללא מְצרים ברשות?"

ויש ברשות מי שכבר מבכים את לכתו של מוטי שקלאר. "הוא אולי לא מנהל דגול", אומר אחד הבכירים, "אבל איש אינו יכול לקחת ממנו את מה שעשה כאן. הוא איש של ערכים עם דרך ארץ. הוא הלך עם האמת שלו, אמת יהודית, ישראלית, ציונית צרופה. אם היו לוקחים ממנו את הצד הניהולי ומשאירים לו את צד התוכן, כל ה'נסטלבאומים' למיניהם לא היו אוכלים לו את הקורקבן. המקום הזה לא ראוי לו".

בקרוב יפרוס גילת את חזונו לרשות השידור כמובילת השידור הציבורי במדינת ישראל. הוא מתכנן להקים מדיום חדש נוסף על הרדיו והטלוויזיה. מדיה חדשה, באינטרנט ובסלולרי, שתמצב את הרשות ותוכיח כי גם לשידור ברמה גבוהה יכול להיות רייטינג גבוה. בינתיים הוא מבקש שיניחו לרשות מההתקפות ומההשמצות ושיאפשרו לה, סוף-סוף, להשלים את הרפורמה ולצאת לדרך חדשה. אשרי המאמין.

גילוי נאות: כותב שורות אלה שירת ב'קול ישראל' 17 שנה. הדברים הנכתבים כאן הם תוצאה של שיחות רבות עם אנשים ברשות בעבר ובהווה, רובם הגדול, חוץ משניים, סירבו להיחשף בשמם והסתפקו ב"שיחות רקע", איש-איש וטעמו עִמו. חלקם - מחשש שיבולע להם כעובדי הרשות. יו"ר הרשות אמיר גילת הודיע כי הרשות מנועה מלהגיב לחלק מהדברים, שכן מדובר בעניינים שעומדים ותלויים בבג"צ ובבית הדין לעבודה, בשתי עתירות שהגישו אגודות העיתונאים בירושלים ובתל אביב.

בנסיבות אלה, שבה ונשמעת בקול רם הטענה על השתלטות הפוליטיקאים על הרשות. הטענה הזו מושמעת עם כל שינוי ברשות מזה יותר מ-30 שנה, ובמיוחד כאשר מכהנת בישראל ממשלת ימין. כמעט שלא היה מנכ"ל או יו"ר שלא זכה לשמוע טענות על כך שהוא נתמנה פוליטית ע"י לשכת ראש הממשלה. בספר "זיכרונות אחרי מותי" שכתב יאיר לפיד, כביכול מפי אביו טומי, מתואר המסע שליווה את כניסתו לתפקיד מנכ"ל הרשות ב-1979, בימי ממשלתו הראשונה של מנחם בגין:

• "בצוותא התארגן כנס אמנים סוער נגדי. נאומים חוצבי להבות נישאו, עצומות נחתמו, יוסי בנאי עלה לבמה והקדיש לי את שירו של נורמן תומס 'הפשפש עלה למעלה', לקול מצהלות הקהל... היה זה אחד מאותם רגעים בהם התגלה השמאל הישראלי במלוא טמטומו המתנשא. כולם הסבירו תחת כל מיקרופון רענן שהם מוחים על כך שהמינוי שלי הוא 'מינוי פוליטי'; אבל איש מאבירי הדמוקרטיה הדלוחים האלה לא אמר מילה כשיצחק לבני מונה בידי הממסד המפא"יניקי הישן לאותו תפקיד בדיוק, מפני שהיה איש שמאל מובהק ומקורבו של גד יעקבי. כשזה היה מישהו מהמחנה שלהם, ההסתייגות שלהם ממינויים פוליטיים הייתה כלא הייתה".

ותיקים ברשות השידור אומרים בתגובה שטומי לפיד אכן בחר "ליישר קו" עם השלטון. מיד עם כניסתו לתפקיד, הדיח את מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ואסר על ראיונות עם אנשי אש"ף.

גם אמיר גילת, שמונה לתפקיד יו"ר הרשות לפני כשנה, לא נמלט מגורל דומה. מתנגדיו, והם לא מעטים, אומרים שמדובר באיש של נתניהו, ששימש יועצו ודוברו האישי. מיד עם כניסתו, הם טוענים כנגדו, הסתער גילת על התפקיד והחל לנקוט צעדים שנועדו להכשיר את הקרקע להשתלטות לשכת ראש הממשלה על לוח השידורים. העובדות הן שגילת אכן שימש תקופה קצרה (כתשעה חודשים ב-2005) בתפקיד יועץ שר האוצר נתניהו, אבל את מרבית הקריירה המקצועית שלו, כעיתונאי וכיועץ תקשורת ודובר, עשה במערכת 'מעריב' ובאוניברסיטת חיפה.

"זה לא משנה את העובדות שגילת בא עם רשימת חיסול שהוכנה בלשכת ראש הממשלה", אומר עובד בכיר ברשות. "התברר לנו שכבר בינואר השנה הכול נתפר מראש: בן מנחם יהיה המנכ"ל, מירו מנהל הרדיו ומשה נסטלבאום מנהל הטלוויזיה. בקרוב נראה את המכרז התפור הבא".

בעתירה שהגישה אגודת העיתונאים לבית הדין לעבודה נגד הדחתו של אריה שקד ומינויו של מיכאל מירו, מצהיר מנכ"ל האגודה יוסי בר מוחא שהיו"ר גילת לא היסס לומר לו בשיחותיו עִמו כי שקד הוא "עצמאי ולא נאמן, ובלשכת ראש הממשלה לא מעוניינים שימשיך בתפקידו". עוד מצהיר בן מוחא כי בשיחה אחרת אמר לו גילת במפורש שנתניהו מעוניין ביוני בן מנחם לתפקיד המנכ"ל.

בלשכת היו"ר גילת מסרבים להגיב. "הדברים תלויים ועומדים בבית המשפט ושם יוכח מהי האמת. אנחנו מכבדים את בית המשפט ולא נעשה כמעשה העותרים וננהל את המשפט באמצעות התקשורת", אומרת דוברת הרשות, לינדה בר.