תמונת מצב

תמונת מצב זו עשויה להעמיד את מדינת ישראל בפני דילמה גורלית בחודשים הקרובים: האם להשלים הלכה למעשה עם האפשרות שאירן תהפוך למדינה בעלת יכולת גרעינית, או לנסות לסכל אופציה זו באמצעות פעולה צבאית שלה בלבד. כזכור, על-פי עדותו של שר הביטחון, ברק, נותרה כשנה לערך לסיכול הפרויקט הגרעיני של אירן.

אם וכאשר תחליט מדינת ישראל לפעול בגפה, בדרך צבאית, נגד אירן תעמוד בפניה דילמה ראשונית קשה; דהיינו, האם עליה "לתאם" את עמדותיה עם הממשל האמריקני קודם לפעולה? בפועל השאלה הקונקרטית היא האם תצטרך ישראל לבקש "אור ירוק" מצד ממשל הנשיא אובמה לפעולה צבאית נגד אירן. סוגיה זו תידון להלן רק בהקשר המדיני, כאשר הנחת היסוד היא, שברמה המבצעית ישראל מסוגלת לממש אופציה צבאית נגד אירן מבלי להזדקק ל"אישור" אמריקני לכך. בפני מדינת ישראל יעמדו בהקשר זה שיקולים מורכבים ולעתים סותרים.

בחודשים האחרונים הבהירו ראשי הממשל בארצות הברית באורח פומבי, וקרוב לוודאי גם במפגשים "סגורים", כי ארצות הברית שוללת פעולה צבאית ישראלית נגד אירן. משמעות הדבר היא שאם ישראל תנסה לברר, בין במישרין בין בעקיפין, בין במפורש ובין ברמז, אפשרות של קבלת "אור ירוק" כלשהו מצד ארצות הברית לפעולה צבאית נגד אירן, קרוב לוודאי שהתשובה תהיה שלילית לחלוטין באורח שלא יתיר ספקות בלבה. ממשל הנשיא אובמה, כך יש להניח, לא יסתכן ביצירת דימוי, ולו מרומז, של מי שנתן לישראל להבין שיש לה "אור ירוק" לפעול צבאית באירן.

בקשה של ישראל לקבלת "אישור" לפעולה צבאית תצטרך להיות מוגשת לדרג המדיני הבכיר ביותר, נשיא ארה"ב. אם תבקש אפוא ישראל "אור ירוק" מצד הממשל, ותקבל, כפי שיש להניח, תשובה שלילית מוחלטת, יצטמצם באורח חמור חופש התמרון שלה והסיכון המדיני הכרוך מבחינתה בפעולה צבאית יגדל בצורה חמורה ביותר. משמעות הדבר היא יציאה לפעולה בעלת השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת בניגוד לעמדתה המפורשת של בת בריתה המרכזית, ואולי היחידה. בנסיבות הקיימות קשה להבין איזו תועלת תצמח לישראל מכך.

ראש הממשלה, נתניהו, צריך להניח שהוא לא יזכה לקבל "אור ירוק מעומעם" לפעולה צבאית כפי שקיבל ראש הממשלה אשכול מן הנשיא ג'ונסון ערב מלחמת ששת הימים. הוא בוודאי לא יזכה לקבל "אור ירוק בהיר" כפי שקיבל, על-פי מקורות שונים, ראש הממשלה אולמרט מן הנשיא בוש, ערב תקיפת המתקן הגרעיני בסוריה. מצבו יהיה דומה למדי לזה של דוד בן-גוריון ערב מבצע קדש, כאשר היה ברור לו שמבצע צבאי נגד מצרים יתקל בתגובה אמריקנית שלילית ואולי דומה אף יותר לזה של מנחם בגין ערב הפצצת הכור בעירק.

