|   15:07:40
דלג
  חגית ששר  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שעת מחנך

מערכת החינוך היא ספינה כבדה מאוד. אתה לא יכול להזיז את האזימוט ב-180 מעלות, אבל אם אתה ריאליסטי, אתה יכול להתחיל מחמש מעלות לא באתי בתפישה שכל מה שנעשה פה קודם תקופתי אני חייב להחריב ידעתי מראש שאותקף על-ידי יצחק קדמן והשופטת רוטלוי, אבל אני מאמין שנקודת האיזון במערכת צריכה להשתנות יש צורך רציני לחזק את החינוך לערכים, וזה בכלל לא סותר הישגיות, להפך גדעון סער מפשיל שרוולים
26/08/2011  |   חגית ששר   |   כתבות   |   חוזרים לבית הספר   |   תגובות
יש שפע בעיות במערכת, ואין לנו הלוקסוס לטפל בנושא אחד או שניים ולהזניח את כל השאר גדעון סער [צילום: פלאש 90]

"אני לא מאמין שהבעיה של המערכת היא שחסרות זכויות לתלמידים. הזכויות שחסרות הן הזכות לאפשר ללמוד והזכות להיות מוגן בבית הספר. אלה הזכויות שבאנו להגן עליהם. יש גם תרבות מאוד רחבה של 'מגיע לי' ו'בא לי', ומול זה אתה צריך להציב איזשהו סכר"

"בשביל מה היית צריך את זה?", לא התאפקתי ושאלתי את שר החינוך. בפריימריז של הליכוד זכה גדעון סער במקום הראשון. אם רק רצה, יכול היה לדרוש ולקבל תיק נחשק יותר שיסלול את דרכו בעתיד לכס ראש הממשלה. אחרי הכול, אין לו בעיה של רזומה דל. עוד לפני שהיה חבר כנסת הוא מילא שורה של תפקידים ציבוריים. הוא היה עוזר ליועץ המשפטי לממשלה, עוזר לפרקליטת המדינה ופעמיים מזכיר הממשלה. בשנת 2003 נבחר לכנסת ה-16 וכיהן כיו"ר הקואליציה בממשלת שרון השנייה. הוא היה גם יו"ר סיעת הליכוד, כיהן כחבר בוועדת הכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת חוק, חוקה ומשפטו.

שרי החינוך הקודמים, אני אומרת לו, יצאו מוכים וחבולים מהמשרד הזה. מדובר במערכת שמצויה במשבר קשה שהסיכוי של השר העומד בראשה להושיע אותה הוא נמוך. למה לקחת את התיק הזה?

"יום אחרי שהנשיא הטיל על בנימין נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, הציע לי ראש הממשלה את התפקיד הזה", משיב סער. "זה היה במוצאי שבת, ואני ידעתי באיזה תפקיד אהיה חודש לפני חבריי לממשלה. כבר באותה פגישה ראש הממשלה קיבל ממני תגובה חיובית, בו במקום, משום שאין בעיניי תחום או משרד שהוא חשוב יותר לעתיד שלנו כמדינה, כחברה וכפרטים. בחיים הפוליטיים, אתה מגיע לנקודת זמן שאתה שואל את עצמך - בשביל מה אני בפוליטיקה?"

אתה לא קצת צעיר בשביל להגיע כבר לנקודת הזמן הזו?

"אני בן 42 [בשעת קיום הראיון]. הייתי בשורה של תפקידים בשירות הציבורי, אבל כל הדברים שעשיתי, על-אף החשיבות שבהם, לא דומים לאתגר הזה. אני בפוליטיקה בשביל להשפיע ולשנות בתחומים שאני מאמין בהם ושהם חשובים למדינה. בכל מקרה אורח החיים הפוליטי-ציבורי הוא קשה מאוד, תובעני מאוד ואכזרי מאוד. הסיכון הפוליטי שיש בעצם קבלת התפקיד הזה הוא שולי ביחס לחשיבות של התיק. אני רוצה ומתכוון להצליח, אבל לסגת בגלל חישוב פוליטי אישי, כשאתה מבין באמת את המצב של מערכת החינוך, זה דבר פחדני, לא נכון ולא מתאים לי. לקחתי על עצמי את האתגר הזה מתוך מודעות מוחלטת לזה, שקודם כל ברור לי שקשה מאוד לחולל ולהוכיח שינויים בטווח זמן קצר, ושיש בתפקיד הזה גם סיכונים פוליטיים".

יכול להיות שנתניהו ניסה למזער את הכוח הפוליטי שצברת בפריימריז?

"לא עולה על דעתי בכלל", הוא משיב בפסקנות. "אני יודע מה החשיבות שמייחס ראש הממשלה לנושא החינוך, והוא מייחס. במהלך כל הקדנציה הקודמת, כשהיינו באופוזיציה, הוא הדגיש את הנושא הזה, למד אותו. הוא די מתמצה בו והוא הפך אותו למרכז סדר היום שלו. הוא הציע במהלך מערכת הבחירות את התוכנית בנושא החינוך, ואני יודע שהוא חשב והעריך שאני יכול להרים את האתגר הזה, עם כל הקשיים".

