|
|
|
|
חירבת עתרי [צילום: קק"ל]
|
|
|
|
|
פסיפס בחירבת עתרי
|
|
|
|
|
פריחות מרהיבות
|
|
|
|
|
פריחות מדהימות של רקפות, כלניות ותורמוסים, מחכים למטיילים במהלך השבועות הקרובים בהרי ירושלים ובחבל עדולם. קק"ל מציעה אתרים לטיולי פריחות בסוף השבוע החמים:
פארק ארה"ב
פארק עצמאות ארה"ב הוקם על-ידי קרן קימת לישראל לרגל חגיגות 200 שנה לארה"ב בשנת 1976. בשטח הפארק הנאמד כיום על 4,000 דונם ניתן למצוא שילוב מעניין של מעיינות, חקלאות וארכיאולוגיה מן התקופה הצלבנית כגון חורבת בית עיטאב, עין מטע, עין תנור, וכן מן התקופה הביזנטית כגון חורבת חנות.
הפארק נמצא בין שתי שמורות טבע - נחל דולב ונחל שורק ולו שלוש כניסות - האחת למגיעים מירושלים דרך שכונת עין כרם שבמערב העיר, מכביש 395 היורד לנחל שורק, ומשם עולה לעבר המושב נס הרים שבמבואות הפארק, השניה - לבאים מאזור השפלה, בכביש מס' 1 נפנה בצומת שער הגיא לכביש 38 לכיוון בית שמש. בצומת בית שמש (קניון "ביג") פניה שמאלה לכיוון אזור התעשיה בית שמש, ובכביש 3866 פניה ימינה ונטפס בדרך "האמפרי".
במעלה הכביש מגיעים ל"צומת הצ'לנג'ר" שבמרכזה אנדרטה לזכר הנספים במעבורת. כניסה שלישית - דרך כביש 375 המטפס מעמק האלה לכיוון הישובים מטע וצור הדסה.
פארק ארה"ב מציע בילוי בחיק הטבע, ביקור באתרים, טיולים ברגל, באופניים, בשבילים מסומנים ובג'יפים.
חורבת חנות:
חורבת חנות הינה חורבה ביזנטית ששמה מעיד על היותה תחנת דרכים שעל-פי שרידיה אפשר לשייכה למערכת הנקודות שחלשו על דרך חשובה זו. במקום בריכה חצובה לאגירת מים בורות ושרידי מבנים מהתקופה הרומית ביזנטית וכן שרידים של מבנה חאן שפעל ככל הנראה בתקופה העות'מנית שקירותיו השתמרו וברצפתו פסיפס עם ציורים ועיטורים צבעוניים.
סמוך לחורבה הקימה קק"ל חניון דרך נאה ממנו ניתן לצאת לטיול בשביל הקיסר העובר בדרך רומית עתיקה שהותירה אחריה מדרגות חצובות ומגיע עד לבית הבד העתיק ששוחזר על-ידי קק"ל. אפשרות שניה היא לרדת בשביל רגלי שחור מסומן לעין מטע ועין תנור בהליכה נוחה של כעשרים דקות. השביל (ניתן להגיע למעיינות גם ברכב במידה והשער התחתון של מושב מטע פתוח).
מחורבת חנות המשך ירידה בכביש 375 לעבר עמק האלה ולאזור עדולם .
פארק מערות עדולם:
פארק מערות עדולם משתרע על פני כ-50,000 דונם בין הישובים גבעת ישעיהו, צפרירים ונחושה. האזור מרשים ביופיו וכולל גבעות עגולות מכוסות בחורש ים תיכוני וביניהן עמקים צרים, המנוצלים ברובם לגידול כרמי יין. מלבד הנוף הנפלא ישנן באזור הפתעות נוספות, כמעט בכל גבעה מסתתר אתר ארכיאולגי שבו שרידי ישוב בורות מים ומערות.
