|
|
פערים אדירים בין העירוניים לכפריים [צילום: יעקב בר-און]
|
|
|
|
|
סין בדרך למעצמת-על במאה ה-21 (א')
|
|
מתי דוד
|
|
רשימה ראשונה בסדרה * מהו התהליך שהפך את סין למעצמה כלכלית, צבאית ומדינית? - תקציר ההתפתחות ההיסטורית והכלכלית של 60 שנות סין המודרנית - ממאו טסה טונג עד הו-ג'נטאו 2009-1949
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
תהליכים של התפתחות כלכלית מטאורית
השאיפות הלאומיות ההיסטוריות והחלומות למימוש האידיאולוגיה הקומוניסטית, פינו מקומם זמנית, לפתיחות וקידום כלכלי מואץ, במסגרת מהפכת שיקום, הקרויה "קפיטליזם קומוניסטי מבוקר".
היעד המרכזי של מדיניות החוץ והפנים של סין הוא פיתוח כלכלי. להשגת יעד זה, סין פתחה את שעריה, לשותפויות ולהשקעות הון קפיטליסטי מהמערב, תוך שיתוף פעולה. השקעות אלה, שינו את סין והפכו אותה למרכז ייצור תעשייתי עולמי, לשוק העולמי והמקומי. התוצרת הסינית מציפה במגוון עצום של סחורות את כל השווקים בארה"ב, באירופה ובמזרח.
במהלך שלשת העשורים האחרונים, קצב הצמיחה הממוצע השנתי היה 10%-9%. צמיחה שגרמה לשינויים ברוב תחומי החיים, בחברה הסינית, בעיקר בחברה העירונית תעשייתית אבל גם בחלקים של החברה הכפרית החקלאית. סין הפכה לכלכלה השלישית (בדרך לשניה) בגודלה בעולם, ולשוק צרכנים ענק.
הצריכה והצמיחה העצומה של המשק הסיני גרמה להזדקקות של הספקה גדולה של סחורות וחומרי גלם מכל העולם, שגרמה גם לעליית מחירים. סין צורכת מחצית מתפוקת הבטון בעולם. שליש מצריכת הברזל בעולם. רבע מצריכת האלומיניום בעולם. סין היא כיום הצרכנית הגדולה בעולם לסחורות: לתבואה, בשר, פחם, פלדה, נפט, אלומיניום, ברזל וחומרי גלם מכל הסוגים.
הצמיחה האדירה בתחבורה, בתעשיה ובבנייה, גרמו לכך שסין מחזרת אחרי מדינות עשירות בנפט וחומרי גלם, בעיקר באפריקה. בתמורה לחומרי גלם אלה שהיא רוכשת היא נותנת הלוואות ומענקים, ובונה מפעלי תשתיות. המדובר במספר ארצות: סודן, אנגולה, קונגו, קזחסטן, אינדונזיה, בורמה. סין מנהלת עסקים עם מדינות אלה, תוך התעלמות משליטים דיקטטורים ומשחיתות נפוצה.
במסגרת הפתיחות, הפיתוח והשיקום הכלכלי, השלטון הוביל מדיניות של הקלות לתושבים. הותר לפתוח עסקים פרטיים, הותר מעבר (בפיקוח) של עובדים, מהאזורים הכפריים, לאזורי העירוניים לצורכי עבודה. הפיקוח על הילודה התרופף. בכפר מותר שני ילדים, למשפחה. בעיר ילד אחד למשפחה. יש מחסור בבנות.
160 מיליון מהגרים כפריים, חיים בשולי הערים, בתנאי עוני וסבל. חלקם עובד בבנייה ובתעשיה, חלקם עובדים כשרתים, פועלים שחורים, ורוכלי רחוב. זו "אוכלוסיה צפה" שלא זוכה לשיפור רמת חייהם.
האוכלוסיה העירונית, התעשייתית - המתעשרת רוכשת דירות חדשות עם משכנתאות. רוכשת מכוניות וציוד חשמלי לבית. אוכלוסיה שמרוויחה היטב וחיה ברמת חיים גבוהה. נושאים אידיאולוגים ופוליטיים לא מעניינים אותה. רעיונות לחופש, דמוקרטיה וזכויות אדם מחלחלים רק אצל הצעירים, אך ללא העזה לפעילות.
השלטון הקומוניסטי, הצליח לשפר את רמת החינוך, הרפואה, והמנהל ברוב אזוריה ומחוזותיה של סין, שבה 56 קבוצות אטניות של מיעוטים הכוללים מוסלמים, קוראנים, מונגולים, טיבטים, קזחים ועוד. הרוב משתייך לקבוצת דוברי שפת "האן".
הפיתוח הכלכלי המואץ יוצר סידרה של בעיות וסכנות
הפער בין עשירים ועניים התרחב מאוד, וגרם להתעצמות הפשע, האלימות והשחיתות. פערי השכר וההכנסה בין תושבי העיר לתושבי הכפרים הוא גדול ביותר. השגשוג הכלכלי באזורים מסוימים, מביא חופש יחסי ורמת חיים, אך גם סכנות ומתיחויות שגורמים לתסיסה חברתית אנטי ממסדית. שיטת החינוך הסלקטיבית, הבוחרת רק את הטובים ביותר להשכלה הגבוהה, יוצרת מתחים ופרוטקציות בכל הרמות.
סין עומדת בפני משבר אקולוגי חמור. בסין קיים זיהום אויר החמור ביותר בעולם. יש מחסור חמור במקורות מים נקיים. המים של רוב הנחלים מזוהמים כתוצאה מהזרמת פסולת תעשייתית וביוב, ללא שום פיקוח ובקרה.
תנועות הגירה גדולות של ניידות כוח עבודה מהכפר לעיר, מובילים תהליכים של ערעור הסדר הציבורי ותסיסה חברתית וסוציאלית. הביורוקרטיה הממשלתית והמפלגתית מצד אחד, פערי ההכנסה הגדולים בין העושר העירוני והעוני הכפרי מצד שני, גורמים להתעצמות הזעזועים החברתיים, שעשויים לסכן את שליטתה של המפלגה, למרות המשטר הדיקטטורי הקומוניסטי.