מה עם תיק האוצר או תיק החוץ? הרי אלו תיקים שהגיעו לך מבחינת מעמדך הפוליטי ואולי הם היו מקדמים אותך מהר יותר לפסגה?

סער מהסס. "לגבי אחד התיקים שהזכרת, נשאלתי, וחשבתי שתיק החינוך חשוב יותר. נכון שהמחשבה הראשונית שלי הייתה שר המשפטים, אך הדבר לא נסתייע. כל מי שהתייעצתי איתו - בני משפחה וחברים - כולם אמרו לי: 'אל תעז לקחת את זה. רק לא את התיק זה. אל תעז'. אבל כשנתניהו הציע לי את תיק החינוך, זה נראה לי אתגר שאני לא יכול להגיד לו לא".

"זו לא בדיוק הרפורמה שלי"

"כל מי שהתייעצתי איתו אמר לי: 'אל תעז לקחת את זה. רק לא את זה. אל תעז'. אבל כשנתניהו הציע לי את תיק החינוך, זה נראה לי אתגר שאני לא יכול להגיד לו לא"

לא מעט אנשים בשטח אומרים שהשינוי ברוח המשרד ושימת הדגשים על ערכים, הישגים ומיגור האלימות כבר מורגשים בשטח. חלקם מיוחסים לשמשון שושני, האיש שמינה סער למנכ"ל המשרד.

תחילה נראה היה שמדובר במינוי תמוה. האיש אומנם שימש פעמיים כמנכ"ל המשרד, אבל הרבה דברים השתנו במערכת החינוך מאז עזב, והיו לא מעט אנשים שהרימו גבה בעקבות המינוי. היו גם כאלה שאמרו שמדובר בהנחתה מלמעלה של ראש הממשלה, אבל סער דוחה את השמועות.

הדרך שבה נבחר שושני לתפקיד המנכ"ל יכולה להעיד על דרך העבודה היסודית של סער. כשנכנס למשרד, לא היה לו מועמד למשרה. הוא ביקש מהמנכ"ל היוצאת, שלומית עמיחי, להישאר בתפקיד עד שיימצא לה מחליף, והיא הסכימה. בשבועיים הראשונים לעבודתו הוא ערך סבב פגישות עם שרי חינוך ומנכ"לים לשעבר של המשרד. הוא פגש את הרב יצחק לוי, יוסי שריד, לימור לבנת ושולמית אלוני, וגם את המנכ"לים שמואל אבוהב ושמשון שושני. "שאלתי כל אחד מהם מה לדעתם צריך לעשות במערכת. התשובות של שושני היו קרובות לדברים שחשבתי שצריך לעשות, וחשבתי שאנחנו צריכים אותו כאן. התשובה הראשונה שקיבלתי הייתה תשובה שלילית והייתי צריך לשכנע אותו. הפעם הראשונה שנתניהו ידע על זה הייתה כשביקשתי ממנו - ואגב, גם מנשיא המדינה - לעזור לי לשכנע את שושני לקבל את המינוי. שניהם דיברו איתו, ולבסוף הוא השתכנע לבוא".

לא הרבה אנשים היו מוכנים לעבוד בתנאים של המורים במדינת ישראל.

סער מסכים. "הגענו למצב שבו אחת הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן כמערכת היא חוסר היכולת לבחור מי הם המורים, מכיוון שההיצע אינו מספיק. המפגש בין ההיצע לביקוש לא מתקיים במקום הנכון. בין היתר, בגלל בעיית השכר".

רפורמת 'אופק חדש' מתמודדת עם שאלת השכר. שכר המורים אומנם עולה, אך איתו גם שעות העבודה. "זאת לא הרפורמה שלי", אומר סער בזהירות, "ויכול להיות שאני הייתי עושה רפורמה שונה, אבל אני רואה בה גם מרכיבים חיוביים. היום היא עובדה מוגמרת, שכן מדובר בהסכם קיבוצי. לא באתי עם תפישה שכל מה שנעשה פה קודם תקופתי אני חייב להחריב ולזעזע מחדש את המערכת. זה גם לא נכון לפי דעתי. יותר מכך, שבירה של 'אופק חדש' הייתה מסכלת בעיניי את הסיכוי לאופק השתכרותי של המורים, כי ארגוני מורים לא באים בקלות לרפורמות. ממשלות רוצות את הרפורמות האלה, ארגוני עובדים פחות מתלהבים.

"ניתן לטעון שהמתווה של הרפורמה מגביר את העומס, כי המתווה הוא בגדול יותר שעות עבודה ויותר שכר. שעות העבודה הן בעיקרן לא שעות פרונטליות, שזה עיקר העומס. רובן שעות פרטניות שיתבצעו בשעות השהייה, אבל בסך הכול השכר הוא מרכיב שחשוב להתמודד איתו".

סער אומר שחשוב לו לנסות להגיע להסכם גם עם ארגון המורים בחטיבה העליונה. "אני קשוב לבעיית העומס, זו אחת הביקורות שאני שומע בכל פעם שאני נפגש עם מורים ואני מקשיב גם למתנגדים לרפורמה בקשב רב. מאז שאני בתפקיד אני מעביר שיעורים בכל יום חמישי. אני מופיע בפני הציבור כל הזמן ואני מרגיש את ההבדלים כשצריך לקבל את תשומת הלב של התלמידים במשך 45 דקות, ואני מניח שלי לא מפריעים כמו למורה רגיל. זה מאוד קשה. אבל קשה מאוד להחזיק את המקל של השכר והעומס בשני קצותיו".