קרן קימת לישראל החלה לאחרונה לפעול במרץ לטיפוח האזור והכשרתו למבקרים במטרה לשמר את ערכי הנוף, הטבע והמורשת מפני תוכניות פיתוח המאיימות על שלמותו. במסגרת פעולות אלו היא הכשירה גם את חורבת עתרי למבקרים.
כ-5 ק"מ דרומית מזרחית לצומת האלה וכ-8 ק"מ צפונית מזרחית לבית גוברין נכנס מכביש 38 לחורבת עתרי שהכניסה ממנה נמצאת ממש מול הכניסה למצפה משואה (פארק בריטניה) בהתאם לשילוט.
חורבת עתרי
קרן קימת לישראל מזמינה את הציבור לבקר בעונה זו של השנה באתר העתיקות חורבת עתרי שבפארק מערות עדולם בשפלת יהודה, ולהנות מפריחה מרהיבה של מרבדי כלניות.
חשיפת האתר אשר נפתח לציבור הרחב לפני כשנה, והניסיון לשחזר באמצעות הממצאים את החיים בישוב הקדום מלמדים כי על גבעה זו היה ישוב קדום שהיו בו כמה גלי התיישבות בשלבים שונים החל מהמאה הרביעית לפני הספירה.
חפירת הארכיאולוגים במקום אשר נמשכה כמה שנים, אפשרה לזהות במקום מבנה ציבורי גדול הכולל מבוא המחובר לחצר פנימית שבצמוד לו בכניסה המזרחית נמצא שעון שמש מגולף באבן. במרכז המבוא נקבע פתח שהוביל אל אולם מלבני גדול שקירותיו נמשכו עד לגובה של ארבעה או חמישה נדבכים.
מסביב לחצר ולאולם נשתמרו כמה מבנים של מקווי טהרה בגדלים שונים, יש שחלקם שימשו את כל תושבי הישוב ויש קטנים יותר ששימשו רק דיירי מבנה אחד. עוד מספר מבנים נוספים "משפחתיים" יותר התגלו סביב המבנה הציבורי, האולם והמקוואות, וכן מערכת מסתור תת קרקעית ציבורית מרשימה ביותר מתחת לכמה מהמבנים אשר שימשה כמקום אכסון ובימי לחימה במקום מסתור. סביב גוש מבנים אלו נתלו גתות רבות המלמדות שענף.
הפרנסה העיקרית של תושבי הישוב היתה גידול גפן ליין במדרונות ובעמקים שלידו, וכן גילוי חלקים של בתי בד מעיד על ענף חקלאי נוסף והוא הפקת שמן זית. בין הטרסות נמצאו גם שומרות, מחצבות מערות ומתקנים חקלאים וכן בארות מים רבים שהגיעו אל מי התהום.
ממצא של אוסטרוקונים עליו נזכרות כמויות של דבלים מלמד על גידול תאנה ומתקני קולומבריום החצובים במדרון הצפוני של הישוב שימשו כנראה לגידול יונים ולהפקת זבל. על טוויה ואריגת בדים ניתן ללמוד ממצא של משקולות נול עשויות חרס ואבן ומשקולות פלך עשויות אבן זכוכית ועופרת. חרס אשר נתגלה בחפירות ונשא את השם "עתרי" העניק לגבעה את שמה החדש.
חורבת עתרי מהווה דוגמה מייצגת ליישובים רבים שהיו באזור זה, שהיה שוקק חיים ומיושב בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא עד שמישהו מצא לנכון לכנותו "גוש דן של ארץ יהודה". לכבוד המבקרים הוכשרה חניה למרגלות האתר, מומלץ להצטייד בפנסים ונעליים נוחות. חורבת עתרי שוכנת על גבעה נישאה בשפלת יהודה, וממנה נשקפת תצפית מרהיבה על האזור.
