61 ימים של אהבה: ואף יום אחד של סקס

מוקדם עדיין לשפוט כמה דוקו יש בדוקו-ריאליטי שנקרא "61 ימים של אהבה". בסך-הכל, עברו קצת פחות משבועיים, ולמעשה - פרק אחד, שעוד לא ברור ממנו עדיין כמה דוקו יש כאן, אבל אין ספק שיש כאן ריאליטי - מצלמות ביתיות שמתעדות אנשים בחייהם הפרטיים, על כל המשברים שלא ממש קשורים לסקס. יכול להיות שבתום 61 ימי האהבה האלה, נלמד משהו מ"הניסוי". יכול להיות שסתם נשאר עם העין בחור ההצצה.

ולא רק שנשאר כך עם העין, אלא גם נשאר כשחצי תאוותנו בידינו. רק חצי תאוותנו, ולא החצי השני, וגם לא שום איבר אחר. משום שב"61 ימים של אהבה" לא תראו אפילו יום אחד של סקס. אפילו לא מצונזר. אפילו לא מרומז. אפילו לא כמו ב"2.3 בשבוע". תשמעו דיבורים על סקס - או על "אהבה" או "מצווה", תלוי באיזה זוג נתקלתם - אבל לא תראו דבר. תצטרכו לפנטז.

כי הרי מדובר בתוכנית שממילא לא מתעניינת בסקס - היא מתעניינת בהשלכות שלו על חיי היומיום. כיוון שבניגוד לניסוי מן המניין, בניסוי הזה אף אחד לא ממש הגדיר מה המטרות, מה הנחת המחקר. אם אתם שואלים אותי, הניסוי האמיתי פה הוא בהרגלי הצפייה בטלוויזיה - האם מספיק להגיד לצופה "סקס" כדי להביא אותו אל המסך.

הינה עוד משהו מעניין לגבי שפה - שימו לב לשמה של הסדרה. היא אינה נקראת "61 ימים של סקס", או "61 ימים של יחסי-מין". היא נקראת "61 ימים של אהבה". אבל הזוגות המשתתפים בה לא נדרשים לגלות אהבה במשך 61 ימים רצופים. הם נדרשים לשכב. אוהבים, לא אוהבים - תעצמו עיניים ותשכבו.

הבחירה הזו מעניינת. היא מעניינת, מכיוון שגם עם 2.3 בשבוע, בחר ערוץ 10 באותה שיטה חמקנית - שם זהיר שמסתיר מאחורי הסדינים פעילות מינית ערה. אולי הם חוששים להצטייר כזולים מדי או כבוטים מדי. אולי הם פוחדים לפגוע באלמנט הדוקו שטמון בתוך סוגת העל, דוקו-ריאליטי. ואולי זהו רון כחלילי, יוצר הסדרה, שרוצה לומר לנו בכך משהו על הקשר שבין סקס לאהבה. קשר שאפילו לדברי אחדים ממשתתפי התוכנית, אינו הכרחי או מובן מאליו.

תשאלו למשל את קלמונטין. אצלה בבית לא אומרים "סקס". כשהפסיכולוג משתמש במילה הזו, היא מאיימת "לעוף עליו". היא לא עושה סקס. היא עושה אהבה, בדיוק כמו שמציע שם הסדרה. אם האהבה שהיא עושה צוננת וזעופת פנים כמו זו שהיא מרעיפה על בעלה על ספת הפסיכולוג, אני כבר לא יודע מה זו אהבה, ומה קרה לכל החום והרומנטיקה שהיו אמורים ללוות אותה.

תשאלו למשל את הילה. היא מספרת בבוקר על הסקס באותה מידת התלהבות שבה פקיד הבנק מדווח לך על מצב האוברדראפט. כל העניין נראה כטרדה כל-כך גדולה עבורה, עד שלא ברור איך התגלגלה לניסוי הזה מלכתחילה. לאור הדינמיקה שלה עם בעלה, זה מוזר אף יותר. נראה שיהיה קל יותר לגרום לאהוד ברק ולגבי אשכנזי להתחבק מאשר לשני אלה להזדווג במשך שבוע.

אחרי שבועיים של אהבה מוטלת בספק, לא ברור עדיין לאן היחסים האלה הולכים. אחרי שבועיים של אהבה בכפייה, לא ברור איך בדיוק הסקס קשור לכל העניין, ובמה הוא הועיל או הזיק למערכות היחסים הבריאות יותר ופחות המוצגות בסדרה. אחרי שבועיים של וידויים של אלמוניים שמספרים על חיי המין שלהם, לא ברור למה הם צריכים את זה, למה הצופים צריכים את זה, וכמה עמוק לפרטיותם של אנשים זרים עוד יצליחו המצלמות לחדור. כמה באמת רחוק היום שבו "61 ימים של אהבה" יהפכו ל"61 ימים של סקס", ככה, בוטה, בפרצוף, מול המצלמה, אנשים מן הישוב מתגפפים מתחת לסדינים כמו שחקני טלנובלה מן המניין? טוב, לפחות אז אף אחד כבר לא יקרא לזה ניסוי.