למה לא להגדיל את שכר המורים שנשחק עם השנים, מבלי להעלות את מספר שעות העבודה?

"לא היינו יכולים ללכת רק ליותר שכר, כי זה היה פורץ את כל הסכמי השכר במשק וגם האוצר לא היה מאפשר מהלך כזה. אי-אפשר לבוא ולהגיד שרוצים להעלות את שכר המורים מבלי לשנות את מתכונת שבוע העבודה. אז אני מודע לעומס. אני באמת מודע לזה, כבן של מורה שראה את אמא שלו בשעות הקטנות של הלילה עוברת על מבחנים, אני יודע שמורה זה לא נגמר בחדר הכיתה".

"ניתן גיבוי למורים"

"לפני תיקון החוק, כשהרחקת תלמיד, עברו שבועות עד להכרעת הערעור, ובינתיים הוא בא לכיתה. אם הוא טרק למורה את הדלת על היד ונקטעה לה האצבע, הוא בא למחרת ופוגש אותה. אם הוא חשוד באונס של בת כיתתו, הוא בא לכיתה והיא נשארת בבית"

בכל יום חמישי כאמור, מגיע סער לאחד מבתי הספר בארץ ומעביר שיעור. לאחר מכן הוא נפגש עם המורים ומקשיב להם. "הדבר המרכזי שמורים דיברו עליו בפגישות שלי איתם זה נושא המשמעת ולחלופין, האלימות", הוא אומר. "אגב, זה נושא שקשור גם לערכים וגם להישגים. אמא שלי כבר חיכתה מאוד לפנסיה. היא דיברה על ההידרדרות בכל תחומי המשמעת, דרך ארץ ונימוסים".

בעקבות הפגישות עם המורים נערך הצוות של סער וכתב הנחיות שיופצו בראשון בספטמבר כחוזר מנכ"ל, ויעסקו באקלים החינוכי שבבתי הספר. בין השאר עלה נושא חוק זכויות התלמיד והסטת מרכז הכובד "באופן שיאפשר למערכת יותר כלים במקרי קצה".

"ניתן גיבוי למורים ולמנהלים שיישמו את החוזר הזה", אומר סער. "לא יהיה גיבוי אוטומטי, אבל במקרה של ספק אם נעשה דבר נכון או לא, לא יהיה לנו ספק ואנחנו ניתן גיבוי למורים. הגענו למקום לא נכון מבחינת המערכת".

למה אתם קוראים 'מקרי קצה'?

"שני סוגים של מקרי קצה הוצפו מהשטח כבעיות. הראשון זה כשאתה מרחיק תלמיד לצמיתות שזה דבר מאוד נדיר במערכת, ודי בצדק. השני, כשכבר החלטת להרחיק אותו, עוברים כמה שבועות עד שמותר לו להגיש ערעור ועוד כמה שבועות עד שמוכרע הערעור, ובינתיים הוא בא לכיתה. אם הוא טרק למורה את הדלת על היד ונקטעה לה האצבע, הוא בא למחרת ופוגש אותה. אם הוא חשוד באונס של בת כיתתו מכיתה ט', הוא בא לכיתה והיא נשארת בבית. אני מדבר על מקרים שקרו. התביעה שלנו הייתה שבאותם מקרי קצה אפשר יהיה לקצר את לוחות הזמנים להכרעה, וכך עשינו".

מה קורה היום במקרים דומים?

"אנחנו מאפשרים הרחקה מיידית מלמחרת המקרה. אם בערעור מנהל המחוז מחליט להחזיר את הילד, הוא חוזר, אבל הוא לא ממשיך לבוא לבית הספר עד שהעניין מתברר".

זה לא היה הדבר היחיד שתוקן בחוק. באופן תמוה ביותר נקבע בחוק כי בערעורים ובשימועים שנערכים לתלמידים שבית הספר ביקש להרחיקם בשל התנהגות אלימה, בתי הספר לא היו מיוצגים. רק התלמידים והוריהם יכלו להופיע לפני ועדת הערר. חוסר האיזון יצר חוסר יכולת להשיב לטענות ההורים. תיקון החוק הכניס גם את השתתפות בית הספר בערעור. "יותר מאשר הנקודות הספציפיות האלו, היה בכך סימון כיוון", אומר סער. "אני לא מאמין שהיום הבעיה של המערכת היא שחסרות זכויות לתלמידים. הזכויות שחסרות הן הזכות לאפשר ללמוד והזכות להיות מוגן בבית הספר. אלה הזכויות שבאנו להגן עליהם. יש גם תרבות מאוד רחבה של 'מגיע לי' ו'בא לי', ומול זה אתה צריך להציב איזשהו סכר. אז ידעתי מראש שאותקף על-ידי יצחק קדמן והשופטת רוטלוי, אבל אני מאמין שנקודת האיזון במערכת צריכה להשתנות".

מה התגובות שקיבלת?

