|   15:07:40
דלג
  אבינועם יובל נאה  
דוקטורנט, עורך מכון שלום הרטמן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
מצבת קברו של גנז בבית הקברות היהודי בפראג [צילום: רן בר-יעקב]

דוד גנז - בין מיתוס לרציונליזם

בדמותו של הרב דוד גנז שלובים יחד שני הקטבים שאפיינו את הרנסאנס המדעי האירופי במאה ה-16: מסורת דתית מיתית יחד עם חקירה מדעית רציונליסטית אבינועם יובל נאה כותב על תלמידם של הרמ"א ושל המהר"ל מפראג שעבד במצפה הכוכבים של טיכו בראהה וכתב ספרים על מתמטיקה וגיאוגרפיה
04/09/2011  |   אבינועם יובל נאה   |   מאמרים   |   מכון שלום הרטמן   |   תגובות

אחת הדמויות מרובות הפנים והמרתקות בעולם היהודי של ראשית העת החדשה היא דמותו של הרב דוד גנז. גנז, שנולד בווסטפאליה (כיום בשטח גרמניה) ב-1541, נדד בנעוריו מזרחה לישיבות פולין, כמו רבים מנערי אשכנז באותה תקופה, והגיע לישיבתו של הרמ"א בקרקוב. במחיצתו של הרמ"א, שהושפע מהתסיסה המדעית של המאה ה-16 והיה תומך נלהב של החקירה המדעית, נשבה גנז בקסמה של המתמטיקה. לאחר זמן לא רב עבר מקרקוב לפראג, שם נעשה לאחד מחבורת האינטלקטואלים היהודים שפרצו כיווני מחשבה דתית ומדעית חדשים, ובמסגרת זו אף הציעו תפיסה חדשה ומהפכנית של היחסים בין יהודים לנוצרים.

מגוון נושאי הכתיבה של גנז הוא רחב ביותר: הוא עסק בהיסטוריוגרפיה (בחיבורו "צמח דוד" ובספר על עשרת השבטים שלא נמצא בידינו), בגיאוגרפיה (בספר בשם "גבולות הארץ" שגם הוא לא נמצא בידינו), במתמטיקה (בחיבורו "מגדל דוד"), ובאסטרונומיה (בספריו "נחמד ונעים" ו"מגן דוד"). הסביבה של פראג הייתה בעלת חשיבות מכריעה בכתיבתו של גנז; מחשבתו, שהתאפיינה במתחים פנימיים ובשילוב שבין תפיסות מסורתיות לחדשנות, משקפת את האקלים הרוחני של העיר באותה העת. כמו רבים מבני תקופתו ומקומו, נע גנז בין שני קטבים - רציונאליות ומיתיות, הבאים אצלו לידי ביטוי בשני תחומים שונים - המדע (רציונליזם) וההיסטוריה (מיתוס).

ספר ההיסטוריה "צמח דוד" היה ספרו הראשון של גנז שיצא לאור, והיחיד שפורסם עוד בחייו. הספר הפך לרב מכר (הוא יצא בשמונה מהדורות ובתרגום ללטינית), והוא נחשב לאחד מחיבורי ההיסטוריה הראשונים שנכתבו על-ידי יהודים בעת החדשה. אך הספר אינו מחקר היסטורי במובן המקובל, ויותר משהוא בוחן את תולדות אירופה והיהודים באופן ביקורתי ואנליטי, הוא מכניס אותן לתבניות היסטוריות-מיתיות. לדעתו של גנז, המיתוס הוא הפרספקטיבה המנהירה את ההיסטוריה, ובלעדיו אוסף ההתרחשויות ההיסטוריות הינו חסר פשר. אופיה המיתי של ההיסטוריה בתפיסתו בא לידי ביטוי בולט באופן בו בחר גנז לארגן אותה - כשתי "היסטוריות" מקבילות בהן שולטות מערכות חוקיות שונות בתכלית: ההיסטוריה של עם ישראל וזו של שאר אומות העולם. לדעתו, בעוד בהיסטוריה של אומות העולם שולטת חוקיות ארצית טבעית, בהיסטוריה היהודית שולטת חוקיות מוסרית מטפיזית.

