יש כתובת למחדלים האיומים ולבזיון מערכות הצדק שאנו חווים בימים האחרונים. הכתובת ברורה וידועה, אך משום מה מזניחים את הביקורת עליה, ומסיטים את הדיון למקום לא רלוונטי. הכתובת היא שר המשפטים טומי לפיד.
טומי לפיד ייזכר כשר שבתקופתו הפך בית המשפט העליון לבדיחה, בשל מינויים מפוקפקים, מלאי דילים גלויים ומכוערים (כולל שלו), שהכניסו למערכת שופטים לא ראויים מבחינה מקצועית ואישית. מינויים שיביאו לכך שבית המשפט לא ייספר והחלטותיו לא תחשבנה. המשבר קרב. כשבינייש תמונה להיות נשיאה, הוא יפרוץ בוודאות. מי אשם? מי שהיה יכול למנוע, אך קידם את המהלך. וזהו שר המשפטים טומי לפיד.
הוא יירשם כשר שבזמנו מימשה הפרקליטות את חזונה של פרקליטת המדינה האובססיבית והלא ישרה ביותר בתולדות המדינה, והפכה לנשק פוליטי בידי השמאל. בתקופתו הגיעה לשיא הפוליטיזציה של המשפט, והפרקליטות הפכה להיות מדינה בתוך מדינה, עם אג'נדה משלה, שבינה ובין החוק אין דבר וחצי דבר. ומי אשם? מי שיכול לשנות אבל עסוק מדי בהטפות מוסר לתקשורת (בזה הוא מבין): טומי לפיד.
הוא ייכתב בתולדות הממשלות כשר שבתקופתו ניתנו פסקי דין תקדימיים במיוחד בענייני לאומיים ופוליטיים, תקדימים שהופכים את בית המשפט לעזר השמאל הקיצוני ביותר. ומי אשם? מי שיכול להבהיר שתחת כהונתו ייזהר בית המשפט שלא לפרוץ אל תחום לא-לו. אבל טומי לפיד עסוק מדי בלהסביר שרדיפה אישית של ראש ממשלה וניסיון להדיחו ללא ראיות, בעלות של מיליונים רבים, הם בעיות "פרוצדורליות" בלבד, ואין כאן "עניין אישי".
הוא יועלה על נס על-ידי הקליקה של מי שסימנה ורדפה פוליטיקאים מימין, מתוך גחמות פוליטיות ואישיות, תוך זלזול ועקיפת החוק (שלא לאמר פשיעה), ובשיתוף פעולה של גורמים עבריינים במשטרה עצמה. ומי אשם? מי שהצטרף לקליקה וגיבה את אחד המעשים החמורים ביותר שנעשו במדינת ישראל, מי שמכשיר את הפוליטיזציה של הפרקליטות ובית המשפט, אשר הופכת את מדינת ישראל לדיקטטורה שיפוטית. שר המשפטים טומי לפיד.
טומי לפיד לא יכול לשנות את העבר. אך כשר הוא יכול לשנות לטובה את העתיד המשפטי במדינת ישראל. אבל אין סיבה לדאגה: אין בכוונתו לעשות זאת. הקליקה בטוחה. הוא עסוק בלקרוא למי שמבקש למנוע את כהונת השפיטה הבכירה ביותר מן הפרקליטה שניסתה להפיל ראש ממשלה "רודפי תקשורת".
רק טומי לפיד הוא הכתובת. תיבת פנדורה כבר נפתחה, ואחריותו כשר לנקות את האורוות. יש בעיה קשה בפרקליטות, אותה עיצבה ארבל במשך שנים רבות. יש בעיה קשה בבית המשפט, שבמשך שנים אינו מפוקח. יש בעיות גם במשרד המשפטים עצמו. אבל טומי לפיד עסוק בליישר קווים ולפשר בין העבריינים לדורשי הצדק, כאילו הצדק המשפטי הוא עניין למשא-ומתן, וכאילו אין כאן עניין פרסונלי (ואגב, גם את כהונת רובינשטיין צריך להפסיק מיידית, שכן כל המחדלים האיומים שתאר מזוז קרו בתקופתו ולנוכח אוזלת ידו). נהפוך הוא, לפיד מגבה ומתגמל את העבריינים - הוא הופך אותם לשופטים! והופך את החוק והצדק לבדיחה בורגנית על חשבון העם.
כל האינפורמציה שנחשפה היום הייתה ידועה ללפיד היטב. היא פורסמה ותועדה ברובה. לקוראי אתר זה ולקוראי מדורו של יואב יצחק במעריב, לא חידש מזוז דבר. אלא שלפיד הסתיר את העובדות וחיפה על הגורמים המושחתים בפרקליטות, במשטרה ובבית המשפט. אך כעת יצאה האמת לאור. אור השמש, על-פי הז'רגון הבג"צי, אמור לחטא שחיתויות. אלא שטומי לפיד מרכיב משקפי שמש בבית. ומסרב לקחת אחריות, כפי שמעמדו ותפקידו מחייבים.
לכן הוא נלחם בכל שחיתות, זולת החמורה ביותר: זו שהוא ממונה עליה. ברפובליקה שמנהל שר המשפטים, אפילו הבננות רקובות. לשופטים המושחתים, לפרקליטים הפוליטיים ולשוטרים המשוחדים אין סיבה לדאוג: אין שרים בירושלים.