"התגובות בעד היו חסרות פרופורציה להתנגדויות, וזה הדהים אותי. התגובה של הציבור בעד הייתה חד-משמעית. זה בא לידי ביטוי גם בהצבעות שהיו בממשלה ובכנסת לתיקון החוק. החוק עבר ברוב גורף. בממשלה רק שר אחד התנגד. אני יודע שהשינוי יהיה מאוד קשה כי תלמידים התרגלו לחלוקת התפקידים הזו וגם המורים התרגלו. יש כיום גם הורים שמאמינים שהם צריכים לנהל את בתי הספר. אם אצליח להסיט בכמה מעלות את הכיוון, שיהיו יותר סדר, יותר משמעת, יותר אווירה לימודית, אם יהיה זמן ללימודים עצמם - אז עשינו דבר גדול".

קיבלת משרד במצב קשה.

"אני לא רוצה לדבר על המצב שמצאתי. אני מסכים שהוא לא טוב".

קשה לחלץ מסער אמירה נוקבת על השרים שקדמו לו במשרד. "אני מקפיד מאוד להזכיר את השרים שכיהנו לפניי רק במתן קומפלימנטים, ואין סיכוי שאחרוג עכשיו. אני חושב שקודמיי ניסו וגם הצליחו לעשות דברים חיוביים ואם נעשו שגיאות על-ידי מי מהם, אני מנסה ללמוד מהניסיון שלהם".

הוא מצביע על מהלכים נכונים שהובילה לבנת במשרד החינוך וטוען שהסיטואציה שבה הייתה צריכה לתפקד, סיטואציה של קיצוצים אדירים במערכת, הייתה בלתי אפשרית. "איני יודע אם מישהו אחר במקומה היה מצליח", הוא אומר. "היא עשתה דברים חיוביים והבינה את הבעיות של המערכת. נכון שעשתה גם כמה שגיאות, אך פעמים רבות השיפוט כלפיה לא היה הוגן".

מה לגבי יולי תמיר?

"הייתה לי ביקורת רבה על תמיר כשהייתי באופוזיציה. לזכותה יש לומר שהיא עשתה מאמץ ב'אופק חדש'. אפשר לבקר את המהלך הזה בהרבה היבטים, וגם עשיתי את זה בעבר, אבל בשלב זה איני מוכן להעביר ביקורת. זה לא נכון בעיניי".

הביקורת שהעביר סער בעבר על תמיר נוגעת לקיצוצים שביצעה בכל ממדי החינוך של הציבור הדתי-לאומי. "אנסה לפתור את הבעיות שנוגעות לחינוך הדתי-לאומי", הוא מבטיח, ונוקב ברשימה של מהלכים שבכוונתו לבצע כדי להקל על המצוקה הקשה שנוצרה.

מה דעתך על נוער המאחזים?

"אני לא אוהב שאלות שמכלילות ציבור. אני יכול להגיד שאת ההפגנות וההתקפות על זמביש אני לא כל כך אוהב. אבל לתת כותרת לציבור שלם זאת בעיה. תחת הכותרת מאחזים נמצאים החבר'ה הכי טובים שמשרתים ביחידות מובחרות וחבר'ה קיצוניים. לקיצוניות אני פחות מתחבר".

איום חזירי

ערב פתיחת שנת הלימודים סער מוצא את עצמו עובד מסביב לשעון, עד לשעות הקטנות של הלילה, כולל ימי שישי עד שעות אחר-הצהריים ובמוצאי שבתות. יחד עם הצוותים המתאימים הוא בונה את רוח המשרד בתוכניות המתאימות ודואג להוריד אותן אל השטח בעצמו. "מדי פעם אני גונב שעה לטובת המשפחה, אבל בדרך כלל אני לא מצליח לפגוש אותם במהלך השבוע. זה כך מאז שאני בחיים הציבוריים, וזה הפך להיות יותר קשה מאז שאני בממשלה. אתמול התבטלה ישיבה ונוצרה לי שעה פנויה. הלכתי עם הבת הגדולה לקנות גלידה. זה היה מרעיש ומרענן. אנחנו משתדלים למצוא זמן להיות ביחד, אבל זה קורה מעט מדי".

נשאר לך זמן לתחביבים?

"עכשיו כבר הרבה פחות. אני חובב כדורגל ותיאטרון, אבל מאז שנבחרתי לשר לא יצא לי לעסוק בתחומים האלו. בעבר הייתי משחק כדורגל בימי שישי וכשהייתי בחו"ל הייתי הולך למשחקי כדורגל. זה כבר לא קורה. יש לי גם מנוי לא ממומש בקאמרי. את ההצגה האחרונה שלי, למרות שאני אוהב תיאטרון, ראיתי לפני הרבה מאוד זמן. בזמן הפנוי שנשאר לי, הכי חשוב לי להיות עם המשפחה".

גורם חדש מפתיע מאיים השנה על פתיחת שנת הלימודים, והוא דווקא אינו קשור לארגוני המורים. שפעת החזירים שמרחפת ברקע וגובה קורבנות דורשת גם היא את תשומת ליבו של השר. סער סוקר את ההנחיות הברורות שהעבירה צמרת המשרד למפקחים ולמנהלים במטרה למנוע את התפשטות המגיפה. "אנחנו נערכים גם לתרחישים גרועים, אבל כרגע אין סיבה שהשפעת תפריע לפתיחת שנת הלימודים. האחריות היא כמובן גדולה מאוד, אבל אני מרגיש את זה מאז שנכנסתי לתפקיד".

