מבלי להיכנס לאמיתות הדיווח על שלושה חיילים שעלו לאוטובוס בבני ברק במטרה להגיע לבסיסם בצפת, ונתקלו בעוינות מצד הנוסעים ובמבקר
אגד שדרש מהם לפנות את מקומם לטובת נוסעים חרדיים, הרי שמדובר בסוגייה לא פשוטה.
כיום מאפשר קואופרטיב אגד לשמור מקומות לנוסעים בשמונה קווים בינעירוניים בלבד. שבעה מהם משרתים את הציבור החרדי (בישובים דוגמת בני ברק, חיפה, רכסים, צפת וירושלים), ורק אחד עבור הציבור הכללי - הקו לאילת.
אגד מכנה זאת בשמות מכובסים של הבטחת מקומות כדי להגיע למקומות קדושים, אך האמת חייבת להיאמר: מדובר בעוד פינוק שנותן אגד לחרדים. שירותי ה-VIP הללו כוללים מחירים מוזלים, סלקציה בין נוסעים חרדיים לשאינם, דילוג על תחנות אסטרטגיות במסלול, הפרדה בין גברים לנשים ושאר תופעות שמקומן לא יכירן בתחבורה המתיימרת להיות ציבורית. על חלקן עמדנו כאן ב-News1 בהרחבה בשני תחקירים (ראו משמאל).
כעת נוספת לכל שאר החולאים גם סוגיית המקומות השמורים. חייל, זקן, או כל נוסע אחר שלא נחשף לכך שמדובר באוטובוס "שמור", שירצה לעלות לקו "חרדי", עשוי להיתקל במחסום - כאשר יגיע יאמרו לו שכל המקומות הוזמנו מראש. מאחר שמותר להסיע עד עשרה נוסעים בעמידה, רוב הסיכויים שלא יוכל לעלות לאוטובוס. הזכות להזמין מקום שמורה אומנם לכלל האוכלוסיה, אך האופציה הזו מתפרסמת רק במודעות בריכוזים ובעיתונים חרדיים. היא מאוזכרת גם באתר אגד, אך לרוב מגיע נוסע לאתר זה רק כאשר הוא מבקש לקבל מידע מיידי. את הסיבה לפרסום דווקא בקרב חרדים מסבירים בכך שהרוב המוחלט של הנוסעים הוא חרדי. ברור, פשוט כי תפרם את הקו לאוכלוסיה הזו ולא איפשרתם עצירה בתחנות אסטרטגיות במסלולי הקווים.
תחבורה ציבורית אינה יכולה להתבסס על מקומות שמורים. מקומות שמורים הם פריווילגיה. ברכבת, למשל, רק בקרון אחד מתוך כל הקרונות יש מקומות שמורים. נוסע המבקש לשבת בו, נדרש לשלם תוספת של חמישה שקלים. באגד, לעומת זאת, כל המושבים באוטובוס יכולים להיות שמורים, והנוסע לא נדרש לשלם תוספת כלשהי עבורם. לא עוד נימוס אלמנטרי שלפיו "כל הקודם זוכה". לחרדים ממציאים חוקים חדשים גם אם הם מנוגדים לאל"ף-בי"ת של הוגנות.
יכול להיות שיש הצדקה למקומות שמורים. בתקופות בין הזמנים, חופשת בני הישיבות, רבים יוצאים לטייל. משפחות ברוכות ילדים המעוניינות לעלות על אוטובוסים עלולות למצוא אותם מלאים עד אפס מקום, וצריך להתחשב בהן. מקומות שמורים טובים כאשר אין מענה אחר, וצריכים לבוא בנוסף לאוטובוסים זהים (שנוסעים באותו מסלול, עוצרים באותן תחנות ומשלמים עליהם את אותו מחיר). באגד אומרים שמדובר בפיילוט לשבועיים, אבל החשש כי הניסוי יהפוך לדבר קבוע אינו נעדר בסיס, בפרט כאשר ישנן קבוצות לחץ שעשויות לדחוף לכך.
אם החזיר הזה כל-כך כשר ומוצלח, כטענתם, מדוע אפוא לא יפעלו להרחיבו גם לקווים בינעירוניים ארוכים נוספים שמשרתים גם את שאר האוכלוסיה?
פרט מעניין הוא שבכל התגובות שמוציא דובר אגד לעיתונות, כדי להצדיק עוולות המפלות לטובה את הציבור החרדי לעומת זה הכללי, הוא שהכל מתבצע "באישור
משרד התחבורה". במקום ליטול את המושכות ולהפסיק להיכנע להכתבות מצד אגד, משרד התחבורה לא רק עוצם עין, אלא נותן חותמת כשרות כלאחר יד לתופעות אלה מבלי לדון בהן לעומק ולגבש כללים שימנעו אפליה.
המערכת המשפטית אינה נדרשת לסוגיות אנטי-חברתיות אלו, כיוון שאף ארגון אינו עותר לבג"ץ, וגם קולן של רשויות הביקורת כמו גם המערכת הפרלמנטרית אינם נותנים דעתם לסוגייה. בחסות השקט הזה, תימשך הנגיסה בעוד ועוד חלקות טובות, וקווי אפליה יוסיפו ויתרחבו על-חשבון כולנו.
