שנת 2011 הייתה ללא ספק שנת המחאות והמהפכות המקוונות אשר החלו ברשתות החברתיות. לא בכדי כונו הארועים במצרים "מהפכת הפייסבוק", זאת בשל היות רשת חברתית זו המקור ליצירת המחאות וארגונן. הבמה המקוונת ממנה התגלגלו הארועים לרחובות מצרים ובהמשך, למדינות רבות במזרח התיכון ואף לישראל. האינטרנט, ובעיקר זה ה
סלולרי, שימשו כלים מרכזיים ביצירת ארועי המחאה באזורנו, אולם מה ידוע לנו על חדירתם של אלו לאזורנו ועל מידת השימוש בהם?
למסתכל מבחוץ, אינטרנט ומזרח תיכון מהווים על פניו סתירה: האינטרנט מייצג קידמה, טכנולוגיה, חופש פרט וביטוי, שוויון והעדר היררכיה, זמינות מידע. זאת לעומת המזרח התיכון המייצג למתבונן, שמרנות, מבנה פטריארכאלי, מסורתיות, העדר חופש פרט וביטוי, ריכוזיות והגבלות טכנולוגיות.
אולם מבט מעמיק מגלה נתונים מרתקים ומפתיעים אודות האינטרנט והסלולר במזרח התיכון. דווקא בשל אופיו המיידי, הזמין והחופשי, מהווה האינטרנט במשטרים ריכוזיים בכלל ובמזרח התיכון בפרט, במה וכלי להבעת דעה ומחאה, בעיקר עבור קולות מודחקים ומושתקים בחברה הערבית. קולות אשר לא זוכים לביטוי באמצעי התקשורת הרגילים. קולות אשר נשמעים רק מעל גבי הבמה המקוונת.
המזה"ת - שיעור הגידול המהיר בעולם בשיעור חדירת האינטרנט
שיעור חדירת האינטרנט לאזור המזרח התיכון עומד על 33.5% (כולל ישראל), נתון שאף גבוה מהממוצע העולמי (30.4%). אומנם שיעור חדירת האינטרנט בישראל עומד על 70.4%, אך באיחוד האמירויות שיעור החדירה הוא 69.4% ובקטר 66.5%. אפילו באירן השמרנית והמסוגרת, חדירת האינטרנט הינה בשיעור מדהים של 46.9%. ערבית כיום מהווה השפה השביעית בתפוצתה באינטרנט, האינטרנט הערבי רשם גידול של 2,260% בעשור האחרון. האזור בעל הגידול המהיר ביותר בעולם.
תחום הסלולר מהווה אף הוא כר נרחב לפעילות ולגידול במזרח התיכון: דוגמה מוחשית לכך מהווה סקר שנערך באפריל השנה בקרב אלפיים משתמשי סמארטפונים במזרח התיכון. מהנתונים עולה כי מבין אלו נעדרי מכשיר שכזה, 82% רוצים אחד, 49% מבעלי המכשירים צפויים לשדרג אותם במהלך ששת החודשים הקרובים ו-70% יעשו זאת במהלך השנה הקרובה.
95% מבעלי מכשירים אלה מורידים אפליקציות שונות, בממוצע שש אפליקציות מידי חודש. 24% הביעו את נכונותם לשלם אף יותר מ-50 דולרים עבור אפליקציות אלו. ומה הפופולרי ? 73% מעדיפים אפליקציות לחיים "קלים יותר", 57% - משחקים.
יצירת אירועים ודיווח עליהם
מבט כללי יותר מגלה עוד מידע מרתק: מספר הקווים הסלולריים גדל בקרב 19 המדינות הערביות מ-274 מיליון בשנת 2009 ל-320 מיליון בשנת 2010. באיחוד האמירויות שיעור חדירת הסלולר עומד על 198%, בערב הסעודית 188% ובעומאן 170%. נתונים אלו מוצאים ביטויים גם במישורים הכלכליים: לדוגמא, 53% מהחברות בערב הסעודית מגדילות את הוצאותיהן על פרסום סלולרי.
לנתונים מספריים אלה משמעות בכל האמור בשימוש באינטרנט ובזה הסלולרי במזרח התיכון ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. הנערה נדא סלטאן אשר נורתה על-ידי אנשי כוחות הביטחון באירן בהפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, הייתה נותרת הרוגה אלמונית, אלמלא צילם עובר אורח את גסיסתה ומותה באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והעלה זאת מיידית לאינטרנט. הדבר הפך בין רגע אותה, ועל-ידי כך את היוטיוב, לגיבורי מחאה זו.
כמו גם הפרטים אודות מותו של שליט לוב מעמר קדאפי: הדיווחים הרשמיים טענו כי הוא נהרג בהפצצת נאט"ו על שיירת הרכבים שלו. אולם, תוך זמן קצר החלו מועלים לרשת סרטוני וידאו קצרים המתעדים את קדאפי פצוע אך עומד על רגליו לאחר שנלכד בידי המורדים. סרטונים אלה צולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של המורדים אשר לכדוהו בשטח. בהמשך הועלו סרטונים נוספים המתעדים את השניות הראשונות לאחר לכידתו של האיש, כמו גם את תחילת הלינץ' אשר בוצע בו לאחר מכן. במקרה זה, האינטרנט הסלולרי חשף את האמת ופתר את שאלת אופן מותו של קדאפי.
חדירת הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מושפעת מגורמים רבים ומגוונים שעל כולם יש למדינה שליטה: שימוש באינטרנט מצריך הון אנושי בעל שליטה מסויימת הן בסביבת עבודה ממוחשבת והן בשפה הערבית (לכל הפחות); משאבים כספיים לרכישת מחשב וחיבור לאינטרנט; תשתית טכנולוגית ותקשורתית.
בנוסף, בידי הממשלים מערכות של חוקים ומנגנוני אכיפה מתאימים ואף יכולת השבתה מוחלטת של האינטרנט כך שביכולתה של כל מדינה באשר היא לנווט את השימוש באינטרנט ובכלל זה אף להשבית כליל את האינטרנט בתחומה כמו שנעשה בלוב, מצרים וסוריה (לפרקי זמן שונים, החל ממספר שעות וכלה למשך חודשים) במהלך "אביב העמים הערבי" של שנת 2011. אולם האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי "המדבר מהשטח", מאפשרים ללא ספק ליצור חדשות ולחשוף ארועים ובכך לשנות את פני המציאות באזורנו וכפי שראינו ב"מהפכת הפייסבוק" במצרים, אף להביא לשינויים שלטוניים. אולי אף ליתר דמוקרטיה במזרח התיכון.
