השופט: שמואל (מוקי) לנדמן, בית משפט השלום, תל אביב

המועד: יום ראשון, 28.08.2011, שעה 10:00

הנושא: מעצרים

אחרי פחות משעה באולם המעצרים של מוקי לנדמן, ניתן לציין שני דברים המייחדים אותו. האחד: הוא מערב את העוזרת המשפטית שלו, נותן לה לקרוא את בקשות המשטרה ואף מקשיב לה. השני: בניגוד לרוב שופטי המעצרים, הוא ממש לא חותמת גומי של המשטרה. בהפסקות הקצרות שבין התיקים, לנדמן רגוע ואפילו מחייך. הוא נותן לצדדים לטעון, והללו מצידם כבר יודעים שצריך לקצר. כמו רוב שופטי המעצרים, הוא משלים עם הבלגן השורר באולם ומותיר למאבטח את עשיית הסדר המינימלי.

אחד העצורים חשוד בכך שיצא ללא רשות ממעצר הבית בו היה נתון; עובדה: הוא נתפס מחוץ לבית. אבל החשוד טוען שקיבל אישור מראש מרשות האיזוק האלקטרוני, ולנדמן - הוא ולא הסניגור - שם לב לכך שהמשטרה כלל לא טרחה לבדוק טענה זו. "איזו סיבה יש למשטרה לא לבדוק במשך ארבעה ימים את מה שהוא טוען?!", נוזף לנדמן בכעס בנציג המשטרה, ודורש ממנו לבצע את הבדיקה בו-ביום. לנדמן מכתיב החלטה: "כאשר החשוד טוען שקיבל אישור, הבדיקה הראשונה שיש לבצע היא של טענה זו". לנדמן מאריך את מעצרו של החשוד עד השעה 7 בערב וקובע: אם הבדיקה מול רשות האיזוק לא תבוצע, או שתאושש את גירסתו - הוא ישוחרר מיד.

גם בתיק הבא לנדמן לא קונה מיד כל מה שהמשטרה מציגה לו. הוא מפנה את תשומת לב השוטר לכך שמזכר מסוים אינו בתיק, השוטר מדפדף ומוצא אותו במקום אחר. מצד שני, על-מנת לייעל את הדיון, לנדמן עונה לעיתים במקום נציג המשטרה: היו 13 פעולות שביקשה המשטרה לבצע בהארכת המעצר הקודמת וכעת נותרו תשע, הוא אומר לסניגורית.

כעת מתפתחת מיני-דרמה. מדובר בסכסוך בין בני זוג, והסניגורית שואלת האם המתלוננת - בת-הזוג - נחקרה שוב. נציג המשטרה מסרב להשיב, ואז קמה אישה מהקהל: "אני המתלוננת ולא נחקרתי שוב". המאבטח משתיק אותה, אך כעבור דקה או שתיים לנדמן פונה אליה: "גברת, אנחנו כבר נפגשנו פה, נכון?" היא משיבה: "נכון, ואני אומרת ששיקרתי, הוא לא עשה את כל הדברים האלה". לנדמן מפסיק אותה, והסניגורית טוענת שמדובר בעלילה מצד בת-הזוג שאיימה מראש שתסבך את בן-זוגה אם יעזוב אותה. בהחלטתו, לא יכול לנדמן להתעלם ממה ששמע במו אוזניו: "יש ממש בחשדות. לעניין החשש משיבוש - הופניתי למזכר שאין בו ללמד על חשש לשיבוש. המתלוננת, כפי שעולה מדבריה בדיון, מבקשת לחזור בה, אומרת ששיקרה, התייחסותה בעייתית". המשטרה ביקשה חמישה ימי מעצר; לנדמן נותן לה יומיים בלבד.

