|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נקמת אונס דינה, פשע או הכרח?
|
דינה נאנסת באכזריות, על-ידי שכם בן חמור, אחה, נוקטים בעורמה והורגים את כל תושבי שכם, האם תגובה זו פרופורציונאלית?
|
|
|
|
|
|
| אי-אפשר שלא להרגיש מבחינה אסוציאטיבית בהדים אקטואליים, מצד אחד יורים עלינו בכל מקום ומצד שני, כמובן, רוצים לעשות הסכמי שלום... הכל אותו הדבר, שום דבר לא השתנה | |
|
|
|
|
שמעון ולוי אחים
כלי אצילים מכירותיהם...
בסודם תגיל נפשי
בקהלם יחד כבודי
כי באפם הרגו איש
וברצונם עקרו גן.
ברוך אפם כי עז
ועברתם כי קשתה.
ירבו כמוהם ביעקב
בכל תפוצות ישראל...
במילים אלה מברכת דינה בת יעקב לפני מותה את שמעון ולוי אחיה, תובעי כבודה, בשירו של שאול טשרניחובסקי. השיר "פרשת דינה" נכתב באביב של שנת 1936, כתגובה לפרעות ביפו; טשרניחובסקי קורא בו ליהודי לנקום את נקמת נרצחיו ואת עלבונו הלאומי.
שאלות קשות בין המשפט למוסר הוא מעשה נקמת בני יעקב בבני שכם לגאולת כבוד אחותם דינה שנאנסה באכזריות על-ידי שכם בן נשיא הארץ, חמור החיווי. מאורע דרמטי וכואב זה, שהמקרא מספר עליו בתכלית הקיצור, מעלה את השאלות: האם אפשר לסלוח למעשי שמעון ולוי ולהצדיקם?
"מדרש רבא" מצדיק את מעשה הנקמה כהולם את מעשה האונס: "מה הם נוהגים בנו כבני אדם של הפקר... ולא היה יעקב רוצה, שיעשו בניו אותו מעשה. וכיוון שעשו בניו אותו מעשה, אמר: מה אני מניח בניי ליפול בידי אומות העולם. מה עשה? נטל חרבו וקשתו ועמד על פתחה של שכם. אמר: אם יבואו אומות העולם להזדוג להם לבניי, אני אלחם כנגדן" (בראשית רבא, פרשת וישלח). על-פי מדרש זה, הכריז יעקב על הזדהותו עם בניו לאחר המעשה, גאולת הדם הייתה מעשה מקובל בעולם הקדום, והנקמה גם היא הייתה נורמה מקובלת, בחינת "עין תחת עין", "רעה תחת רעה", והייתה חלק מן ההוויה החברתית. וכדי שלא ייפגע גם מי שהרג נפש בשגגה, ייעדה לו התורה ערי מקלט: "פן ירדף גואל הדם אחר הרוצח כי יחם לבבו"
אומר רש"ר הירש בפירושו: "שכם פונה אל האב ואל האחים: הרבו עלי מאד מהר ומתן, התחייבות כספית של הבעל כלפי אשתו, ומתנות למשפחה - עד כאן הצעה הוגנת למדי. אך יועיל נא בטובו האדון רב החסד להחזיר את הבת אל חיק משפחתה ורק אחר- כך יבקש את ידה במעמד חפשי!!! מעשה זה כמות שהוא - לשאת ולתת עם האב והאחים בעוד האחות בצינוק - כל עצמו אינו אלא ניסיון להוציא דרך מרמה הסכמה פורמאלית למעשה אלימות שכבר בוצע...!"
ואי-אפשר שלא להרגיש מבחינה אסוציאטיבית בהדים אקטואליים, מצד אחד יורים עלינו בכל מקום ומצד שני, כמובן, רוצים לעשות הסכמי שלום... הכל אותו הדבר, שום דבר לא השתנה.
ויהי רצון, ונאזור כוחות, להילחם באויבינו המתרבים סביבנו ובתוכנו, ונדע לעמוד איתנים ומאוחדים מול כל מבקשי רעתנו.
|
| תאריך:
|
08/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
08/12/2011
|
|
מני ישי
|
|
נקמת אונס דינה, פשע או הכרח?
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בקיא
|
8/12/11 17:12
|
|
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
10/12/11 08:00
|
|
|
|
|
|
בקיא
|
10/12/11 18:25
|
|
|
|
|
|
קורןנאוה טבריה
|
11/12/11 11:30
|
|
אל יעמידו הפוליטיקאים פני "חכם חנוכה" ויסובבו את הטיעונים כאילו היו תלמידי חכמים שקדנים ויראי שמיים, כאשר הם בסה"כ מנסים להשיג בעורמה את בת הרב. גדודי הפוליטיקאים עושים זאת לשם סיכול כוחו של ביהמ"ש העליון. במבחן השחיתות - ישראל עומדת במקום רעוע דווקא משום העדר יכולתו של ביהמ"ש העליון להגדיר נורמות ראויות
|
|
|
|
|
לתושבי ישראל לא היו יותר מדי רגעי נחת בשנה האחרונה, אולם היה רגע אחד שבו התקווה לעתיד טוב יותר שררה לזמן קצר. זה היה הרגע שבו עבר בכנסת החוק למיסוי רווחי גז ונפט, בעקבות דוח ועדת ששינסקי. החוק עבר ברוב גדול, לאחר שהממשלה התחייבה - וגם חויבה לכך בחוק - להגיש לכנסת לא יאוחר מאחד בנובמבר 2011 הצעת חוק להקמת קרן לאומית, שתופרד מתקציב המדינה, ואליה יוזרמו ההכנסות מתגליות גז ואוצרות טבע. "המודל הנורווגי", קראו לזה, ודיברו על כך שבזכות הקרן הזו יזכה כל ילד לחינוך חינם מגן הילדים ועד לאוניברסיטה ועוד אי אילו משאות נפש של אזרח במדינה מודרנית.
|
|
|
|
|
ביום כניסתו של משה קצב לכלא נקבר גם המשפט הפלילי בישראל ונקברו זכויותיו הבסיסיות של כל אזרח למשפט הוגן  "אני מאשים"
|
|
|
|
|
במושב הכנסת הנוכחי עלתה שוב להצבעה הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות. עלתה, ונדחתה.
|
|
|
|
|
גם תאריך זה כמו תאריכים אחרים הקשורים לפרשת קצב בחמשת וחצי השנים האחרונות, אין בו משהו שמדינה רוצה לזכור. אילו לחלופין, אחד מאזרחי ישראל היה מגלה בתאריך זה תרופה חדשה לסרטן, מפרסם ספר שהפך ליצירת מופת עולמית, או היה התאריך, יום של חקיקת חוק שישנה לטובה חייהם של רבים, או תאריך של הסכם רב משמעות עם שכנינו הפלשתינים, או חנוכת הרכבת התחתית החדישה של גוש דן, שפתיחתה תהיה אכן ראויה להיזכר בהיסטוריה הישראלית. אבל לא. זה תאריך לא חשוב, מדכדך, בעיקר אין עימו שום כבוד שום גאווה אישית או לאומית, רק טעם רע, זיכרונות רעים, תחושה עגומה של "ראו מי היה הנשיא שלנו ואיפה הוא מבלה את ימיו החל מהיום".
|
|
|
|
|