לסער חשוב לבנות קואליציה שתוביל מהלכים משותפים עם הארגונים ועם מרכז השלטון המקומי, כי רק כך לדעתו אפשר יהיה להצעיד את המערכת קדימה. "אני חושב שאין מספיק נקודות חיבור בין החברה האזרחית למערכת החינוך, ואני רוצה ליצור את החיבור. אני חושב שאנחנו צריכים לשים את החינוך מעל המחלוקות; להשתדל לבנות קואליציה רחבה שמשאירה את החינוך בראש סדר העדיפויות הציבורי, קואליציה שנאבקת ביחד על משאבים לחינוך, שרואה את החינוך כביטחון האמיתי של מדינת ישראל היום. אני מקווה שנצליח לפתוח בצורה טובה את שנת הלימודים כביטוי לאווירה הזאת שקיימת היום".

המצפן במקום הנכון

"חשוב לי שבוגר מערכת החינוך ידע מי היה הרמב"ם, שהוא לא ישמע בפעם הראשונה בחייו קדיש בגיל 20 באיזו לוויה. שידע להסתכל על דף תלמוד, שיהיה לו ידע בסיסי"

אתה אשכנזי, צפונבוני, חילוני, משכיל. איך הגעת דווקא לליכוד?

"כמעט כל הנקודות שהזכרת לא נכונות", אומר סער בחיוך. "אבא שלי עלה מארגנטינה. המשפחה של אמא שלי באה מבוכרה בעלייה שלפני העלייה הראשונה, בשנות ה-70 של המאה ה-19; אני מתפלל בבית הכנסת הספרדי 'אוהל מועד' בתל אביב. אני לא דתי, אבל יש לי נטייה ואהדה למסורת; 'צפונבוני'? אני גר במרכז תל אביב בבית דירות ועדיין משלם משכנתא. משכיל זה בסדר, עם זה לא התווכחתי. אם אמרת את זה, כנראה שמשהו מזה משתקף בי, אבל אלו העובדות".

ועדיין, הליכוד לא נראה בית הגידול הטבעי שלך. איך הגעת לליכוד?

"בעבר הייתי בימין היותר רחוק. גדלתי ב'נוער התחייה'. הייתי היו"ר.

איך הגעת לשם?

"לבד. לגמרי. הדרך הפוליטית שלי וההשכלה הפוליטית שלי היא כמעט אוטודידקטית. בכלל לא באתי מבית פוליטי. אריק שרון היה בטוח שבאתי מבית בית"רי, כי דיברתי איתו על ז'בוטינסקי ועל המחתרות הלוחמות. קראתי הרבה כשהייתי בשנות הנעורים ופיתחתי השקפת עולם כמעט בכוחות עצמי. ביליתי הרבה שעות במכון ז'בוטינסקי בגיל 16".

איך אתה מסתדר עם השקפת העולם שלך בסביבה שבה אתה חי?

"טוב מאוד. אני רגיל להיות במיעוט. למדתי ב'תיכון חדש' בתל אביב, כתבתי ב'עולם הזה' וב'חדשות'; יש לי תחושה מסוימת - אם כי אני לא אוהב את ההכללה הזאת, כי יש שם מגוון דעות - שגם כשעבדתי במשרד המשפטים לא נמניתי עם הרוב, ובכל זאת שמרתי על השקפת העולם שלי. יש בה הרבה מאוד ממדים, לא רק אחד. אני מחזיק בהשקפת עולם לאומית ומחזיק בהשקפת עולם ליבראלית, וזה הליכוד האמיתי. זה הליכוד של ז'בוטינסקי ובגין. היום אני כבר לא נכנס לוויכוחים אידיאולוגיים, לא עם חברים ולא בתוך המשפחה. מה גם שקווי התיחום היום מאוד היטשטשו בכל הכיוונים. בעבר ההבדלים היו חדים יותר, והיה קשה יותר להיות בימין או להיות בנוער התחייה. אבל זה מחשל".

איך מסתדרות הבנות שלך בסביבה שבה הן גדלות עם השקפת העולם הזאת?

"הבנות שלי לא מקבלות אינדוקטרינציה בבית, אין שום שטיפת מוח אצלנו. הן ילדות מאוד ערכיות. דניאלה, הבת הגדולה שלי, היא בת 17 והיא מדריכה בתנועת נוער בצופי-ים. יש לה דעות עצמאיות. לא בכל התחומים דעותיה זהות לדעותיי, וזה בסדר. בהרבה מאוד תחומים אני מאוד גאה בה ובגישה הערכית שלה באופן כללי. היא לומדת בעירוני ד', בית ספר עם אחוז גיוס הבנות הכי גבוה בתל אביב. לא ידעתי את זה. קראתי את זה במקומון של יום שישי. אני רואה איך היא מתייחסת בחומרה להשתמטות מהצבא, למשל. אני מרגיש שהיא במקום הנכון. היא לא חייבת לחשוב כמוני בכל דבר. באופן כללי, המצפן הלאומי והחברתי נמצא אצלה במקום הנכון.