אך כאמור, לצד האלמנטים המיתיים בתפיסת עולמו ההיסטורית, עסק גנז במדע הטבע באופן רציונליסטי. יחסו אל המדע הושפע מהמהר"ל, הדמות האינטלקטואלית המרכזית בעולם היהודי של פראג באותה התקופה, שגישתו אל המדעים החדשים הייתה חיובית. אך במקביל, התחבר גנז גם לאינטלקטואלים לא יהודים; הוא בא במגע עם המדענים המובילים שישבו בפראג והושפע גם מהם עמוקות. זהו אחד הגורמים לכך שלמרות ההערצה שרכש למהר"ל, העיז גנז ללכת עוד "מעבר" לתפיסותיו הדתיות של מורו. שכן יחד עם תמיכתו בעיסוק המדעי, המהר"ל ראה במדע תחום ידע משני, שתרומתו להבנת ה"מציאות האמיתית" היא מצומצמת; לעומתו האמין גנז בחשיבותו המרכזית של המדע, שלדעתו אינו שייך רק לרובד הנמוך של הקיום.

בתקופתו של גנז עמדה פראג בחוד המהפכה המדעית האירופאית. בחסות הקיסר רודולף השני הוקם בקרבת העיר מצפה הכוכבים של טיכו בראהה; בראהה שאף לשלב את ההשערה של קופרניקוס, לפיה סובב כדור הארץ סביב השמש, עם התיאוריה המסורתית שלפיה כדור הארץ ניצב נייח במרכז מערכת השמיים. כך, הוא סבר שמערכת התנועה הקוסמית כוללת שני צירים: השמש והירח אומנם נעים סביב כדור הארץ, אך במקביל מסתובבים יתר כוכבי הלכת סביב השמש.
עם הקמת המצפה של בראהה, החל גנז לעבוד בו כעוזר יחד עם חוקרים מקומיים נוספים. עדות ייחודית להתפעמותו מהמפעל המהפכני של בראהה עולה מהתיאור הארוך המובא בחתימת ספרו המדעי "נחמד ונעים":

"חדשות אני מגיד שבשנת ש"ס לאלף השישי, אדוננו הקיסר המרומם רודולפוס יר"ה... שלח למדינות דענימרק וקרא אל החכם המופלג החוקר הגדול בחוכמת התכונה, מכל אשר היו לפניו (טיחא בראהי)... ו[שם] היה יושב עם שנים עשר אנשים כולם חכמים ומביני מדע... וכלי מחזיהם הגדולים והמופלגים אשר עין לא ראתה, ובנה לו הקיסר שם שלוש עשרה חדרים בשורה אחת אשר בכל חדר וחדר היה כלי מיוחד אשר בהם מביטים מצבי ומהלכי כל כוכבי נבוכה ורוב כוכבי שבת, ותמיד כל ימות השנה בכל יומם ויומם היו רואים ומדקדקין וכותבין על ספר מהלך ומצב החמה בגלגליה באורך ובגובה הרקיע, וריחוקה מכדור הארץ. וכן היו עושין בכל לילה, היו חוקרין ומדקדקין על מצב כל אחד מהן... אשר גם אנוכי הכותב הייתי שם ג' פעמים, כל פעם ה' ימים רצופים, וישבתי עימהם בחדרי חזיונם, וראיתי את המעשה אשר נעשה, דברים גדולים ונפלאים..." (נחמד ונעים, פ"ב, ד').