יחד עם זאת, ישראל יכולה להניח שאם תיכשל פעולה צבאית שלה באירן, והיא תיקלע לעימות אזורי רחב היקף ולתגובה אירנית מאסיבית, שתעמיד אותה בסכנה ביטחונית חמורה, הממשל לא יפקיר אותה כצעד עונשין על שהעזה לפעול בניגוד לדעתו בשל הנימוקים העיקריים הבאים: א. מערכת "היחסים המיוחדים" שהתגבשה לאורך שנים ארוכות בין שתי המדינות. ב. הצהרות חד-משמעיות של אישים בכירים ביותר בממשל אודות מחויבותה של ארה"ב לביטחונה של מדינת ישראל. ג. החשש של ארה"ב כי העדר תמיכה אמריקנית יאלץ את ישראל לעשות שימוש ב"כוח ההרתעה האסטרטגי" המצוי, להערכתם, בידה. ד. המודעות לכך שדעת הקהל והקונגרס יפעילו לחץ מאסיבי על הממשל שלא להפקיר את מדינת ישראל ברגעיה הקשים. ה. החשש שבוחרים רבים, ובתוכם יהודים ואוהדי ישראל, יפנו עורף לנשיא בבחירות הקרובות.

סיכומו של דבר, אם וכאשר תגיע ממשלת ישראל למסקנה שעליה לפעול בגפה, צבאית, לעצירת המשך פיתוח פרויקט הגרעין האירני, היא תצטרך קודם לכן לקבל הכרעה בסוגיה קריטית אחרת; דהיינו, האם עליה לבקש באורח פורמאלי "אור ירוק" של הממשל האמריקני או לפעול מבלי לקבל "אישור" אמריקני לכך. נראה, כי בנסיבות הקיימות "בקשת רשות" מצד הממשל תצר באורח חמור מאוד את חופש הפעולה של ישראל, ואולי אף תשלול ממנה את יכולת הפעולה. ממשלת ישראל צריכה להניח כי בכל מקרה יצא הממשל האמריקני בהתבטאויות נגד פעולה צבאית ישראלית באירן.

אופיה הממשי של התגובה האמריקנית יושפע, כמובן, במידה רבה, ממידת הצלחתה של הפעולה הישראלית. אם תהיה זו פעולה "נקיה"; דהיינו, היא תצליח לשבש באורח חמור את פרויקט הגרעין האירני; היא לא תהיה כרוכה באבידות כבדות לשני הצדדים; היא לא תגרור תגובה אירנית חריגה באופיה, ארה"ב תשלם אולי מס שפתיים לצורך לגנות את ישראל על כך שיצאה לפעולה צבאית בניגוד לדעתה ומבלי שמוצו המהלכים המדיניים נגד אירן. בפועל, קרוב לוודאי, תהיה ארה"ב מרוצה מכך ש"מלאכתה" נעשתה בידי אחרים. אם תיכשל הפעולה, צריכה ישראל לקחת בחשבון לא רק גינוי אמריקני ובינלאומי אלא אולי אף צעדי עונשין, אולי נוסח אלה שנקט ממשל הנשיא רייגן בעקבות התקיפה בעירק.

תגובת הממשל האמריקני תושפע קרוב לוודאי גם מהתנהלותה של ממשלת נתניהו קודם לפעולה ובמהלכה. אם אכן, כפי שניתן להניח, ישראל הבהירה או תבהיר לממשל האמריקני בדרג הבכיר ביותר שהיא שומרת לעצמה אופציה לפעול צבאית נגד אירן כמתחייב מאחריותה לביטחון אזרחיה, וכי היא עשויה לפעול מבלי לידע את הממשל קודם לכן, כעסו של הממשל יצטמצם לעצם ביצוע הפעולה. ישראל "תחסוך" לה במצב כזה את הרוגז העלול להתלוות לתחושה שישראל הוליכה את הממשל שולל. בכל מקרה ניתן להניח, שוב אם תחליט ישראל לפעול, שהיא תדאג לכך שהנשיא והממשל האמריקני יהיו ראשונים לקבלת הדיווח אודות הפעולה ובזמן אמת.