התקשורת הישראלית, בדומה לתעלת שופכין, מוליכה רק מידע שלילי, מדכא ומייאש. שסתום מיוחד מותקן שם כנראה, החוסם כל אייטם חדשותי העשוי להכניס לתוך הקדרות אור - שביב של תקווה ועידוד.
הגיע לכאן השדרן והפרשן האמריקני גלן בק ועימו שובל של אלפי נוצרים, חברי קונגרס, אנשי דת וציבור, ובפיהם מסר אוהב ומחבק לעם ישראל: אינכם לבד! אנחנו - עשרות מיליוני נוצרים המאמינים מילולית בנבואות התנ"ך בדבר תקומת עם ישראל בארצו - עומדים אתכם: נגד מדינה פלשתינית, בעד אחדות ירושלים. היו חזקים ואמיצים! והאנשים האלה הם עמוד השדרה של המפלגה הרפובליקנית, התומכת בישראל מול נשיא דמוקרטי מסתייג.
את הבשורות הטובות האלה חסמה התקשורת, שהמעיטה, הלעיגה ובעיקר העלימה את גלן בק והופעותיו. בישראל אין מודעות לידידי-האמת שיש לנו באר'הב ולעוצמתם. התקשורת הישראלית דואגת לכך.
וגם כאן בבית כך. השייח' אבו כאדר ג'עברי מחברון, אישיות דומיננטית, ראש אחת המשפחות הגדולות ביותר בעיר, בעלת מסורת של לקיחת אחריות ציבורית, הזמין את סגן השר
איוב קרא לביתו לסעודת סיום הרמדאן ואמר לו (ולתקשורת) כך:
"הכרזה על מדינת פלשתינית היא סכנה לעם הפלשתיני. הרשות הפלשתינית אינה לגיטימית, היא מהווה רק 5 אחוזים מכל הפלשתינים ביו"ש. מהיום שנחתם
הסכם אוסלו הוא מת, אוסלו הביאה רק אסון לשני הצדדים". התקשורת העברית העלימה את המידע הזה לחלוטין והדברים התפרסמו רק בערוץ 7 (30.8.11). בערבית הופיעה הידיעה באתר אינטרנט ובעיתון "פנורמה", וגם המשפט הזה:
"אנו מעדיפים לבטל את הרשות ולהעביר את השלטון האזרחי לידי ישראל, כפי שקורה במזרח ירושלים. אין מקום לשתי מדינות במקום הזה". השייח' ג'עברי גם שלח איגרת ברכה לגלן בק, לכינוס שערך למרגלות הר הבית, וגם פרסומה של זו נחסם. השייח' ולדבריו אוזן כרוייה בקרב הציבור הערבי שמדרום לבית לחם, ובהקשר זה כדאי לזכור שמרבית "ערביי ירושלים" הם ממוצא חברוני. את הדעות האלה מביע השייך בפומבי זה זמן ניכר ומשקלן רב, כי בהר חברון השלטון האמיתי הוא בידי השבטים.
את עמדתו מתרגם האיש גם למעשים. בטכס שנערך בביתו העניקה לו מועצת קריית ארבע תעודת הוקרה על מעשה שהיה, שאנרכיסטים יהודים זממו להרוס בטרקטור בית כנסת ארעי שהוקם על אדמת אדם ממשפחת ג'עברי. כשבאו לבקש את רשותו, ביקש האיש הנחייה מהשייח', וזה אסר על מתן הרשות, "כדי שלא להצית אש". באותו המעמד, שנוכחו בו גם נציגי צבא ועיתונות, הכריז השייך שתושבי קריית ארבע הם לדידו בני המקום בעלי זכויות מלאות, לא פחות מכל חברוני ערבי. שנים רבות לא הורגלו אוזנינו לשמוע נימות כאלה, גם מפי יהודים.
ועתה, אם יש בכלל "זכות לציבור לדעת", מדוע כמעט והעלימו את גלן בק? ומדוע - דווקא בימי "ספטמבר השחור באו'ם" - מסתירים שיש בין הפלשתינים גם דעה אחרת, התואמת דווקא את עמדת הימין בישראל ואת עמדת המתנחלים?
האם מפריעה למישהו המציאות הזאת, שאכן כוחו של אבו מאזן ("אנשי תוניס", בפי העם הערבי כאן) מוגבל מאד? הלא מחצית מן הפלשתינים נתונה בכלל לשלטון החמאס וערביי ירושלים, כעולה מן הסקרים, בורחים מן המדינה הפלשתינית. ועתה - אם גם כוחות ניכרים מקרב ערביי הר חברון מתנגדים, מי נותר להלך עלינו אימים: ערביי נפות רמאללה ושכם?
האם מוטלת על הציבור "חובה שלא לדעת" עובדות מהמין הזה, הסותרות את התורה הקאנונית הכמעט-מקודשת של "שטחים תמורת שלום" ומסכנות תעשיית שלום אדירה, המגלגלת מיליארדים בכל העולם?