גנז אימץ את התפיסות החדשות שהציע עולם המדע, ויצר עולם רעיוני המושתת על חופש מחשבה יחד עם נאמנות למסורת. בניגוד להוגים אחרים, ביקש גנז שלא לזנוח אף אחד מהקטבים - הפיזי או המטאפיזי - אלא לשלב את שניהם לתוך תפיסת עולם כוללת. כאמור, בשילוב זה משקף גנז את תקופתו ומקומו, ממש כמו מפעלו המדעי של טיכו בראהה ששילב בין המתודות המדעיות החדשות ובין תפיסת העולם המסורתית. אכן, אחד הדברים שאפיינו את הרנסנס המדעי בפראג הוא השילוב העמוק שלו בתורת הנסתר. הקיסר רודולף השני תמך בחשובי המדענים האירופאים בני זמנו, ובמקביל הזמין לחצרו מגוון מומחים בתורות סוד, אלכימיה ומאגיה והחזיק ב"קוּנצקאמרה" (אולם חפצים מופלאים) המרשים ביותר באירופה כולה. שילובם של המדע ותורת הנסתר נעשה במטרה לחדור ולהבין את המציאות ה"עמוקה" ו"האמיתית".

יוהנס קפלר, שהחליף את בראהה במצפה הכוכבים של פראג, הפריך את תורתו המדעית וערער בכך את האפשרות ליישוב המחשבה המסורתית עם התגליות המודרניות. הוא טען שהשמש היא הציר היחיד של התנועה הקוסמית, וכי כדור הארץ מצוי בתנועה מתמדת סביבה, בדיוק כמו כל שאר כוכבי הלכת. בכך פתח תקופה חדשה בתולדות המחשבה המדעית, המנותקת מהמורשת המסורתית. למרות ההערכה הרבה שחש כלפי קפלר, לעולם מודרני זה גנז כבר לא היה שייך. כל מפעלו היה השילוב הרנסנסי בין ישן לחדש.

הכותב הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ועורך בהוצאה לאור של מכון שלום הרטמן.
תאריך:  04/09/2011   |   עודכן:  04/09/2011
אבינועם יובל נאה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דוד גנז - בין מיתוס לרציונליזם
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אם יש את נפשך לדעת הכיצד הולך ונבנה, הולך ומתכונן לו אט-אט משטר ניאו-נאצי, אין לך אלא להתבונן בטורקיה דהיום, זו של אדולף ארדואן, הניאו-נאצי האולטימטיבי אשר עצם התנהלותו כלפי ישראל מלמדת יותר מכל על מהותו ועל שאיפותיו ה'נסתרות': אכן, ארדואן הוא נאצי מוצהר השואף לבזות את עם ישראל, לגמד ולהתעמת עם מדינת ישראל, ולבסוף, למוטב בעיניו, איך לא, לחסל את מדינת ישראל ואת העם היושב בציון.
04/09/2011  |  חן בן אליהו  |   מאמרים
לקחו מחאה עם אלמנטים ודרישות צודקות ומסמסו אותה, בהנהגה צעקנית, חוצפנית, חסרת דרך והבנה בכלכלה ובתקציב המדינה. לקחו מחאה, עם מספר מובילים, לא מתאימים, לא אמינים, לא מיומנים ובזבזו אותה בראיונות טלוויזיוניים חסרי חוט שדרה ומטרה.
04/09/2011  |  אברהם פכטר  |   מאמרים
בשעת כתיבת שורות אלו, חצה מספר המפגינים הקוראים לצדק חברתי את רף ה- 400 אלף משתתפים והמספר עולה. כרגע, נראה אפילו סביר כי יהיה מדובר על כחצי מיליון מפגינים שיצאו לכיכרות הערים על-מנת למחות ולהעביר מסר להנהגה - מסר לפיו אנשים רוצים לחיות אחרת ממה שחיו עד כה.
04/09/2011  |  עמוס עמירן  |   מאמרים
המחאה החברתית כלכלית - מקור לגאווה
04/09/2011  |  אילן נשרי  |   מאמרים
לאחרונה נכנס לתוקף חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים. החוק נועד לכאורה להגן על אנשי הצוות הרפואי בבתי חולים ומרפאות מפני גילויי אלימות, אבל למעשה הוא פוגע בחופש הביטוי של מי שאיננו שבע רצון מהטיפול הרפואי.
04/09/2011  |  יוסף פנדריך  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il