"גם אצל הקטנה, אלונה בת ה-12, אני רואה שקיימים ערכים ברוך השם. אני מאמין בלהסביר, להציג, אבל גם לתת לילדים להתפתח בכיוונים שלהם, לאפשר להם לפתח אישיות עצמאית. אני מאוד-מאוד מאמין בזה, ועד עכשיו אני שבע רצון. כמובן שזה ישמח אותי אם בכל עניין הן יחשבו כמוני", הוא מחייך, "אבל זה טבעי לכל אדם".

מה ייחשב בעיניך לכישלון בחינוך הבנות שלך?

"לא חשבתי על זה עד הסוף. אולי כי אני מאוד מרוצה ממה שאני רואה. אבל מאוד חשובה לי הקשירה של הגורל האישי שלך בארץ הזאת ובמדינה הזאת. חשוב לי לא פחות שהן קודם כל תהיינה בני אדם. שתהיינה בעלות ערכים אנושיים, ערכים של מעורבות ועזרה לחלשים, של נתינה. אלו הממדים העיקריים שחשובים לי".

גם במערכת החינוך?

"כן, למרות שאצלי בבית אני מעמיד את הערכים לפני ההישגים. במערכת החינוך הוא לא יכול להיות לפני, הוא חייב להיות במקביל. הילדות שלי הן ילדות שברוך השם תהיה להן בגרות והן תלכנה לאוניברסיטה, הן לא צריכות להיאבק בציפורניים. הנושא הערכי חייב לקבל את הדחיפה הגדולה יותר. ההישגים טובים ופחות חשוב אם הן תקבלנה ציון של 90 או 100".

איזה ערכים חשוב לך להנחיל במערכת החינוך?

"המערכת לא נותנת כיום כמה דברים יסודיים בזהות היהודית שלנו. אני חושב איך להנחיל את זה לתלמידים, וזה נושא מאוד-מאוד מסובך".

כחלק מהנחלת הזהות היהודית ייכנס בשנת הלימודים תשע"א מקצוע חובה בחטיבות הביניים - 'תרבות ומורשת ישראל'. הכיוון הכללי כבר ברור, וכך גם התכנים. על-פי הנחיית השר נמצאת התוכנית בשלבי גיבוש אצל מנכ"ל המשרד, שמשון שושני.

"היה למנכ"ל רעיון נוסף", אומר סער. "הוא הציע מבחני בקיאות בתנ"ך. התלבטתי מאוד בעניין והחלטתי לא ללכת בכיוון בשלב זה, כי חשבתי שמבחנים כאלו יכולים לגרום להשנאת התנ"ך. לא יודע אם צדקתי או לא, אבל אני יודע מה המטרה. אני מחפש עכשיו את האמצעים ואת הדרכים. הדחיפות הגבוהה בעיניי היא תלמידי הממלכתי. חשוב לי שבוגר מערכת החינוך ידע מי היה הרמב"ם, שהוא לא ישמע בפעם הראשונה בחייו קדיש בגיל 20 באיזו לוויה. שידע להסתכל על דף תלמוד, שיהיה לו ידע בסיסי".

לסער יש לא מעט מטרות חינוכיות שאליהן חשוב לו להגיע, אבל חשוב לו גם לעשות את זה נכון. שהידע לא רק יעבור, אלא גם ייספג באהבה.

נראה שיש לך מטרות, אבל אתה לא תמיד יודע באלו אמצעים להגיע אליהן.

"בחלק מהמטרות אני כבר יודע מה יהיו האמצעים. דיברנו על 'תרבות ומורשת ישראל'; אנחנו הולכים להרחבה גדולה של הסיורים המסובסדים בירושלים ועל העמקת התוכנית 'מסע ישראלי'; אנחנו הולכים להטמעה של ההמנון הלאומי ויש לנו ערכת לימוד בנושא. אני לא יכול להגיד שיש לי כל מה שאני רוצה, אבל יש לי כמה כיוונים מיידיים לביצוע ויש גם רוח שאני משתדל להעביר".

לאחרונה חרש סער את כל הארץ בביקורים בכל המחוזות של משרד החינוך. הוא נפגש עם מנהלים בכל מחוז, ומציג להם את הכיוון הערכי שאליו הוא שואף. "בסך הכול זאת ספינה מאוד כבדה ומאוד מסובך להזיז את האזימוט. אתה לא יכול להזיז את האזימוט ב-180 מעלות. אם אתה ריאליסטי, אתה יכול להזיז את הספינה בחמש מעלות".

חינוך פרטי במימון הציבור

מדובר בפוליטיקאי מזן נדיר. רהוט, מנומק, חריף ביכולת התפישה שלו, ויחד עם זה צנוע מאוד ונטול גינוני חשיבות עצמית. האיש בא לעבוד, וכפי שזה נראה כרגע, הוא קלט היטב ובתוך פרק זמן קצר את הבעיות שקיימות במשרד שבתחומו.

בהנחה שהקדנציה הנוכחית תושלם במלואה, מה תרצה להגשים במהלך ארבע השנים הללו?