במרכז הארכיאולוגי החדש אשר נפתח על-ידי קק"ל ורשות העתיקות ניתן לקבל שרותי חפירה, הרצאות וסדנאות למבוגרים ולילדים בנושא ארכיאולוגיה , כאשר את עבודת החפירה בפועל מבצעים המענוניינים בחורבת עתרי הנמצאת בסמוך למקום.
על הפריחה
תורמוס ארץ ישראלי: פרח בעל צבע כחול עמוק, לעיתים ורדרד. לאורך המפרש (עלה הכותרת הזקוף) יש כתם לבן, המשנה את צבעו לאחר ההפרייה לאדמדם.
הפרחים גדולים, ערוכים במכבד צפוף ובולט בראש הצמח. תכופות שולטות אוכלוסיות צפופות של מין מסויים בשטח רחב, ויוצרים באביב במרבדי פריחה מרהיבים, במיוחד בקרקעות דלות בגיר. אתרי פריחה: תל שוכה (ליד קיבוץ נתיב הל"ה), לאורך כביש בת שלמה- צומת אלייקים, נחל תבור עילי, פארק הירדן.
מועד פריחה: מרץ.
כלנית מצויה:
מלכת הפרחים - יפה כמו כלה ומכאן שמה. אחד הצמחים הנפוצים והיפים בחבל הים-תיכוני. רוב הכלניות אדומות, אך יש לבנות וורודות. הכלנית, השייכת למשפחת הנורתיים, פורחת בדרך כלל בחודשי ינואר-פברואר.
הכלנית היא גיאופיט גדול פרחים. פקעתו קטנה וסמוכה לפני הקרקע. כל עלה ועלה וכל פרח נישא בודד על עוקץ היוצא מן הקרקע. מתחת לפרח יושבים 3 חפים ירוקים גזורים, הנראים בפרח צעיר כמו עלי גביע. הכותרת הצבעונית, מספר עליה שונה, לרוב 5-6.
אבקנים רבים ניצבים ב-7 טורים סביב העליים, רבים אף הם. צבעם סגול כהה, כמעט שחור. הכלנית נפוצה בנוף פתוח בכל הארץ פרט למדבר, לחולות ולביצות, עתים באוכלוסיות צפופות. לרוב, הפרח אדום עם מרכז לבן, ורק בתנאי אקלים וקרקע משובחים גדלות גם כלניות כחולות, סגולות, ורודות ולבנות.
הגוון האדום נקבע על-ידי גן אחד בלבד, ומופיע רק בפרטים הומוזיגוטיים רצסיביים. שני גנים אחרים קובעים את יתר הצבעים בפרטים שהם הטרוזיגוטיים או דומיננטיים לגבי הגן האדום. הפרח נפתח ביום ופונה לשמש. נסגר בלילה או במזג אוויר סגרירי. אין לפרח צוף, והוא מציע למאבקיו הרבים (בעיקר החיפושיות) שפע אבקה.
כל פרח מתקיים שבועות אחדים. תחילה הוא נקבי (הצלקות בשלות), אחר כך זכרי (האבקנים מבשילים). עם הזדקנותו גדל הפרח, צבעו דהה, מנגנון הסגירה בלילה נחלש, עוקצו מתארך והפרח מתרחק מן החפים. הזרעים רבים, קטנים וצמירים, מופצים ברוח. הכלנית נפגעה בארץ חמורות על-ידי קטיפת יתר, והצלתה מסמלת את הצלחתה של התנועה להגנת הטבע.
מגדלים זנים תרבותיים שפותחו מהמין שלנו. במסחר העולמי נמכרים מדי שנה מיליארד פרחי כלנית ו-180 מיליון פקעות. 1,200 מינים, 1 בארץ.
אתרי משטחי פריחה מרשימים ומומלצים: יער אלון התבור ליד אלוני אבא, יער הודיה, תל צרעה, פארק עדולם, הגבעות ליד עין השופט, יער הסוללים, אזור מלכיה בגליל העליון, מקומות רבים בכרמל, יער מענית בנחל עירון.
