מספר עורכי הפטנטים בישראל רשם בשנת 2004 עליה של 16.4% לעומת שנת 2003. עליה של 9% נרשמה במספר הפטנטים שהוגשו, ועליה של 38% חלה במספר הפטנטים שנרשמו. נתונים אילו עולים מסקירה שערכה חברת B&D דן אנד ברדסטריט ישראל, במסגרת חשיפת דרוג דנס 100 לשנת 2005 של משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל.
את דרוג דנס 100 של משרדי עורכי הפטנטים בישראל, מוביל כמו בשנת 2003, משרד ריינהולד כהן שות'. משרד ריינהולד, שהוקם בשנת 1934 ממשיך לצמוח ובמהלך השנה האחרונה נוספו למשרד 3 עורכי פטנטים.
במקום השני מדורג משרד ארליך ושות' שקפץ אל המקום השני מהמקום החמישי בדרוג בשנה שעברה. משרד ארליך, שהוא המשרד הצעיר ביותר בין המשרדים המדורגים (הוקם בשנת 2000) הגדיל השנה את מספר עורכי הפטנטים הפועלים במשרד ב-33%.
במקום השלישי ממוקם משרד סנפורד ט.קולב, שדורג בשנה שעברה במקום השני. במקום הרביעי מדורג משרד איתן פרל, לצר וכהן-צדק, וזאת על-פי הנתונים לפני ההשפעות של חילוקי הדעות בין השותפים, עליהם פורסם לאחרונה.
משרד לוצאטו את לוצאטו, המשרד הוותיק בישראל בתחום, שהוקם בשנת 1869, מדורג במקום החמישי ומשרד ירמיהו מ. בן דוד, במקום השישי, כמו בשנה שעברה.
כלכלני דרוג דנס 100 מדווחים, כי על-פי נתוני משרד המשפטים עמד מספר עורכי הפטנטים בישראל ב-2004 על 198 עורכים - תוספת של 28 עורכי פטנטים המשקפת עליה של 16.4% לעומת 2003. בשנת 2004 חלה גם עליה של כ-9% במספר הפטנטים שהוגשו, ועליה של כ-38% במספר הפטנטים שנרשמו. על-פי הנתונים, בשנת 2003 הוגשו לרישום 5,898 פטנטים ומתוכם נרשמו 1,814. בשנת 2004 הוגשו לרישום 6,414 פטנטים מתוכם נרשמו 2,499.
בדיקת שיעור הפטנטים המקומיים, מתוך כלל הבקשות שהוגשו בישראל, מעלה כי ב-2004 הוגשו 1,344 בקשות מקומיות לרישום פטנטים, מתוך סך כולל של 6,414 בקשות שהוגשו, כלומר כ-20% מכלל הבקשות. סך הבקשות המקומיות שאושרו עמד על 357, מתוך סך כולל של 2,499 בקשות שאושרו על-ידי רשם הפטנטים בישראל. לשם השוואה, בשנת 2003 עמד מספר הבקשות המקומיות לפטנטים שאושרו על 311, גידול של כ-15% .
23% מסך בקשות הפטנטים שהוגשו בישראל בשנת 2004 היו בקשות מקומיות, וישראל דורגה שנייה אחרי ארה"ב שהגישה 36% מסך הבקשות. שאר המדינות: גרמניה (8%), בריטניה (7%), צרפת (4%), יפן (3%) ושאר המדינות (19%).
רוב הפטנטים שנרשמו בישראל בשנת 2003 היו בתחום הכימיה האורגנית (34%) ובתחום המכניקה (30%). שאר התחומים: תקשורת (14%), ביוטכנולוגיה (7%), מחשבים (7%), כימיה תעשייתית (5%) ואלקטרוניקה (3%).