"המשבר במערכת החינוך הוא משבר עמוק ורב ממדי. אין טעם להכחיש או לטאטא את זה מתחת לשטיח. יש משבר בחינוך הממלכתי ובממלכתי דתי, ובמערכת האיזון בינו לבין המערכת הנקראת 'מוכר שאינו רשמי'. מערכת הכוחות היום היא בלתי הגיונית ומעוותת בעיניי. מדובר בדבר שצריך להתמודד איתו. חלק מהחינוך הוא גם אינטגרציה תוך ניסיון לעזור לחלש להשתלב בחברה. החינוך הוא גם היכרות עם האחר. התפתחה במערכת החינוך קלות בלתי נסבלת של פתיחת מוסדות פרטיים במימון המדינה. חינוך פרטי זה חינוך פרטי. אבל היום המדינה מממנת 75 אחוזים מהחינוך המוכר שאינו רשמי, שזה למעשה חינוך פרטי במימון ציבורי. אנחנו בעצם מחלישים כך את בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים, כי אנחנו מעודדים במו ידינו את החינוך הפרטי, וזאת טעות. אנחנו הולכים ומרוקנים את מרכז המערכת לשוליים, והתוצאה ההכרחית של זה תהיה התרחבות אדירה בפערים החברתיים, שזו תופעה שממילא קיימת בישראל. החינוך הממלכתי יישאר רק לחלשים או לכאלה שאין להם ברירה. כל מי שיש לו ברירה ילך לחינוך פרטי. אני מצפה שתלמידים חזקים ירימו את התלמידים החלשים יותר כלפי מעלה, ולא שיהיו מסגרות נפרדות לחלשים שיבטיחו שגם בעתיד הם יישארו חלשים.

"דבר נוסף שאני רואה בו קושי הוא החינוך לערכים. כיום הנושא לא דומיננטי במערכת. אני מדבר על הזהות שלנו על הממדים השונים שלה - זהות ציונית וזהות יהודית; ערכים חברתיים ודמוקרטיים. זה משפיע באופן ישיר על איכות האנשים שיוצאים מהמערכת כאזרחים וכבני אדם".

סער מודע לכך שמערכת החינוך היא לא שחקן יחיד במגרש הזה. "יש הורים ויש אינטרנט וטלוויזיה, ובית הספר לא נמצא שם לבד, אבל יש צורך רציני לחזק את חינוך לערכים, ואני מתכוון לעשות את זה".

ישראל השיגה תוצאות נמוכות מאוד במבחנים הבינלאומיים. איך אתה מתכוון להתמודד עם זה?

"זה נושא מרכזי נוסף. בדרך כלל מנגידים בין הישגים לבין ערכים, ואני חושב שיש זיקה ביניהם. חינוך לערכים מחזק הישגים, ולא להפך. זו לא בחירה בין זה לזה. בכל התחומים המדידים מצב ההישגים לא משביע רצון. הישגים הם אינדיקציה לרמה. עבורנו יש לזה משמעות יתרה. אנחנו מדינה שחיה בין היתר על היתרון האיכותי שלה באזור שבו אנחנו חיים. לכן, לשיפור הרמה לאורך זמן ואולי לירידה ברמה לאורך זמן יש משמעות קיומית".

איך אתה מסביר את זה?

"הנתונים מדברים בעד עצמם. יש בעיה בתוכניות הלימוד. חלקן לא מעודכנות כבר הרבה זמן, חלקן לא מותאמות למבחני הבגרות ולא למבחנים הבינלאומיים, ואז למעשה התלמידים נשארים עם נושאים שלא למדו או שלא הספיקו ללמוד.

"יש גם בעיה של מורים. לא כל המורים שמלמדים מתמטיקה, למשל, הם בעלי הכשרה ללמד מתמטיקה; במקום שהמערכת תלמד את מקצועות הליבה - שכוללים שפת אם, מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות - היא התפזרה להרבה מקצועות אופנתיים. אנחנו צריכים כעת להחזיר אותה אחורה, לתעדף מקצועות מסוימים ולהזרים להם יותר שעות. אני לא נמצא בעמדה שאני יכול לתת מענה לכל ליקוי שקיים במערכת ברמת ההתנהלות, אבל ברור לי שצריך לעשות פה עבודה רחבה מאוד של בנייה מחדש".

איך המשרד מתכוון להתמודד עם הבעיה?

"יש שורה של מהלכים שאנחנו מתכוונים לבצע. למשל, אנחנו עומדים לאתר את המורים הטובים למתמטיקה במערכת כדי שהם יעבירו למורים האחרים קורסים. אנחנו מחזקים מאוד את מערך ההשתלמויות המקצועיות המכווננות. המטרה היא שהמורה ישתלם בהשתלמויות שיש בהן זיקה לתחום הדעת שהוא מלמד. זה תהליך ארוך ומורכב מאוד".

