טוב ליהודים ואור לגויים

החלטת בג"צ, למרות היותה תקדים משפטי, לא היתה מפתיעה, למי שליווה את הפרוייקט והתעמק בו. ובמיוחד לא הפתיעה את המתנגדים לתוואי, שנבנה על קו של אדמות פרטיות, אך חמור מכך, עלול היה להפוך קבוצה גדולה של בין 30-20 אלף פלשתינים לעקורים או גרים במכלאות בטון.

חבל מאוד שמערכת הביטחון, על כל שלוחותיה, לא היתה ערה ואם היתה, הרי זאת רשלנות שעולה גם הרבה כסף והרבה זמן יקר שבוזבז. למערכת הביטחון ולצה"ל ישנם כל הכלים לעשות חושבים והערכת מצב משפטית נכונה. מחלקה משפטית גדולה וטובה במערכת הביטחון - מחלקה טובה בפרקליטות הצבאית, האמונים על המשפט הבינלאומי והפרטי לרבות פסיקות בג"צ והערותיו ועמדותיו במקרים אחרים של יחס לאוכלוסיה אזרחית בשטחים כבושים ומוחזקים על-ידי צה"ל.

לא אטעה אם אומר, שהיו בטח מספר משפטנים בקרב הצוות המחליט על תוואי החומה, שהתנגד והזהיר את שר הביטחון, על גבולות התוואי ותוצאותיו. האלוף עוזי דיין, שהיה יו"ר המועצה לביטחון לאומי ועכשיו יו"ר העמותה של גדר לישראל, הזהיר והציע תוואי אלטרנטיבי - מאותם הנימוקים ממש שבג"צ פסל את תוואי מערכת הביטחון - אך איש לא שמע ולא טרח להתייעץ איתו, בבחינת אנחנו מחליטים, אנחנו יודעים מה טוב לישראל.

ייאמר, כי החלטת בג"צ חשיבותה בשניים, כלפי הממשלה פנימה וכלפי העולם החוצה, במיוחד ארה"ב והקוורטט האירופי ועכשיו גם האו"ם.

החשיבות כלפי פנים - שבג"צ קבע קווים מנחים לגבי ההחלטות העתידיות בעניין תוואי החומה. החשיבות כלפי חוץ, להראות לגויים על שמירת זכויותיהם ומעמדם של הפלשתינים, על-פי אמות מידה בינלאומיות כמתבקש מאמנות בינלאומיות ומשפט העמים.

בית הדין הבינלאומי בהאג אמור לפרסם בימים הקרובים את "חוות דעתו" שתוגש לעצרת האו"ם - ויש להניח שיהיו בה קביעות לגבי אי חוקיות בניית החומה, בתוואי שעובר באדמות פלשתיניות שהופקעו וביחס לאוכלוסיה שיכולה להינזק מבניית חומה שמפרידה בין משפחות, מקומות ויוצרת מצב אזרחי חדש בלתי מציאותי לחיים נורמליים.

החלטת בג"צ שבאה לפני החלטת בית הדין הבינלאומי - מוציאה במידה רבה את העוקץ מחוות הדעת, ומשפרת עמדתנו כלפי העולם והטיעונים שלנו באו"ם שיבואו בקרוב.

ומה אומר בג"צ למעשה - זכותה של המדינה, להגן על עצמה ואזרחיה ולדאוג לביטחונם - במיוחד עם החומה מונעת כניסת מחבלים ומתאבדים ברגל או ברכב - אך יחד עם זאת יש לשמור על "מידתיות" ביחס לפגיעה באזרחים ברכושם, ובחייהם.

אין להבין מבג"צ שאסור לבנות את החומה, להיפך - אך צריך לדאוג שהתוואי לא יפגע במרקם החיים האזרחיים ולא יהפוך אוכלוסיה שלמה לפליטים או כלואים במחנות בטון ושיבושי תנועה המקשים על חיים נורמליים.

כמובן שאם היו בונים חומה על גבולות 67' לא היתה כל בעיה, לא משפטית, לא בינלאומית והנושא לא היה מגיע לאו"ם ולבית הדין הבינלאומי בהאג. אך גם מהחלטת בג"צ האחרונה - עולה שאם יש חלקים בחומה המחייבים תוואי ביטחוני שמחייב הפקעת קרקעות - הדבר ניתן לביצוע - בתנאי ששומרים על עקרון "המידתיות" - כמוסבר לעיל.

עקרון זה, ידוע ומקובל במשפט המדינתי והבינלאומי - והוא בא גם לידי ביטוי בהחלטות בג"צ האחרונות, בנוגע להריסת בתים במבצע ברפיח. גם שם, בג"צ אישר לצה"ל, תוך כדי לחימה במידת הצורך המבצעי והצורך לשמור על ביטחון החיילים - להרוס בתים לאורך צירי התנועה, ואפילו בשלב שלאחר הלחימה אם הדבר חיוני והכרחי לבטחון - אבל שוב לפי עקרון "המידתיות".

לכן - התנהלות מערכת הביטחון, בנושא הגדר/חומה - תמוהה ומעצבנת מחד, הפסד כספי עצום בבנייה ובפירוק ובתכנון ובעיקר הפסד זמן יקר, בבניית הגדר מחדש בתוואי חדש ומתאים, זמן שיכול היה ואולי גם בעתיד, לחסוך בפיגועים, בחיי אדם ולהגביר את ההרתעה והביטחון.

חבל, שכל החבורה הנכבדה לא יכלה לצפות שני מהלכים קדימה - ולכן צריך ללכת שני צעדים אחורה ובעיקר להיות מודעים שבכל מקרה הנושא יגיע לבג"צ. ואז צריך לחשוב כמו בג"צ כדי להימנע מהחלטות מביכות נוסח עוטף ירושלים.

____________________

הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.