שירה אביטל, זה בשבילך

ברוך בואך למועדון. קראתי את תגובתך למאמרי "מי מפחד מנעם סולברג", וחשתי צורך להשיב לך. על-פי ניסוח תגובתך, את רואה בי חוצפן (ציטוט) "שאינו בקי בתחום, שמעז להחליט מי ראוי, ומי לא ראוי לכהן כשופט בעליון". אני מתעלם לרגע מצמד המילים "טמטום מוחלט" שאת מייחסת לי, רק משום שעל-פי הבנתי עשית מאמץ מיותר לחקות את "פועה" חביבתנו. בהמשך את כותבת, "לא ראוי שזיקה פוליטית של שופט, תהיה מאפיין לצורך מינוי לשופט".

מי שנוהג לקרוא את מאמריי יודע שאני מתמקד בעיקר בהתעמרות של התקשורת השמאלנית בתודעת צרכניה. ולפני שאני ממשיך, הערה: לכל שופטי העליון יש השקפה אידיאולוגית, פוליטית, מדינית, חברתית, פרסונאלית. כמו שאת מביאה איתך אל המקלדת את (חוסר) הבנתך, כך השופטים לוקחים איתם לעבודה את השקפתם האידיאולוגית. זה בסדר בתנאי אחד - שהייתה הקפדה על כללי המשחק הדמוקרטי.

את תגובתך את מסיימת במילים (ציטוט): "לא ראוי שזיקה פוליטית של שופט, תהיה מאפיין לצורך מינויו לשופט". הבעיה עם הקביעה שלך היא: מי קובע מהי איכותו ו/או כישוריו של מועמד לעליון? מי ששולט בתקשורת יכול לשכנע אותך בקלות ששופט אימפריאליסט, נגוע בשיגעון גדלות, כמו אהרן ברק, הוא עילוי. מעריצי הרב עובדיה יוסף רואים בברק את מה שמעריצי טומי לפיד רואים ברב עובדיה.

איכות השופטים חשובה, אבל אמון הציבור חשוב יותר. על זיקתו הפוליטית של השופט סולברג השחיתו אלפי מילים מתוך כוונת זדון: פגיעה באמינותו. בקרוב, אציג רשימה עם קטעי וידאו שאחרי שתראי אותם - גם לך יהיה קשה להאמין במה שכתבת. בינתיים, קבלי טעימה המיוחסת לזיקתו הפוליטית של השופט (בית המשפט עליון) חנן מלצר...