|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה לא מביא הביתה התייר הישראלי המצוי כשהוא חוזר מחופשתו במלון? יש לו ממנו שלל של מזכרות נוסטלגיות, כמו מגבות, מאפרות ואפילו ברזים עקורים. לי, למשל, יש אוסף של קוביות-סוכר, סבונים, חפיסות-גפרורים, כרטיסי-ביקור ו...תוויות של "נא לא להפריע"
|
|
אוספים מזכרות מהטיול [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
התייר הישראלי המצוי, שמבלה את חופשתו במלון, נוהג לחזור ממנו הביתה עם מזוודה עמוסת מזכרות נוסטלגיות. על-פי ממצאיו של מכון "סקרים" התל אביבי, הפופולריות שבהן היא, עדיין, המגבת, ממש כמו בימים עברו. זו, שמלבד היותה מזכרת לשמה לחופשה רטובה, גם משמשת אותו ביומיום שלו. מי לא זוכר את אותם הימים שבהם גם למאפרה הייתה עדנה משלה? בתקופה שהעישון היה מותר וחופשי - היא ניצבה כמעט על כל שולחן במלון. מסתבר שגם אלה שלא עישנו - חמדו אותה למזכרת ביתית נאה, במיוחד כששם המלון התנוסס עליה לתפארת. היום, מן הסתם, היא משמשת בבית לצרכים אחרים.
על-פי כל מילון פסיכיאטרי מצוי, נחשב התייר הישראלי שלנו לקלפטומן בפוטנציה. לפחות כשהוא מתארח במלון. כזה שנוטל, באורח אובססיבי, כל חפץ שנקרה בדרכו, כמו חבילות של נייר טואלט, עטים, ואפילו (זוכרים את טורקיה?) ברזים שנעקרו ממקומם.
אם להאמין לממצאיו של מכון הסקרים, הרי שממש כל תייר ישראלי רביעי נגוע בנגע סחיבה כלשהי ממלונו. למען הגילוי הנאות, כאן המקום להתוודות שגם כותב שורות אלה נגוע בנגע הזה, אלא שכל שליפותיו מן המלון הן בגדר המותר.
יצר אספנות
היו זמנים שליקטתי ממנו מזכרות מתוקות, בדמותן של קוביות-סוכר קטנטנות, עטופות בעטיפה צבעונית, ועליהן ספרותיו של משחק הדומינו. אוסף כל הספרות הדרושות סיפק לי את המשחק במלואו, ומלבד שהפקתי ממנו שעשוע של ממש, שימשו אותי הקוביות כממתיקי כוס התה שלי. באמתחתי מצויה אסופה ריחנית של כאלף סבונים קטנים, בכל השפות ובכל הגוונים, שאותם ליקטתי מחדרי הרחצה של המלונות והמפיצים, עדיין, ניחוחות נעימים. יש ברשותי גם אוסף גדול של תוויות "נא לא להפריע" ובצידן האחורי "בבקשה לסדר את החדר", בכל השפות ובכל הגוונים. הסרתי אותן מדלת החדר שלי במלון, אף שהן נועדו לשמש כאות-פעולה לחדרנית המנקה. היום הן משמשות לי מזכרת נאה לשמו ולמענו של המלון, במקרה שארצה לחזור אליו ביום מן הימים. אותם דברים אמורים בניירות המכתבים והמעטפות הצבעוניות של כל המלונות שבהם שהיתי.
לצורך העניין מצוי באמתחתי גם שלל של מאות כרטיסי- ביקור מבתי המלון שעל פני הגלובוס. וכאן, מן הסתם, המקום להזכיר לטובה גם את האוסף הגרנדיוזי של קופסאות הגפרורים, שמעטרות את שולחני הביתי. לא, חלילה, משום היותי פירומן, אלא כמזכרת חמה מבילוי חופשתי.
וידוי אחרון מתייחס לימי ילדותי, בהם נהגתי לאסוף בולים, תמונות של שחקני כדורגל וגם סביבונים. אבל האוסף העכשווי שלי, שמסתכם בקוביות-סוכר, סבונים, תוויות "נא לא להפריע" וחפיסות-גפרורים - עשוי, מן הסתם להעיד, שגם בזקנותי עדיין לא נגמלתי מיצר אספנות הנעורים שלי.
|
| תאריך:
|
21/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
21/08/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
לבעלה של שרה קוראים ביבי, ולאשתו של עמי איילון קוראים ביבה. אל תשאלי אותי למקור השם. חז"ל הורונו לא לחקור במופלא מאיתנו. ולמרות המלצת חז"ל, מצאתי עצמי סקרן להבין איך הראש של ביבה עובד. הפכתי והפכתי, ולכלל מסקנה לא הגעתי. אין לי מושג למה, אבל בדמיוני, ביבה איילון ואת, תאומות אידיאולוגיות.
|
|
|
|
|
הנה קיבלנו בימים האחרונים תזכורת מצלצלת (מתקפת טרור וטילים על יישובי הדרום והשפלה) המוכיחה בעליל כי אין אנו מדינה ככל המדינות, אלא עוד בטרם נולדה היא נאבקת על חייה. וכפי שאנו קוראים בליל הסדר, בהגדה של פסח, "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" וגו'.
|
|
|
|
|
רצועת עזה ניצבת במקום הראשון בעולם מבחינת צפיפות האוכלוסיה. רוב תושביה, כ-1.5 מיליון נפש, הם פליטים פלשתינים, שרבים מהם חיים במחנות פליטים זה עשרות שנים. על-פי הערכה, 80 אחוז מהם חיים בעוני. רצועת עזה מורכבת משמונה מחנות פליטים ומשתי ערים, עזה וג'בליה, וכל אלה רועשים, צפופים ומלוכלכים.
|
|
|
|
|
תפוח האדמה אשר מקורו כנראה בדרום אמריקה, יובא לאירופה לאחר שמגלי הארצות וציים של מדינות אירופאיות, שהו באמריקה. הללו הביאו את תפוח האדמה -"הבולבוס" ליבשת האירופאית, שם הפך לאחד המרכיבים העיקריים במטבח האירופאי. אחד המנהיגים להם מייחסים את גילויו של תפוח האדמה הנו פרידריך הגדול, אשר הבין מיד את הערך הגלום, בגידול זה. הולינסהד מתאר בספרו כי פרידריך הגדול הבין מהאיכרים באזור העיר פיליפסבורג, כי הללו הצליחו לשרוד במספר מלחמות מול האוסטרים והצרפתים ואף הפרוסים בשל מאכל משביע זה. אף כי בתחילה נראה לא אסתטי למדיי 1.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