גם הסבתא מקבלת את רשות הדיבור

בהמשך הבוקר, דן לנדמן במקרה נוסף של סכסוך בין בני זוג. הפעם מדובר באדם שהצטווה שלא ליצור קשר עם בת זוגו, אך בכל זאת טילפן אליה ולטענתה אף איים עליה ברצח. הסניגורית טוענת, שהאיש רק ניסה לשכנע אותה שלא לבצע הפלה, אותה החליטה לבצע כנראה בשל מום שהתגלה בעובר. לנדמן, הקורא וקולט במהירות את החומר המוצג לה, מגיב: "זה לא מתיישב עם החומר". הסניגורית: "טענתי את זה בדיון הקודם. איש לא אמר שזה לא כך, שום דבר לא נסתר, והוא לא נחקר מאז". לנדמן: "למה שאת אומרת עכשיו אין זכר בהודאה שלו. יש מזכר של שוטר שמסביר אחרת את השינוי בגרסתו. מה שגבירתי אומרת לא מתיישב עם החומר בתיק. זה שהוא אמר 'את רצחת את הילד שלי ולכן אני ארצח אותך', שונה מ'אל תעשי הפלה'".

באורך-רוח נדיר אצל שופטי מעצרים, לנדמן מאפשר לסניגורית לטעון באריכות יחסית. גם סבתו של החשוד, שגידלה אותו, מקבלת את רשות הדיבור ומטילה את האשמה על בת-הזוג: "כל מעצר שהוא נעצר, זה ממנה, לא ממנו. הוא ילד טוב, הוא מסכן". החשוד עצמו טוען: "רציתי לשכנע אותה שלא תפיל". לנדמן, בפעם הראשונה, מתרגז ומרים את קולו: "היה מותר לך להתקשר אליה? לא למדת בדרך הקלה, תלמד בדרך הקשה!" הטון משתנה לחלוטין כאשר לנדמן פונה לסבתא: "ליבי איתך, אבל לא את האשמה". החשוד מנסה שוב את מזלו ומבקש עוד הזדמנות. לנדמן לא מתרשם: "כבר קיבלת הזדמנות". החשוד לא מתייאש: "אני רואה אותה - אני לא אעבור מדרכה אחת, אלא 20 מדרכות".

לנדמן מכתיב החלטה: "הסבר החשוד אינו מתיישב עם החומר בתיק. עצם ההתקשרות היא הפרה של תנאי השחרור. התרשמתי ממצוקתו הנפשית של החשוד, ולמרות היקפו של התיק אצמצם את המעצר". לנדמן מאריך אותו ביום אחד בלבד, ושוב מפגין תשומת לב גדולה אף מזו של ההגנה, כאשר הוא מורה מיוזמתו לשלוח את החשוד לבדיקה פסיכיאטרית ראשונית בו-ביום.

בתיק הבא נראה, כי סבלנותם של נציגי המשטרה פקעה לנוכח השופט ה"מעז" שלא לקבל את בקשותיהם ככתבן וכלשונן. מדובר בשוהה שלא-כחוק החשוד בפריצה לחנות ולרכב, ואשר כבר קיבל הזדמנות להשתחרר בערבות אם ימצא ערב. לנדמן מעיין בתיק וקובע שוב: אם האיש יביא ערב - הוא ישוחרר. נציג המשטרה מתרגז: "עובד זר ללא אישור שהייה בארץ פורץ לשני מקומות; ממש לא בסדר מצידנו שאנחנו מגישים כתב אישום". לנדמן לא מתרגש: "סליחה על השאלה", הוא פונה לשוטר, "אפשר לראות את ההודעה של בעל החנות?" השוטר משיב בקוצר רוח: "אין לי תלונה של בעל העסק. יש שוטר שראה את הכל, יש תנאי שחרור, אני מתנגד למתן אורכה וזהו". לנדמן לא מעיר על החוצפה, מעיין בתיק ופוסק: אין הודעה של בעל החנות, אין תלונה של בעל הרכב, החשוד ישוחרר אם לא יוגש כתב אישום בתוך 48 שעות.

השורה התחתונה: שופט מעצרים יוצא דופן, המשלב יעילות עם אנושיות ומקפיד על זכויות העצירים. היה ראוי שיעמיד את נציגי המשטרה במקומם, אך גם התעלמותו מחוצפתם היא סוג של מענה.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9