הקומוניסטים הישראלים נוטעים רגשות אשם ביהודי השונה מהם: במתנחל, בדתי ובחרדי, ובעיקר בפטריוט היהודי בארץ ובעולם, בשלוש מילים: "אתה לא בסדר".
כך שותלת הכת הקומוניסטית השלטת בישראל בשונה מהם, במיוחד, במתנחל ובכל פטריוט יהודי, את תחושת האשם שמשהו לא כל כך בסדר אצלו, ומכוונת אותו לבדוק את עצמו במקום לבדוק את החברה הישראלית ואת הנורמות שלה. הספיקות העצמיים, שמתעוררים במתנחל ובפטריוט היהודי, עלולים לנטרל אותו מכוח השפעתו המיטבי ואפילו להעבירו על דעתו ועל דעת קונו.
אפשר לכנות את המתנחל ואת הפטריוט היהודי בתואר אאוטסיידר, הוא תמיד יהיה אחר. הוא פשוט חש שהוא לא כמו כולם. בכל מקום בו יהיה, כל מקום אליו יגיע - הוא יהיה שונה. הוא יכול להסתיר זאת, אך במוקדם או במאוחר זה ייצא החוצה. השונות הזו היא האפיון הכי אמיתי שלו. לקבל את עצמו כשונה תמידית - הוא תהליך החניכה שלו, שלב בהתבגרות שלו.
האאוטסיידרים האלה: כיפות סרוגות, דתיים וחרדים,
מתנחלים ופטריוטים כסויי וגלויי ראש, הם אלה שיש להם כיום אמת פנימית נוקבת לה הם חייבים לציית, באשר היא באה מכוח עליון. כוח גדול בפנימיותם מושך אותם מבפנים וגורם להם להתנהג אחרת, לחשוב אחרת, להגיב אחרת. משהו בעל עוצמה מרובה שמשמש כאיזון נגדי לכוחות שמשפיעים עליהם מבחוץ.
גאולת היהודים הפטריוטים האאוטסיידרים, באשר הם, היא להפוך למורדים, משמע לקום ולצאת נגד משהו חזק מהם שקיים מחוצה להם, בשם משהו שחזק מהם והקיים בתוכם. משהו שנותן להם את הכוח לצאת כנגד אותם זרים שבחוץ.
מנקודת מבטם של המורדים לוחמי האור האלה - המרידה היא הדרך היחידה להיות חי, להיות אותנטי. אין דרך אחרת. אלבר קאמי לימד, כי מורד הוא, קודם לכל, אדם שאומר לא!!
המורד היהודי הפטריוט חייב להיות מחובר לעצמו, להזדהות עם החלק הפנימי, החזק והגבוה של עצמיותו, משם הוא שואב כוחותיו הכבירים. הוא מבין שהיותו פטריוט מתייגת אותו (בחברה הקיימת) כ"חלש", והוא מחליט לקחת גורלו בידיו, להשאיר בתוך עצמו את האמת המוסרית הפנימית והמיוחדות, אך לתרגם את מה שנתפש בטעות כחולשה - למרידה. במקום לבוא בטענות לעצמו, הוא מפנה אותן החוצה.
המורד הרדיקלי יכול גם יכול, אך לא חייב, לצאת למהפיכה. הדרך בה הוא חושב, וניגש לדברים - ספוגה בגישה של עמידה מנגד. הוא הגיע מכבר למסקנה שיש משהו לא נכון כמעט בכל תחום מתחומי חיינו. הוא יכול לתת ביטוי למסקנה זו, באלף דרכים, ובעיקר להמשיך לחיות את האמת הזאת למרות הכל ואף על-פי כן. וסוף הטובה לבוא והאמת תצא לאור ותנצח.
רק על-רקע היכולת להגיד "לא" למשהו גדול וחזק ממך אתה יכול למצוא מי אתה. אם אתה מוצא את הכוח להגיד למשהו מחוצה לך שהוא שלילי, אתה יכול להתחבר לחיוביות של עצמך, ולפתע יש לך כוח לחיות. על-רקע הנגטיב של הדבר שאתה אמרת לו לא - מעוצב הפוזיטיב של מי שאתה באמת. רק ביחס ישיר ל "לא", יבשיל ה"כן" של ההוויה הפנימית.
הכוח והעוצמה הפנימית של חיי אדם הם ביחס ישר למרידה ולקושי שחווה אותו אדם בדרך להגדרתו העצמית. ככל שהכוחות שהתנגדו לו חזקים יותר, כך הוא צריך לגייס מתוכו יותר כוח להתנגד להם, וככל שיגייס יותר כוח כן יגלה עד כמה הוא חזק, ומה עוד טמון בו בפנים.
המרידה היא הדרך למימוש עצמי.
העמדה של המורד היא להגיע ל"כן" שלו דרך ה"לא". כי אם יגיע ל"כן", דרך "כן" - יהפוך ה"לא" לאנטיתיזה ויתקוף אותו במקום וברגע הכי פחות צפויים. יש לקבל אחריות על הניגודים, לחיות עם הקטבים ולעבור דרכם. לא במקום אחד מהם, אלא דרך האחד להגיע לשני, דרך השאלה (ה"לא"), לתשובה (ל"כן"), דרך המרידה - לזהות הפנימית.
