ל-55% ממשקי הבית בישראל יש מחשב, ל-31% יש מנוי לאינטרנט ול-81% יש טלפון סלולרי. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת "יום המשפחה" שחל השנה ב-9 לפברואר 2005.

עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2003 הייתה ההכנסה ברוטו לחודש למשק בית 11,022 ש"ח - ירידה ריאלית של 3.8% בהשוואה ל-2002. ואילו בסעיף ההוצאות - בשנת 2003 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 10,139 ש"ח בממוצע לחודש - ירידה ריאלית של 3.6% לעומת 2002.

משפחה

מספר המשפחות בישראל בשנת 2003 נאמד במיליון 575,000, מהן מיליון 291,000 משפחות יהודיות (82%), 245 אלף משפחות ערביות (16%) ו-39 אלף משפחות אחרות (2%).

כמחצית מהמשפחות בישראל, 804 אלף, מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. עוד כ-360 אלף משפחות (23%) מורכבות מזוגות בלבד (זוגות צעירים ללא ילדים וזוגות מבוגרים ללא ילדים באותו משק בית). כ-187 אלף משפחות (12%) מורכבות מהורה יחיד עם בנים/בנות בכל הגילים, ביותר ממחצית ממשפחות חד-הוריות אלה הילדים הם עד גיל 17 (99.5 אלף, 6.3% מכלל המשפחות). שאר המשפחות הן בעיקרן זוגות עם ילדים מעל גיל 17.

אחוז המשפחות בהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 בישראל נמוך מזה שבארה"ב (16%) קנדה (8%), ואנגליה (8%), ודומה לזה של הולנד (6%).

הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסיה שונות: באוכלוסיה הערבית אחוז גבוה יותר (72%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית (47%). באוכלוסיה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (כ-12%), בהשוואה לאוכלוסיה הערבית (9% ו-8%).

קבוצת האוכלוסיה "אחרים" מתאפיינת באחוז גבוה במיוחד של משפחות חד הוריות (כ-18%).

גודל משפחה

בשנת 2003 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. כתוצאה משיעורי פריון נמוכים יותר המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית.

יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36.1%), כמעט פי 4 מאחוז משפחות אלה בקרב האוכלוסייה היהודית (9.6%).

מספר ילדים למשפחה

המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2003 עמד על 2.3. במשפחה היהודית המספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסיה הערבית (2.2 ו-3.0 בהתאמה). ב-35% מהמשפחות הערביות יש ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, באחוז הגבוה פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית (12%).

ב-2003 היו כ-100 אלף משפחות חד-הוריות עם ילדים בגילים 0-17. ב-6 השנים האחרונות שיעור הגידול השנתי הממוצע של המשפחות האלה היה 4.1%, לעומת שיעור של 2.4% לכלל המשפחות (פי 1.7).

91% מן ההורים היחידים עם ילדים עד גיל 17 הם אמהות. מעל מחצית (59%) מההורים היחידים עם ילדים הם גרושים/ות, 12% - אלמנים/ות, 13% - רווקים/ות (כמעט כולן נשים יהודיות), והיתר - נשואים או חיים בנפרד (כ-15%).

מאז 1998 גדל מספר האמהות החד-הוריות הרווקות פי שניים והגיע ב-2003 ל-12.6 אלף. חלקן מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ-8% בשנת 1998 ל-13% בשנת 2003. למשפחות החד-הוריות פחות ילדים בממוצע מאשר למשפחות שבראשן זוג (1.7 ו-2.4 ילדים בממוצע עד גיל 17, בהתאמה).

זוגות לא נשואים - "קוהביטציה"

בשנת 2003 היו בישראל 43 אלף זוגות לא נשואים, 40.3 אלף (94%) מהם זוגות יהודים. הזוגות הלא נשואים מהווים 3% מסך המשפחות היהודיות וכ-3.6% מסך הזוגות היהודים. כ-8% מהזוגות באירופה חיים בקוהביטציה (ממוצע כלל אירופאי).

אחוז הזוגות הלא נשואים מכלל הזוגות נמוך בארצות דרום אירופה דוגמת יוון (1%), איטליה (2%) וספרד (3%) וגבוה במדינות מערב וצפון אירופה כגון צרפת (10%), אנגליה (13%), דנמרק (17%), נורווגיה (22%) ושוודיה (23%). בארה"ב, 7.4% מסך הזוגות הם זוגות החיים במסגרת קוהביטציה.

הרכב הגילים של הזוגות היהודים החיים בקוהביטציה צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. בכמחצית (54%) מן הזוגות הלא נשואים האשה היא עד גיל 34, לעומת כ-27% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין. זוגות אלה הם לרוב זוגות ללא ילדים (72%). ל-22% מן הזוגות היהודים הלא נשואים ילדים עד גיל 17 לעומת כ-55% מן הזוגות הנשואים.

משפחות עולים

בכ-324 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-265 אלף משפחות (82%) העולה הוא מבריה"מ לשעבר. המשפחות שבהן עולים מבריה"מ לשעב) קטנות יחסית לכלל המשפחות היהודיות - הן מונות 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.6 נפשות בממוצע של כלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.5 בממוצע, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.