סער מזכיר עוד מכלול בעיות כמו מעמד המורה בחברה הישראלית, יכולת ניהול של בתי ספר, נסיגה של החינוך הטכנולוגי, החלשת לימודי הליבה ותוכניות הלימוד שאינן מעודכנות. "יש שלל הבעיות אמיתיות שקיימות במערכת. אנחנו צריכים סבלנות אדירה והדרגתיות מסוימת בביצוע ובהתמודדות עם כל שפע הבעיות האלה, ואין לנו הלוקסוס לטפל בנושא אחד או שניים ולהזניח את כל השאר. קשה ומסובך לפעול בכמה חזיתות בו זמנית, בעיקר בתפקידים ציבוריים, אבל אנחנו מוכרחים לעשות את זה".

סער נכנס למשרד שהגרעון המובנה בו עמד על 800 מיליון שקלים. המשמעות של גירעון כזה היא חוסר יכולת לתפקד ולפתוח את שנת הלימודים הקרובה כתקנה. במהלך הדיונים על התקציב דובר על קיצוץ מאסיבי בשעות הוראה, בפיטורים המוניים של מורים ובקיצוץ עמוק בתמיכת השלטון המקומי. "כל אלו שמו אותנו במקום בלתי אפשרי", אומר סער. "ראש הממשלה התערב בנושא וקיבלנו אפשרות לפתוח את שנת הלימודים".

אז לא יהיו קיצוצים בשעות לימוד השנה?

"בראייה מערכתית, זאת שנת לימודים שתיפתח עם יותר שעות לימוד".

לדברי סער, אחד היעדים שהציב המשרד הוא תוספת שעות לימוד בכיתות ג' בשפת אם ובכיתות ז' ייתוספו שעות בשפת אם, מתמטיקה ומדעים. תוספת השעות מקורה ברפורמת 'אופק חדש'. "בחלק מהמקומות ישנה התאמה בין הרפורמה ליום לימודים ארוך, אבל בסך הכול מדובר בשנת לימודים שמתחילה עם יותר שעות לימוד. זה לא דבר מובן במדינת ישראל, ומדובר בתוספת חשובה בצורה בלתי רגילה. תוספת השעות בצמתים הקריטיים - בכיתה ג' ובחטיבות הביניים - זו תחילתה של ההתמודדות עם ההישגים הנמוכים של ישראל במבחנים הבינלאומיים".

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  26/08/2011   |   עודכן:  26/08/2011
חגית ששר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כוכב מרקורי מסיים את נסיגתו ויתחיל לחזור על עקבותיו בימים הבאים, אך השבוע עדיין אינו מאפשר להתפתחויות לזרום בטבעיות, לכן ההמלצה היא להמתין עד תחילת ספטמבר להתפתחויות חדשות אם זה בנוגע ליוזמות שלכם, או אם אתם מצפים לתשובות שמתעכבות. ההתבהרות תגיע. אחרי שבוע שהיה מעייף במיוחד אפשר להרים את הראש, לנסות להתחיל מהתחלה או להמשיך מהמקום בו נשארתם "תקועים".
26/08/2011  |  טובה ספרא  |   כתבות
לא אחת מעוררים פגעי-גוף אצל הנפגע כוחות כמוסים למאבק עיקש לא רק על הישרדותו, אלא גם על שיפור איכות-חייו. זהו, בעצם, המוטו המניע את ציירי הפה והרגל, שנכותם נגרמה להם מתאונה, ממחלה, או מפציעה. בעטייה עלה בידיהם לפתח דרך מקורית ומיומנת לביטוי ומימוש יצירתי, כתחליף לשימוש בידיהם, ובכך להתגבר על מר-גורלם.
26/08/2011  |  ראובן לייב  |   כתבות
מבנים הרוסים, חלקם במצב רעוע ובסכנת קריסה, ערימות פסולת, בעיקר פסולת בניין בהיקף של מאות רבות של טונות, שברי גגות אזבסט, חלונות מנופצים ושברי זכוכית סביבם, בורות ושדות קוצים בגובה רב. זה המחזה שנגלה לעיני שעה שסיירתי השבוע בשטח בו שכן בסיס חימוש מש"א (מרכז שיקום אחזקה) של צה"ל, סמוך לצומת בית דגן.
26/08/2011  |  אלי אלון  |   כתבות
נוכח עלייתו המסחררת של הפרנק השווייצרי, הדירו בקיץ הזה ישראלים רבים את רגליהם מארצו של וילהלם טל, אף שהם נמנים עם חובביה המושבעים. עד לשנה האחרונה, כשהפרנק היה, עדיין, "נסבל", השתלבה שווייץ היטב על מפת התיירות הישראלית. ציריך, ז'נבה ועיירות המרפא היוו עד אז מוקדי עלייה לרגל מקובלים גם על התייר הישראלי המצוי, שאיננו סובל דווקא מעודף-כסף.
25/08/2011  |  ראובן לייב  |   כתבות
בעוד ועדת טרכטנברג שומעת הצעות ודרישות להקלת הנטל מעל מעמד הביניים, החלטנו לחזור שש שנים אחורה - לתקופה בה גיבש בנימין נתניהו, אז שר האוצר, את רפורמת המיסים הגדולה שלו. רבים סבורים, כי רפורמה זו היא שהחמירה את מצבו של מעמד הביניים, שכן היא אומנם הקטינה במידת-מה את המיסים הישירים שהוא משלם (בעיקר מס הכנסה), אך מימונה חייב להעלות את המיסים העקיפים.
25/08/2011  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il