בתום דיון סוער אישרה (יום ב', 14.3.05) ועדת החינוך של הכנסת, כי מורשתו של האלוף והשר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, תונצח בבתי הספר. ההחלטה התקבלה ברוב של שבעה תומכים ושלושה מתנגדים והיא תעלה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
בכך אישרה הוועדה את הצעת החוק שהגיש ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, על-פיה יוקם מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של השר זאבי, באמצעות טיפוח המחקר ההיסטורי, הגיאוגרפיה, הארכיאולוגיה וארץ ישראל.
קודם לאישור החוק התרעמו חברי הכנסת הערבים וטענו כי מורשת גנדי הקוראת לטרנספר ערבים מבתיהם לא ראויה להיות חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר. ח"כ מוחמד ברכה קרא לח"כ גלעד ארדן: "פאשיסט קטן", וזה השיב לו: "אתם נגד טרנספר ערבים, אך בעד טרנספר יהודים".
גם הממשלה שבתחילה תמכה בחוק, הפכה היום את עורה, כאשר נציגי משרד המשפטים והחינוך דרשו לתאם את סעיפי החוק עם הממשלה, אך הדבר לא נעשה למורת רוחם. לטענת נציגי המשמלה, יש עוד 6 נשיאים וראשי ממשלות של מדינת ישראל שהלכו לעולמם ומורשתם טרם הונצחה.
ח"כ יולי תמיר מהעבודה דרשה, כי הדיון וההצבעה יידחו למועד אחר, עד שהממשלה תגבש את עמדתה בנושא. היא אף ניסתה להכניס תיקון בחוק שקובע כי הפרק במורשתו של גנדי שדן בטרנספר לא ייכלל בתוכנית הלימודים, אולם רוב חברי הוועדה התנגדו לתיקון.
את הדיון ניהל ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ מלי פולישוק-בלוך משינוי. על הצעת החוק התקיימו שתי הצבעות. בהמשך התערבה פולישוק-בלוך, טענה כי ההצבעה הראשונה התקיימה ללא התראה וללא ידיעת חברי הכנסת ולכן יש לקיים רביזיה. כאמור, גם בהצבעה החוזרת אושר החוק לקריאה ראשונה.
לאחר אישור החוק אמרה ח"כ תמיר, "מדינת ישראל אימצה ללבה את רעיון הטרנספר לחלק מתוכנית הלימודים של ילדי ישראל. מדובר ביום שחור לדמוקרטיה ולמערכת החינוך הישראלית". ח"כ אריאל השיב, "אני נדהם מעצמת ההתלהמות של ח"כ תמיר וחבריה נגד החוק. כאן עוסקים באידיאולוגיה שמדברת על טרנספר מרצון, מדוע לא שומעים את אותם קולות לגבי טרנספר יהודים שלא מרצון?". יו"ר הוועדה, ח"כ פולישוק הבטיחה להפיל את הצעת החוק בהצבעות שיתקיימו בעתיד.
ממרכז מוסאוא נמסר בתגובה, "בימים בהם העם היהודי, ואיתו כל העולם מוקיעים את הטרנספר, ועדת החינוך של הכנסת מחליטה להקים מכון שינציח את פועלו ומשנתו של אדם שדגל ופעל לגרש אנשים מבתיהם על רקע גזעני. נורה אדומה חייבת להידלק אצל היהודים שהיו קורבנות הגזענות כשהיו מיעוט בעולם, והיום יאשרו מפעל להנצחת תורתו של אדם גזען שפעל וקרא לגרש אנשים על רקע גזעני".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
