המדינה מסרבת להביע עמדה בנוגע לבקשתו של עורך דין לחזור בו מהסכם עליו חתם, לאחר שבית המשפט המחוזי מתח ביקורת נוקבת על התנהלותו כנאמן ועל שכר הטירחה המופרז שביקש. ההסכם נחתם כפשרה בבית המשפט העליון, אך עו"ד בלפור קיוויתי טוען שלא הבין אותו כיאות ויש לבטלו.
בהליכים הקודמים התנגדה המדינה לאישור שכרו של קיוויתי, אך כעת החליט אחד מאורגניה - האפוטרופוס הכללי - שלא לנקוט עמדה. קיוויתי הוא חבר מרכז הליכוד, מונה לאחרונה בידי השר
גלעד ארדן ליו"ר מינהלת נחל באר שבע ובעבר שימש כחבר במועצת עיריית באר שבע.
בלה גוז'יק ערכה בשנת 2000 צוואה, בה הורישה את כל רכושה הפיננסי לאוניברסיטת בן-גוריון לצורך הקמת קרן מילגות לסטודנטים נזקקים. ביולי 2007 חתמה גוז'יק, שהייתה אז בת 87, על הסכם נאמנות עם קיוויתי, לפיו הלה ינהל את רכושה ונכסיה, ובתמורה יקבל 25% מהם לאחר שתלך לעולמה. גוז'יק נפטרה פחות משלושה חודשים לאחר החתימה על הסכם הנאמנות.
חשד שקיוויתי הטעה את הישישה
שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
רחל ברקאי, קבעה ששכרו של קיוויתי יהיה 4% בלבד מהיקף העיזבון. רשם ההקדשות, אשר התייצב לאותו דיון, טען ששכר הטירחה המקורי (25% מהעיזבון, שהיו אז מיליון שקל) אינו סביר ואינו תואם את אמות המידה המקובלות במקרים כאלו, עד כדי כך שמתעורר חשש שקיוויתי השפיע על גוז'יק בצורה בלתי הוגנת. קיוויתי מצידו לא זימן את העדים בפניהם חתמה גוז'יק על הסכם הנאמנות, ואשר יכולים היו להעיד על מצבה הנפשי בעת החתימה.
ברקאי קבעה: "מתעורר חשד, שהינו למעלה מסביר, כי המנוחה הוטעתה בחתימתה על הוראת שכר זו לנאמן. הנאמן לא העיד כי הסביר למנוחה את מהות ההוראה, לא הסביר בפניה מהו השכר המקובל ומדוע נוקב הוא בשכר מופקע שכזה.
"טיעוניו של הנאשם בפנַי כי המנוחה בהוראה זו ביקשה לגמול לו על כל השנים בהם סעד אותה וסייע בידה, עובר להסכם הנאמנות, אינם יכולים לסייע בידו ואין בהם דבר וחצי דבר לעניין שכרו של נאמן ומוטב אילו לא היה טוען טענות אלו כלל. אין זאת, כי אם בטיעוניו אלה גילה את מניעיו האישיים העומדים מאחורי דרישת שכר מופרזת זו, כי לדידו המדובר ב'תשלום' עבור כל שנות החברות והתמיכה במנוחה ובבעלה. אלא, שמדובר בעירוב מין שאינו במינו. יש להפריד בין שכר נאמן המשולם לו בגין פועלו כנאמן לבין רצונו של אדם לגמול לאחר בין על דרך הענקת מתנה ובין על דרך הוראת מצווה בצוואה המיטיבה עם הנהנה.
"כך, אילו ביקשה המנוחה לגמול למבקש - הנאמן - על כל שנות 'חברותם' ותמיכתו בה ובבעלה, הייתה עושה כן בצוואתה או אף מעניקה לו מתנה בחייה. אך המנוחה לא עשתה כן, והופעתו של כתב הנאמנות כחודשיים לפני פטירתה, כשהיא בת 87, כשאין בכתב הנאמנות כל הוראה בשונה מצוואתה, פרט לנושא שכרו המופרז של הנאמן, אשר כאמור הועמד על שיעור כולל של 25% משווי כלל נכסי העיזבון, מעוררת את החשד הממשי כי המבקש, אשר ידע כי אין הוא נמנה על הנהנים בצוואתה, 'סידר' לעצמו תפקיד של נאמן ולצידו שכר מופרז של 1 מיליון ש"ח, מבלי שהמנוחה מודעת לכך".
קיוויתי תרם - וכעת טוען שלא הבין
קיוותי ערער על פסק דין זה לבית המשפט העליון. המדינה, שיוצגה בידי רשם ההקדשות, ביקשה לדחות את הערעור. בדיון הציעה השופטת
עדנה ארבל לקיוויתי למשוך את הערעור, בציינה: "אם אנו נכתוב את הדברים ונצטרך להסביר מדוע פסק הדין נכון, לחזור על הדברים שבית המשפט המחוזי אמר, יכול להיות שזה יהיה פחות נוח". קיוויתי דחה את ההצעה, גם כאשר השופט
חנן מלצר הציע שהפסקאות בנוגע להתנהגותו יימחקו מפסק הדין במחוזי, אך ההחלטה הכספית תעמוד בעינה. ואולם, לבסוף הוסכם כפשרה, כי קיוויתי יתרום לאוניברסיטת בן-גוריון מיליון שקל (הסכום שתבע כשכר נאמן), "חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי".
ההסכם נחתם במארס השנה, וקיוויתי העביר את הכסף באותו חודש לקרן המילגות שהוקמה מעזבונה של גוז'יק. ואולם, כעת טוען קיוויתי, כי בעוד שהוא הבין שהתרומה תהיה על שמו - האוניברסיטה אינה רואה זאת כך. לאור זאת הוא טוען, כי טעה בהבנת ההסכם בבית המשפט העליון ולכן יש לבטלו. אם תתקבל בקשתו של קיוויתי, יוחזרו לו מיליון השקלים שתרם ויהיה צורך בהליך מחודש כדי לממש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
האפוטרופוס הכללי, השייך למשרד המשפטים, הודיע בתגובה לבית המשפט, כי המדינה מיוצגת בידי רשם ההקדשות. לאור זאת, "האפוטרופוס הכללי אינו נוקט עמדה כלשהי בתביעה דנן ומבוקש לשחררו מהדיונים אם וכאשר ייקבעו בתביעה דנן". זאת, למרות שעל-פי אתר האפוטרופוס הכללי, בין תפקידיו נמנים פיקוח על אפוטרופוסים ומנהלי עיזבון, ייצוג היועץ המשפטי לממשלה בענייני ירושה, ומתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה - שכולם רלוונטיים לנושא הנדון.
יצוין, כי הן האפוטרופוס הכללי והן רשם ההקדשות - אשר התנגד בתוקף לאישור שכרו של קיוויתי - שייכים למשרד המשפטים. רשם ההקדשות טרם מסר לבית המשפט את תגובתו.
עד מסירת הידיעה (יום ב', 10.10.11) לא התקבלה תגובת משרד המשפטים לשאלה בדבר הסיבה לעמדתו של האפוטרופוס הכללי והאם היא קשורה לפעילותו הפוליטית של קיוויתי.