אחוז המשפחות החד-הוריות עם ילדים בכל גיל גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר (19%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (12%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 11.2% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר לעומת 6.6% בכלל המשפחות היהודיות.

משפחות ומשקי בית

מספר משקי הבית ב-2003 היה 1.883 מיליון. ב-1,359 מהם היה לפחות מועסק אחד. במשקי הבית היהודיים היה האחוז 72% ובמשקי הבית הערביים - 73%.

מבין היישובים המונים 100,000 ומעלה, בראשון לציון היה האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים - כ-80% - ובבני ברק היה האחוז הנמוך ביותר - 56% בלבד.

צפיפות דיור

צפיפות הדיור ממשיכה לרדת. ב-2003, ב-49.8% ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר, לעומת 49.3% ב-2002. בשנת 2000 היה האחוז 46.9% וב-1990 - 37.8%.

ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית. משקי בית יהודיים שבהם נפש אחת גרים ב-2.6 חדרים בממוצע, לעומת ממוצע של 0.6 חדרים של משקי בית יהודיים שבהם 7 נפשות ויותר. משקי בית ערבים שבהם נפש אחת גרים ב-2.3 חדרים בממוצע, לעומת ממוצע של 0.5 חדרים של משקי בית ערביים של 7 נפשות ויותר.

ב-2.5% מהדירות בישראל גרים 2 משקי בית או יותר. הצפיפות במשק בית ב-2003 היתה - 0.93 נפשות לחדר. במשקי בית שבהם ילדים בגילים 0-17 צפיפות הדיור - 1.2 נפשות לחדר - כפולה לעומת משקי בית שאין בהם ילדים בגילים אלו - 0.63 נפשות לחדר.

הכנסות

בשנת 2003 הייתה ההכנסה ברוטו לחודש למשק בית 11,022 ש"ח - ירידה ריאלית של 3.8% בהשוואה ל-2002. בניכוי התשלומים למס הכנסה, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות הגיעה ההכנסה נטו ל-8,710 ש"ח וההכנסה נטו לנפש - ל-2,596 ש"ח.

77% מההכנסות מקורן בעבודה ו-23% - מקורן אינו בעבודה: 13% - מקצבאות ומתמיכות ממוסדות, כגון מהמוסד לביטוח לאומי, 6% מפנסיה ו-4% - מרכוש וממקורות אחרים.

ההכנסה ברוטו למשק בית בעשירון העליון (34,949 ש"ח) גבוהה פי 21.9 מההכנסה בעשירון התחתון (1,594 ש"ח). לאחר תשלומי המסים קטן הפער לפי 15.9.

הוצאות

בשנת 2003 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 10,139 ש"ח בממוצע לחודש - ירידה ריאלית של 3.6% לעומת 2002. סעיפי ההוצאה הם: דיור - 2,308 ש"ח (22.8%), תחבורה ותקשורת - 2,011 ש"ח (19.8%), מזון - 1,706 ש"ח (16.8%), חינוך, תרבות ובידור - 1,370 ש"ח (13.5%), אחזקת הדירה - 1,010 ש"ח (10.0%), בריאות - 485 ש"ח (4.8%), ריהוט וציוד לבית - 413 ש"ח (4.1%), הלבשה והנעלה - 379 ש"ח (3.7%), מוצרים ושירותים אחרים - 457 ש"ח (4.5%).

ההוצאה הממוצעת לתצרוכת בשנת 2003, לפי עשירוני הכנסה כספית ברוטו למשק בית בעשירון העליון הייתה 19,541 ש"ח לחודש - פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון.

במשקי בית שבהם ישנם ילדים בגילים 0-17 החלק של ההוצאה למזון, להלבשה והנעלה, לחינוך, תרבות ובידור, לריהוט וציוד לבית מכלל ההוצאה לתצרוכת גדול יותר מאשר במשקי בית שאין בהם ילדים.

דיור

ב-2003, גרו כ-70% ממשקי הבית בדירות בבעלותם, כ-25% ממשקי הבית גרו בדירות שכורות וכ-5% ממשקי הבית בדירות חינם או בדמי מפתח.

ההוצאות לאחזקת דירה הגיעו בשנת 2003 ל-1,010 ש"ח לחודש. מסכום זה, ההוצאה לחשמל, לגז ולדלק לחימום הדירה היוותה את הסעיף הגדול ביותר (32.3%), ואחריה - ההוצאה לארנונה (22.6%).

בעלות על מוצרי תקשורת

ל-55% ממשקי הבית בישראל יש מחשב, ל-31% יש מנוי לאינטרנט, ל-81% יש טלפון סלולרי ול-18% יש מערכת D.V.D.

במשקי בית שבהם ילדים בני 0-17 השכיחות של מערכת D.V.D, מחשב, מנוי לאינטרנט וטלפון סלולרי גבוהה יותר מאשר במשקי בית שבהם אין ילדים בגילים אלו. כך, לדוגמא, ל-69% ממשקי הבית שבהם שני מבוגרים ולפחות ילד אחד יש מחשב, לעומת 40% ממשקי הבית שבהם שני מוגרים ואין ילדים בני 0-17.